ניתוח קיצור קיבה הסתבך. הפיצוי: 820 אלף ש'

שבועות אחרי ההליך הידרדר קשות מצבה של המטופלת והיא עברה ניתוח חירום נוסף. בית המשפט קבע שהרופא המנתח התרשל בטיפול שביצע

עו"ד מוטי ארדפורסם: 10.10.16 , 07:07

בית משפט השלום בתל אביב קבע לאחרונה שאישה שעברה לפני כעשור ניתוח קיצור קיבה, תפוצה ב-820 אלף שקל על ידי הרופא בגין סיבוכים שנגרמו בעקבות ההליך. השופט ירון בשן קבע שהרופא התרשל כשלא ביצע בדיקת גסטרוסקופיה על אף החשש לנזק פנימי לקיבה.

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

התביעה הוגשה ב-2011 נגד ד"ר אבינוח אליעזר, ובה סיפרה האישה שבמהלך הניתוח שעברה ב-2005 הונח סביב קיבתה "אבנט שבדי" (טבעת) במטרה לצמצם את תכולתה. כמה חודשים לאחר מכן היא החלה לסבול מהקאות וחוסר יכולת לאכול ופנתה לבית החולים איכילוב. הרופאים חשדו שחלק מהקיבה גלש מעבר לאבנט וביקשו לאשפז אותה ולערוך לה בדיקת גסטרוסקופיה (בדיקה שבה מוחדרת מצלמה זעירה לוושט ומאפשרת להתבונן בקיבה).

תביעה

8.5 מיליון שקל להורי ילדה שנולדה עם פיגור

עו"ד ענת גוטמן

חרף נתונים מדאיגים שהתגלו, רופא הכללית לא הפנה בני זוג לייעוץ גנטי שהיה מביא אותם להפסקת ההיריון. ביהמ"ש קבע שמדובר ברשלנות

8.5 מיליון שקל להורי ילדה שנולדה עם פיגור

התובעת התקשרה לד"ר אליעזר והוא הנחה אותה לסרב לאשפוז ולהגיע אליו. יומיים לאחר מכן היא נותחה על ידו בבית החולים אסותא והוא שחרר את האבנט. אבל כעבור שלושה שבועות הידרדר מצבה והיא פנתה לבית החולים סורוקה, שם התגלה דימום פנימי ונמק בקיבה. היא עברה ניתוח חירום שבו נכרתו שני שלישים מקיבתה.

בתביעה ציינה האישה כי תזוזת האבנט וגלישת הקיבה הם אמנם סיכונים טבעיים לניתוח קיצור קיבה, אך לדבריה הרופא התרשל כשהמליץ לה לא לעבור גסטרוסקופיה באיכילוב ואף לא ביצע לה את הבדיקה הנחוצה בעצמו, מה שיכול היה למנוע את הנזק לקיבה.

מנגד טען ד"ר אליעזר שהוא לא יכול לזכור כל שיחת טלפון שניהל עם מטופלת, והוסיף שהעניק לה את הטיפול הראוי והנכון כששחרר את האבנט. לדבריו, הדימום שפרץ לאחר מכן ושהוביל לכריתת הקיבה, כלל לא היה במקום שבו הונח האבנט ולכן הוא אינו קשור לניתוח ומדובר כנראה בכיב ישן.

מפחיד ומסכן חיים

השופט ירון בשן השתכנע מחוות הדעת הרפואית שהגישה התובעת, ולפיה בניתוחי קיצור קיבה האבנט יכול ליצור לחץ גם באזורים המרוחקים ממקום הנחת הטבעת. לדבריו, אילו נערכה לתובעת בדיקת גסטרוסקופיה כבר בפעם הראשונה שפנתה לבית החולים, ניתן היה להבחין בלחץ שנוצר ושגרם לפגיעה בריריות הקיבה.

הוא הוסיף שכשהנתבע ניתח את התובעת בפעם השנייה, הוא כבר ידע בוודאות שמתרחשת גלישת קיבה והיה מודע לקיומם של סממנים שלפיהם האבנט לוחץ על הקיבה מבחוץ. במצב זה, ציין השופט בשן, היה על הנתבע לבצע בדיקת גסטרוסקופיה שהיא בעלת האפשרות הטובה ביותר לאבחן פגיעות מסוג זה. הנתבע נמנע מביצוע הבדיקה ובכך התרשל כלפי התובעת.

בפסק הדין נכתב שהאירוע היה "מפחיד ומסכן חיים, והוא היה רצוף אירועי המשך מכאיבים. סבלה של התובעת לא היה מוגבל לתקופה כלשהי בעברה והוא נמשך ויימשך תוך שיבוש בלתי פוסק של שגרת חייה, בהיבטים גופניים בסיסיים ביותר".

נקבע כי התובעת נותרה עם נכות של 44% לצמיתות, והיא תפוצה ב-820 אלף שקל בתוספת שכר טרחת עו"ד בסך 200 אלף שקל והוצאות של 25 אלף שקל.