שתף קטע נבחר
 

הבחירות בארה"ב: מי ישלוט בקונגרס?

במקביל לבחירות לנשיאות, יתקיימו בחירות לכל 435 צירי בית הנבחרים ול-34 מתוך 100 חברי הסנאט. למה הבחירות האלו חשובות במערכת הפוליטית ובארה"ב וגם ביחסים עם ישראל?

מטבע הדברים, בימים אלה, כל תשומת הלב ניתנת למאבק על הבית הלבן בין קלינטון לטראמפ. אולם באותו יום שבו תוכרע המערכה ביניהם, יתקיימו גם בחירות חשובות לקונגרס. בשל מבנה הפרדת הרשויות במשטר האמריקני, הן ישפיעו משמעותית על יכולת הנשיא/ה הנבחר/ת לממש מדיניות ותכניות בתחומי הפנים והחוץ. אחת המכשלות הגדולות ביותר בתקופת כהונתו של אובמה, הייתה המחלוקת העזה ששררה בינו לבין הקונגרס, שבמידה רבה שיתקה את יכולתו למשול. הבחירות האלה יכולות להשפיע גם על מעמד ישראל בקונגרס והאפשרות ליזום הליכי הדחה נגד המנצח/ת.

 

עוד בערוץ הדעות:

לתת למורים את ההגה

הבחירות בארה"ב - הכי צפויות בעשורים האחרונים

המדינה כשלה ואנחנו משלמים את המחיר

ניצחון מדיניות החוץ של אובמה

חוק הפורנו - אי אפשר לצאת מזה טוב

 

יש קשר בין הבחירות לנשיאות לבין הבחירות לקונגרס. ניצחון סוחף במאבק על הנשיאות עשוי לגרור אחריו הישגים רבים יותר בבחירות לקונגרס. זו היא גם הסיבה העיקרית לקרע העמוק שנוצר בין מנהיגי המפלגה הרפובליקנית לבין טראמפ. הם חששו שהוא יובס וכך המפלגה תאבד את שליטתה הנוכחית בשני בתי הקונגרס: הסנט ובית הנבחרים. יו"ר הקונגרס, פול ראיין, אפילו הציע למועמדי המפלגה לקונגרס שיתרחקו מטראמפ כדי להבטיח את ניצחונם. טראמפ השיב שהוא ומנהיגים רפובליקנים אחרים רוצים שיפסיד.

 

טראמפ וקלינטון. לא רק הם מתמודדים (צילום: AFP) (צילום: AFP)
טראמפ וקלינטון. לא רק הם מתמודדים(צילום: AFP)

 

במקביל לבחירות לנשיאות, יתקיימו בחירות לכל 435 צירי בית הנבחרים ול-34 מתוך 100 חברי הסנאט. היום, הרפובליקנים שולטים בשני הבתים. בבית הנבחרים, הם שולטים ברוב של 247 מול 188, הרוב הגדול ביותר שהם השיגו מאז 1928. בסנאט, חלוקת הכוחות היא כדלקמן: 54 רפובליקנים, 44 דמוקרטים ו-2 עצמאיים, שבדרך כלל מצביעים עם הדמוקרטים.

 

כדי לשלוט בבית הנבחרים, הדמוקרטים צריכים לשמור על כל המושבים הנוכחיים שלהם ולהוציא עוד 30 מידי הרפובליקנים. זו היא משימה קשה מאד עד בלתי אפשרית. בסנאט מצבם טוב יותר. מתוך 34 הסנאטורים שעומדים לבחירה, 24 הם רפובליקנים ורק 10 הם דמוקרטים. כדי להפוך את יחסי הכוחות הנוכחיים, הדמוקרטים צריכים לשמור על כל המושבים שלהם ולקחת מהרפובליקנים חמישה מושבים.

 

שליח ynet בארה"ב אטילה שומפלבי במשאל רחוב בברוקלין    (צילום והפקה: עידן ארבלי)

שליח ynet בארה"ב אטילה שומפלבי במשאל רחוב בברוקלין    (צילום והפקה: עידן ארבלי)

סגורסגור

שליחה לחבר

 הקלידו את הקוד המוצג
תמונה חדשה

שלח
הסרטון נשלח לחברך

סגורסגור

הטמעת הסרטון באתר שלך

 קוד להטמעה:

  

סיכוי הדמוקרטים לשמור על שלטונם בבית הלבן ולבצע מהפך בבחירות לקונגרס תלוי לא רק בניצחון של קלינטון, אלא גם בשיעורו. ניצחון סוחף אולי יאפשר השגת שליטה בסנאט ולפחות צמצום הרוב הרפובליקני בבית הנבחרים. ניצחון מזערי, מעלה את ההסתברות לשימור המצב הנוכחי. ניצחון של טראמפ בכל שיעור יגדיל את סיכויי הרפובליקנים לשלוט בכל גופי הממשל.

 

בשיח הבחירות הציבורי, נגד שני המועמדים הועלו טענות לעבירות על החוק: קלינטון בהפרות של נהלי בטיחות מידע וטראמפ בהטרדות מיניות. זו תופעה חסרת תקדים. כל צד מאיים שאם יפסיד, יזום מיד תהליכי הדחה נגד מי שיבחר בשל העברות לכאורה. לקונגרס יש תפקיד מכריע בעניין זה. לפי החוקה האמריקנית, בית הנבחרים רשאי להגיש תביעה להדחת נשיא מכהן לשם שיפוט והכרעה בסנאט. ב-1998, בית הנבחרים הגיש תביעה נגד ביל קלינטון בפרשת המין של מוניקה לוינסקי, אבל הוא זוכה במשפט שערך לו הסנאט. הרכב הקונגרס החדש, יהיה מכריע א תתפתח יוזמה רצינית להדחת הנשיא/ה שיבחר או תבחר.

 

בתרחיש אחר נדיר אך אפשרי (התרחש רק פעם אחת ב-1800), קלינטון וטראמפ ישיגו מספר שווה של צירים בגוף שבוחר את הנשיא - 269. לפי החוקה האמריקנית, במקרה כזה, בית הנבחרים בוחר את הנשיא. לכל מדינה יש קול אחד הנקבע על-ידי הצבעת כל חברי בית הנבחרים מאותה מדינה. המשך שליטת הרפובליקנים בבית הנבחרים עשויה להביא לבחירת טראמפ.

 

 

במשך שנים רבות, ישראל נהנתה בקונגרס מתמיכה רבה של שתי המפלגות. בשנים האחרונות, בעיקר בשל המחלוקות בין נתניהו לבין אובמה והנטייה שמאלה של הדמוקרטים, פחתה תמיכתם בישראל; בעוד שהרפובליקנים הגדילו את תמיכתם. עובדה זו באה לידי ביטוי במצעי שתי המפלגות לבחירות הקרובות. נתניהו השתמש בקונגרס הרפובליקני לנגח את אובמה. אם השליטה בקונגרס או לפחות בסנאט, תעבור לידי הדמוקרטים, האופציה הזו, שגם כך לא הצליחה במיוחד, למשל, בעניין איראן, תיעלם. אם קלינטון תיבחר, והרפובליקנים ימשיכו לשלוט בקונגרס, יהיה עדיין צורך לבדוק האם זה בכלל נבון להיכנס למאבקים פוליטיים ומפלגתיים בין הקונגרס לבית הלבן.

 

פרופ' איתן גלבוע הוא מומחה לארה"ב, ראש המרכז לתקשורת בינלאומית וחוקר בכיר במרכז בס"א למחקרים אסטרטגיים באוניברסיטת בר-אילן.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: יוגב אטיאס ואסי כהן
פרופ איתן גלבוע
צילום: יוגב אטיאס ואסי כהן
מומלצים