עובדת זארה כונתה "גנבת". הפיצוי: 30 אלף ש'

מנהלת החנות בקניון עזריאלי בתל אביב התפרצה על העובדת בסוף משמרת לעיני חבריה. היא תבעה - ובית הדין לעבודה קבע שמדובר בלשון הרע

עו"ד לימור ג'נח גויליפורסם: 18.11.16 , 07:43

בית הדין לעבודה בתל אביב קבע לאחרונה שרשת זארה (ZARA) תפצה ב-30 אלף שקל עובדת לשעבר בסניף עזריאלי בתל אביב, משום שמנהלת החנות כינתה אותה "גנבת" לעיני עובדים אחרים. המנהלת הכחישה וטענה שרק "חידדה נוהלים", אבל השופטת נטע רות העדיפה את הגרסה של העובדת שלפיה מדובר בלשון הרע.

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

התובעת הועסקה בסניף במשך כשנתיים. לטענתה, בסיום משמרת באוגוסט 2013 היא מדדה בגדים שרצתה לרכוש, וביקשה מאחראית המשמרת להסיר את הזמזם. אלא שאז התערבה המנהלת והטיחה בה בצעקות ובנוכחות עובדים נוספים כי מדובר במעשה הנוגד את הנהלים וגובל בגניבה, ודרשה לבדוק את תיקה האישי תוך שכינתה אותה "גנבת".

תביעה

סופר-פארם תפצה צעירות שהואשמו בגניבה

עו"ד לימור ג'נח גוילי

לעיני לקוחות בסניף בסיטי סנטר, חיפה, שתי אחיות הואשמו בגניבת מוצר איפור. בית-המשפט קבע שהדבר מהווה לשון הרע והן יפוצו ב-6,000 שקל

סופר-פארם תפצה צעירות שהואשמו בגניבה

התובעת טענה כי לאחר המקרה נערכה פגישת "סולחה" בנוכחות סמנכ"לית משאבי האנוש של הרשת, אך מאחר שהמנהלת סירבה בתוקף להתנצל היא החליטה לעזוב את העבודה. בתביעה שהגישה נגד מפעילת סניפי זארה בארץ – "גוטקס מותגים" – היא דרשה פיצוי בגין לשון הרע בנוסף להפרשי פיצויי פיטורים שמגיעים לה לטענתה משום שהתפטרה בלית ברירה.

מנגד הציגה מנהלת הסניף גרסה אחרת. לטענתה, ברגע שהעובדת מעוניינת להסיר את הזמזם, היא התערבה כדי "לחדד נהלים" ולהבהיר לעובדים שיש לשלם לפני הסרת זמזם. היא הוסיפה כי דבריה נאמרו שלא בנוכחות עובדים אחרים.

המנהלת הכחישה שכינתה את התובעת "גנבת" או שרמזה על כך באיזשהו אופן. יחד עם זאת היא אישרה כי נהגה לבדוק את תיקה של התובעת, אך לטענתה עשתה זאת בהתאם לנוהלי החברה, ולא הייתה בכך משום התנכלות אישית כלפי התובעת.

אמירה משפילה

אולם השופטת נטע רות העדיפה את הגרסה של התובעת וכתבה בפסק הדין: "נראה כי כינוי התובעת גנבת או ייחוס מעשה גניבה לתובעת מהווה אמירה שעלולה הייתה להשפיל את התובעת ולבזותה ואף הביאה לכך בפועל, וכן הוכח כי מדובר בלשון הרע שפורסמה ונאמרה בפני מספר עובדים נוספים, פרט לתובעת".

משכך נקבע שהתובעת זכאית לפיצויים מכוח חוק איסור לשון הרע. בחישוב הפיצויים הובאו בחשבון מחד העובדה שמדובר בהתבטאות חד פעמית, ומאידך התנהלותה האדישה של החברה, שנמנעה מלצמצם את הנזק של התובעת ולא ערכה שיחת הבהרה לעובדים שלפיה החברה שוללת כל ייחוס של מעשה גניבה לתובעת.

השופטת רות השתכנעה בנוסף כי "האטמוספירה התעסוקתית" שיצרה החברה באדישותה למול התנהלותה המשפילה של המנהלת מזכים את התובעת בהפרשי פיצויי פיטורים, מאחר שנאלצה להתפטר.

משכך חויבה החברה לשלם לתובעת פיצוי של 30 אלף שקל עבור הוצאת לשון הרע, 1,719 שקלים עבור הפרשי פיצויי פיטורים, וכן הוצאות משפט בסך של 3,500 שקל.