הקליטה בארץ כשלה, הפעוטה תוחזר לארה"ב

המחוזי קיבל ערעור שהגישה אמריקנית הנשואה לישראלי, שהתקשתה להשתקע כאן עם בתם. השופטת קבעה: הילדה בלאו הכי עוד לא התרגלה לארץ

עו"ד איליה וייסברגפורסם: 14.12.16 , 18:44

בית המשפט המחוזי בתל אביב קבע לאחרונה כי פעוטה שהגיעה לארץ עם הוריה – אמריקנית וישראלי – תחזור עם אמה לארה"ב לאחר שהשתלבות המשפחה בארץ לא עלתה יפה. בכך דחה הרכב בראשות השופטת יהודית שבח את עמדת האב, שביקש להשאיר את הילדה בישראל, וקיבל את התביעה שהגישה האם בהתאם לאמנת האג העוסקת בהחזרת ילדים חטופים.

בני הזוג – אמריקנית נוצרייה וישראלי שהתגורר שנים בארה"ב - נישאו ב-2010. הם התגוררו בניו יורק וב-2013 נולדה בתם היחידה. כשהייתה כבת שנתיים הגיעה המשפחה לארץ במטרה לבחון אפשרות להשתקע כאן, אך כעבור כמה חודשים התערערו היחסים והם נפרדו. האם הגישה לבית המשפט לענייני משפחה תביעה מכוח חוק אמנת האג, וביקשה להשיב את הילדה לארה"ב. תביעתה נדחתה במאי האחרון לאחר שבית המשפט הגיע למסקנה שמרכז החיים של הילדה עבר לישראל.

תביעה

לקחה את הילדים לרוסיה - בניגוד לאמנת האג

עו"ד אורית גליקין

ביהמ"ש לענייני משפחה ומשרד המשפטים קיבלו את בקשתו של אזרח ישראלי, ששלושת ילדיו נחטפו לחו"ל ע"י אמם. כעת הוא מחכה להליך הבינלאומי

לקחה את הילדים לרוסיה - בניגוד לאמנת האג

האם ערערה למחוזי בטענה שהיא ובעלה מעולם לא החליטו סופית שיעברו לגור כאן. היא סיפרה שנטלה עמה מזוודה אחת בלבד, שרוב רכושם נותר בארה"ב וגם דירתם בניו יורק הושכרה לתקופה קצרה בלבד. לדבריה, החודשים הספורים שבהם שהתה הילדה בארץ לא שינו את "מקום מגוריה הרגיל".

האב טען מנגד שהם דווקא ביצעו כמה פעולות המעידות על כוונת השתקעות: הם רשמו את הילדה לגן לכל השנה ואף שילמו מקדמה לשנה הבאה, רכשו ביטוח בריאות, האריכו את תקופת ההשכרה של דירתם בניו יורק והאישה החלה להתעניין בהשתלבות בעבודה ובקבלת ויזת שהייה בארץ.

השופטת יהודית שבח הסבירה שעילת תביעה על פי החוק להחזרת ילדים חטופים נוצרת כשהמעבר למדינה אחרת שינה את מקום מגוריו הרגיל של הילד ובכך הפר את זכויות המשמורת של ההורה השני. ההליך לפי חוק זה מיועד להעניק להורה שילדו נחטף "עזרה ראשונה" ולהשיב את הסטאטוס קוו על כנו.

היא לא השתכנעה שבפרק הזמן הקצר שעבר מאז הגיעה המשפחה לישראל חל מהפך במקום מגוריה של הילדה. השופטת כתבה כי אמנם הצדדים רשמו את בתם לגן בישראל אך אין לראות בכך נתון דרמטי המלמד על כוונת השתקעות. העובדה שרשמו אותה לגן "דוברי אנגלית" מלמדת על כוונה מיוחדת לשמר מצב קיים.

השופטת שבח הוסיפה ששני בני הזוג לא השתלבו בארץ בעבודה ארוכת טווח, והאישה התעניינה בעבודות קצרות מועד, שניתן להתנתק מהן בקלות.

על בסיס נתונים אלה ואחרים נקבע כי כשפרץ המשבר בין בני הזוג, הם היו עדיין בעיצומה של ההתלבטות וטרם קיבלו החלטה מגובשת אם להישאר בישראל. לפיכך היא קיבלה את הערעור והורתה על החזרת הילדה לארה"ב. האב חויב בהוצאות של 20,000 שקל.

סגן הנשיא יצחק ענבר הצטרף לפסק הדין. השופט שאול שוחט סבר בדעת מיעוט כי יש לדחות את הערעור. הוא הסביר כי בתביעות לפי האמנה "הקטין הוא במרכז ולא הוריו וההתלבטויות שלהם" ויש לראות ברישום הילדה לגן ובפעולות אחרות כמעידות על כוונה משותפת להעתיק לכאן את מגורי הקבע.