חולה נפל ממיטה – רמב"ם ישלם 275 אלף ש'

בתום טיפול הקרנות מעד חולה סרטן ושבר את הירך. הוא הלך לעולמו במהלך הדיונים בתביעת הרשלנות, ומשפחתו תקבל את הפיצוי שנפסק

עו"ד יאיר מאקפורסם: 04.01.17 , 18:16

בית משפט השלום בחיפה קבע לאחרונה שהמדינה תפצה ב-275 אלף שקל את משפחתו של מטופל בבית החולים רמב"ם בעיר, שנפצע לאחר שנפל ממיטה לאחר טיפול הקרנות שעבר. מאחר שהחולה הלך לעולמו במהלך הדיונים, הפיצוי יועבר ליורשות שלו.

המקרה התרחש ב-2011, כאשר במסגרת טיפול בסרטן עור נהג החולה להגיע להקרנות בבית החולים. בסיום אחד הטיפולים, לאחר שקם מהמיטה, הסתובב הטכנאי שסייע לו והפנה לו את הגב. החולה נפל ושבר את הירך באופן שהצריך ניתוח וגרם לנכות. הוא הגיש תביעה רשלנות נגד בית החולים שבבעלות המדינה, אבל מאחר שהלך לעולמו כעבור כמה שנים, זוגתו ושתי בנותיו נכנסו לנעליו כתובעות.

תביעה

היולדת נפלה על האחות. הפיצוי: 467 אלף ש'

עו"ד רון בעהם

מנהלת משמרת בביה"ח העמק נקראה לסייע ליולדת אחרי ניתוח קיסרי, אולם זו איבדה שיווי משקל ונפלה עליה. ביה"ח וביטוח לאומי ייאלצו לפצות אותה

היולדת נפלה על האחות. הפיצוי: 467 אלף ש'

הטכנאי סיפר בדיון שלאחר שסייע למנוח להתרומם ממיטת הטיפולים והסיר מפניו את המסכה, הוא הפנה אליו את גבו על מנת להחזיר את המסכה למקומה. הטכנאי הודה שמאחר שלא ידע על קיומו של סיכון מיוחד במצבו הרפואי של המנוח, לא ראה צורך להמשיך להשגיח על החולה או ללוות אותו.

מנגד טענה המדינה שלא נפל דופי בהתנהלות. לטענתה, במהלך ביצוע ההקרנה פעל צוות בית החולים בהתאם לנהלים, הייתה השגחה ראויה, והתאונה היא פועל יוצא של מצבו הרפואי הרעוע של המנוח בשל מחלות שונות.

שני הצדדים תמכו את טענותיהם בחוות דעת רפואיות. לנוכח הפערים בין חוות הדעת מינתה השופטת איילת הוך-טל מומחה מטעם בית המשפט שמצא כי המנוח סבל מנכות קבועה בשיעור של 20% בגין הגבלת תנועות מפרק הירך.

שיחה קצרה הייתה מונעת

השאלה המרכזית שנידונה הייתה אם העובדה שהטכנאי לא הכיר את הגיליון הרפואי של המנוח ולא עזר לו לצאת מחדר הטיפולים, מהווה התרשלות. השופטת הוך-טל הבהירה שמדובר בשאלה מורכבת, שכן מבחינת מדיניות שיפוטית יש להיזהר מהצבת "רף גבוה" מדי, שהרי אי אפשר לצפות להשגחה "צמודה" לכל חולה בכל זמן.

אלא שבמקרה הזה היא החליטה כי הצוות הרפואי התרשל, הן בשלב המקדמי של אי יידוע הטכנאי בדבר ההיסטוריה הרפואית של המנוח, והן בשלב המתקדם של הטיפול, כשהטכנאי בחר להשלים את הסידור של העזרים במקום לדאוג שהמטופל ייצא בבטחה אל מחוץ לחדר הטיפולים.

"נראה כי שיחה קצרה וגביית אנמנזה בעל פה לפני תחילת הטיפול, בין באמצעות הטכנאי ובין באמצעות איש צוות אחר, יכולה הייתה לספק מידע ראשוני אשר יבהיר את הסיכון העודף הטמון במצבו הרפואי של המנוח", כתבה בפסק הדין.

לאחר שניתחה את שאלת הנזק וגובה הפיצוי חייבה השופטת הוך-טל את המדינה לשלם ליורשיו של המנוח 275 אלף שקל, בין היתר עבור עזרת צד שלישי והוצאות רפואיות, בתוספת הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך 60,500 שקל.