איש קבע השתחרר עם כאבי גב - והוכר כנכה

קצין שסיים 13 שנות שירות דרש לקבוע שהתנאים הפיזיים גרמו לו לנזק בגב ובצוואר. משרד הביטחון התנגד, אבל בית המשפט חשב אחרת

עו"ד שרון מאיריפורסם: 05.02.17 , 22:59

בית משפט השלום בחיפה קיבל לאחרונה ערעור שהגיש איש קבע לשעבר, שהשתחרר בתום שירות של 13 שנה עם כאבים בגב ובצוואר, והכיר בו כנכה צה"ל. בכך נדחתה עמדתו של משרד הביטחון, שטען שכאבי הגב הם תוצאה של גנטיקה שלתנאי השירות לא היה קשר אליהם.

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

המערער התגייס ב-1999 לחיל חימוש ושירת כחשמלאי טנקים. לאחר שהוסמך לקצונה הועבר לחיל המודיעין. בתום השירות הסדיר המשיך לעשר שנות קבע, ובין היתר שירת כראש מדור וכמפקד פלוגת מפקדה עד שהשתחרר ב-2012. עם שחרורו הוא הגיש לקצין התגמולים במשרד הביטחון בקשה להכיר בו כנכה בגין כאבים בעמוד השדרה ובצוואר. אלא שתביעתו נדחתה לאחר שכירורג-אורתופד קבע שאין קשר בין תלונותיו לבין שירותו הצבאי. בהחלטת קצין התגמולים נקבע כי כאבי הגב והצוואר הופיעו על רקע מהלך טבעי כרוני.

תביעה

חייל לשעבר צפה ב"בופור" - ויוכר נכה צה"ל

עו"ד שרון מאירי

בסוף שנות ה-80 שירת חייל במוצב בלבנון בזמן התקפה של חיזבאללה. שופט קיבל את טענתו שצפייה בסרט שנים אחר כך עוררה בו פוסט-טראומה

חייל לשעבר צפה ב"בופור" - ויוכר נכה צה"ל

בעקבות זאת ערער הקצין המשוחרר לבית המשפט וטען שעד שהתגייס היה בריא לגמרי. לדבריו שירותו הצבאי היה כרוך במאמצים פיזיים גדולים, הרמת משאות כבדים ונסיעות של שעות ארוכות. בנוסף הוא הצביע על כמה מקרים שבהם נפל ונחבל בגבו במהלך השירות. לטענתו, עקב כאביו הוא מתקשה לתפקד בחיי היומיום.

משרד הביטחון טען מנגד שלפי האסכולה הרפואית המקובלת כיום, פעילות גופנית שטיבה עומסים חוזרים ונשנים על הגב התחתון ואף חבלות קלות לעמוד השדרה, אינה גורם בעל משמעות להתפתחות שינויים ניווניים בעמוד השדרה. לגישתו, הם "פרי גורמים גנטיים ותהליכים שחיקתיים המובנים בו".

אבל השופט אורי גולדקורן העדיף חוות דעת של מומחה מטעם המערער, וציין כי השוואת מצב המערער בין גיוסו ("ספורטאי בריא, עם עקמת בגב וללא תלונות על כאבים או הגבלות תנועה"), לבין מצבו בחלוף כשנתיים לשירותו בצבא ("כאבים והגבלות תנועה") מצביעה על קשר בדרגה של "מתקבל מאוד על הדעת בין תנאי השירות לבין המחלה בגב התחתון".

השופט השתכנע כי גם מבחינה אובייקטיבית של תנאי השירות, וגם מבחינה סובייקטיבית – רגישותו של המערער וההכרה שעל הצבא לקבל את החייל כמו שהוא, מתקיימים הרכיבים הנדרשים לקביעת קשר סיבתי-משפטי.

במסגרת ההליך נדחתה עמדת קצין התגמולים שלפיה קיימת אסכולה רפואית הגורסת כי עומסים חוזרים ונשנים על הגב התחתון לא גורמים לשינויים ניווניים בעמוד השדרה ולנכות תפקודית.

בית המשפט קיבל את עמדת המערער שלפיה קיימת אסכולה רפואית שקובעת כי עומסים ופעילות גופנית מוגברת הם גורמים מרכזיים להאצת השינויים הניווניים בעמוד השדרה התחתון, שבאים לידי ביטוי בכאבים והגבלה בתנועות.

"משעלה בידי המערער להוכיח קיומו של קשר סיבתי בין הפגימה בגבו התחתון לבין שירותו הצבאי, דין הערעור להתקבל", סיכם השופט. לפיכך בוטלה החלטת קצין התגמולים, שחויב לשלם למערער שכר טרחת עו"ד בסך 7,000 שקל.