העסק קרס – הגרושה לא תשלם על המוניטין

גבר שהתגרש מאשתו תבע לקבל שווי חלקי מעסק לחוברות יצירה שהקימו, וקרס אחרי הפרידה. אבל ביהמ"ש קבע: אין עסק בהווה – אז אין מוניטין

עו"ד לורית גרון-גלבועפורסם: 07.02.17 , 17:56

בית המשפט לענייני משפחה בנצרת דחה לאחרונה תביעה של גבר גרוש, שדרש שאשתו לשעבר תשלם לו עבור המוניטין שצבר עסק לחוברות יצירה לילדים שהיה בבעלותם וקרס אחרי פרידתם. השופטת רונית גורביץ קבעה שאם אין עסק בהווה – הרי שאין לו מוניטין לחלוק.

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

בני הזוג התגרשו בסוף 2011, כאשר שניים משלושת ילדיהם עדיין קטינים (12 ו-17). רוב המחלוקות ביניהם נפתרו, ונושא עיקרי שנותר להכרעה היה תביעת הבעל לזכויות בעסק שגרושתו הקימה ב-2006 ונסגר סופית ב-2015. לדבריו מדובר היה בעסק של שניהם, כך שיש לחלק ביניהם את שווי המוניטין. לטענתו, הוא תרם ככל יכולתו להצלחת העסק והשקיע בו כספים רבים. בזמן הפרידה, הדגיש, העסק היה סיפור הצלחה, והאישה החריבה אותו בכוונה תחילה.

תביעה

גרושה תפוצה כי "אפשרה לבעל להתפתח מקצועית"

מערכת PsakDin

רופא מצליח הנמצא בהליכי גירושים חויב לשלם לאשתו 200 אלף שקל על "נכסי הקריירה והמוניטין" שצבר. הסיבה: היא התמקדה בגידול הילדים

גרושה תפוצה כי "אפשרה לבעל להתפתח מקצועית"

האישה טענה מנגד שהעסק היה כולו שלה, פרי דמיונה ועשייתה. לדבריה, בשנים הראשונות שגשג אולם לאחר מכן קרס משלוש סיבות עיקריות: עידן האינטרנט שמאפשר להוריד חוברות יצירה בחינם, מצבה הבריאותי וכן מצבו של בנם הצעיר, שדרש ממנה השקעה מרובה.

בנוסף טענה האישה שהאקטואר שמינה בית המשפט שגה כשקבע שעליה להעביר לבעלה לשעבר מחצית מסכום ההשקעה בעסק, אף שהוא אינו קיים יותר. לדבריה, כיום אין לעסק מוניטין ושוויו הוא אפס.

השופטת רונית גורביץ ציינה שמוניטין עסקי הוא הסכום העודף של שווי העסק מעבר לנכסים המוחשיים. מוניטין משקף את הציפייה לתזרים הלקוחות שיבואו לעסק, הוסיפה, ולכן דחתה את המלצת האקטואר, לנוכח המסקנה שכיום אין לעסק מוניטין שאותו ניתן לאזן בין הצדדים ואין הצדקה כלכלית לקיומו.

"במצב שבו שווי המוניטין של העסק הוא אפס, ואין השותפים יכולים למשוך מהרווחים של העסק, אין לחייב את האישה להעביר לתובע את חלקו בגין השקעתו בעסק, שהרי גם האישה השקיעה בעסק, ולפי שיטתו זו של האקטואר, האישה תצא נפסדת", כתבה בפסק הדין.

כמו כן, השופטת גורביץ האמינה לגרסת האישה וציינה כי לפי הדוחות הכספיים נראה כי אין המשכיות לעסק, למרות מאמציה להשאירו כעסק חי.

לפיכך פטרה השופטת את האישה מכל חיוב של מוניטין והורתה לאקטואר לחשב את הסכום שלו זכאי הבעל לפי שווי הערך הפיזי של המלאי בעסק.

לאחר מכן השופטת דנה בנושא המזונות, וניתחה בהרחבה את הסדרי הראייה, הכנסות הצדדים וצורכי ילדיהם. בסופו של דבר חייבה השופטת גורביץ את הבעל לשלם מזונות בסך 4,410 שקל לחודש עבור שני ילדיו הקטינים, וכן לשאת בחצי מהוצאות החינוך והבריאות.