180 אלף ש' למשפחה שגילתה בלוויה שהקבר תפוס

"התאחדות העדה הכורדית" מכרה בעשור שעבר חלקת קבר לאדם שביקש להיטמן בין אמו לסבתו. אבל אחרי מותו התברר: מישהו אחר כבר נקבר בה

עו"ד שלמה ישראלפורסם: 28.03.17 , 07:24

בית משפט השלום בירושלים קבע לאחרונה ש"התאחדות העדה הכורדית" תפצה ב-180 אלף שקל משפחה שבלוויית האב גילתה שבחלקת הקבר שרכש ממנה בחייו נטמנה גופה אחרת. השופטת דורית פיינשטיין קבעה שהתנהלותה הרשלנית של ההתאחדות גרמה עוגמת נפש המחייבת פיצוי.

בתביעה שהגישו בני המשפחה בפברואר 2014 נטען שהאב המנוח רכש מהנתבעת ב-2003 את החלקה הנמצאת בין קברה של אמו לבין קברה של סבתו בבית העלמין גבעת שאול. לטענתם, במעמד הרכישה ניתן לו אישור בגין "שמירת קבר בחיים" שבו צוין מיקומו המדויק של הקבר, הכוללת הסתייגות שלצורך הבטחת המקום יהיה עליו לבנות מצבה. בהתאם לכך, האב הניח בחלקה אבנים ולוח שיש עם שמו.

תביעה

הגיעה לבית העלמין וגילתה: קבר הבן נעלם

עו"ד הילל בבייב

אישה שבנה מת לפני כ-50 שנה נדהמה לגלות שבמקום בבית העלמין בעכו נטמן אדם אחר. בית המשפט קבע שהמועצה הדתית תשלם לה 100 אלף ש'

הגיעה לבית העלמין וגילתה: קבר הבן נעלם

האב הלך לעולמו בפברואר 2013 אבל רק בלוויה גילו בני המשפחה שהחלקה המיועדת תפוסה. בלית ברירה הם נאלצו לקבור אותו שלוש שעות לאחר מכן, מעט לפני כניסת שבת, בחלקה אחרת המצויה במדרון, באזור צפוף ולא נגיש.

התאחדות העדה הכורדית טענה בתגובה לתביעה שאינה אחראית למחדל שכן תפקידה מתמצה בהקצאת קברים ומכירתם, והיא לא יכולה להשגיח שנטמנים בהם האנשים הנכונים. היא הוסיפה שהמנוח לא הקים בחלקה מצבה כנדרש, כולל חפירת הקבר והנחת בלוקים כבסיס, אלא רק הניח עליה גוש שיש, ולפיכך יש לייחס לו אשם תורם מלא למחדל.

לכך השיבה המשפחה שהשיש, האבנים והבטון שהניח האב בחלקה עונים על הנדרש, וציינה את העובדה שהנתבעת דרשה 400 שקל כדי לפנותם ולפתוח את הקבר – כראייה לכך שהמבנה שהונח עונה לדרישה.

ואכן השופטת דורית פיינשטיין קיבלה את התביעה ולא חסכה ביקורת על התנהלות הנתבעת. היא קיבלה את טענת המשפחה שלפיה המבנה שהקים המנוח על החלקה עונה לדרישה שבאישור הרכישה, והוסיפה כי העובדה שהנתבעת לא פירטה את דרישותיה לאופן הקמת המצבה עומדת לחובתה לפי הכלל המשפטי הקובע כי "פרשנות הסכם תהיה כנגד המנסח".

במאמר מוסגר ציינה השופטת שחוקיות הדרישה להקים מצבה כתנאי לשימור הקבר – מוטלת בספק.

לפיכך נדחה ניסיונה של הנתבעת להתנער מאחריות. "היא אינה יכולה מצד אחד למכור קברים כפנויים ומצד שני להתנער מאחריות לקברים שהיא מוכרת", כתבה השופטת פיינשטיין בפסק הדין, וציינה שההתאחדות התרשלה בניהול הרישום של החלקות הנמכרות ובהשגחה עליהן.

השופטת התרשמה שלתובעים אכן נגרמה עוגמת נפש גדולה ולא הוצעה להם חלופת קבר טובה יותר. היא פסקה לתובעים פיצויים בסך 180 אלף שקל והוצאות ושכר טרחת עו"ד בסך 18 אלף שקל.