הורים ל-8 קיבלו אישור לרכוש 2 דירות בדיור הציבורי

משפחה מרובת ילדים שהתגוררה בשכירות בשתי דירות צמודות ביקשה לקנות אותן אך נתקלה בסירוב של משרד השיכון. ביהמ"ש קיבל את עתירתה

עו"ד עזרא קונוביץפורסם: 19.04.17 , 00:01

בית המשפט לעניינים מנהליים בחיפה קיבל לאחרונה עתירה שהגישו הורים לשמונה והתיר להם לרכוש שתי דירות צמודות של הדיור הציבורי שבהן מתגוררת המשפחה בשכירות. בכך דחתה השופטת יעל וילנר את עמדת משרד השיכון, שטען שההורים זכאים לרכוש רק דירה אחת.

את זכות השימוש בדירה הראשונה (בשכירות) קיבלה המשפחה ב-1994. את הדירה השנייה, הסמוכה, הם קיבלו ב-2007 לנוכח התרחבות המשפחה. בשלב זה פעלה החברה המשכנת "עמיגור" לאיחוד הדירות על ידי שבירת חלק מהקיר בין שני המטבחים של הדירות.

עתירה

הבעל מת – האלמנה איבדה את ההטבה בדיור

עו"ד רם יוגב

בני זוג קיבלו אישור לרכוש דירה בהנחה של 40% בדיוק הציבורי. אלא שבדיוק אז הלך הבעל לעולמו, וההטבה אבדה. גם עתירה לביהמ"ש לא עזרה

הבעל מת – האלמנה איבדה את ההטבה בדיור

ב-2014 הוחל נוהל "מכר דירות בשיכון הציבורי", המסדיר את תנאי הזכאות לרכישת דירה, ובני הזוג הגישו הצעה לקנות אותן, אבל נדחו על ידי משרד השיכון, שקבע שהם רשאים לרכוש רק דירה אחת. בעקבות זאת הם עתרו לבית המשפט בטענה שמדובר ב"דירות מאוחדות". הם הוסיפו שהם עומדים בתנאי החלופי שלפיו יהיה מדובר במשפחה המונה שמונה נפשות ומעלה, שכן הם מתגוררים בדירה עם שישה מתוך שמונת ילדיהם.

המדינה טענה מנגד שהדירות אינן "מאוחדות" כהגדרתן בנוהל, שכן הפתח שנוצר לא הפך את המטבח לאחד. היא הוסיפה שהעותרים לא מקיימים את התנאי החלופי, שכן שניים מששת הילדים עברו את גיל 21, ולכן אינם נספרים במניין הנפשות.

אבל השופטת יעל וילנר הכריעה לטובת העותרים. היא קבעה שהדירות עונות על ההגדרה הקבועה בנוהל ל"דירות מאוחדות", המצריכה קיומו של תנאי אחד, והוא שיהיה מטבח משותף.

היא דחתה את טענת המדינה שלפיה קיומו של מטבח אחד משותף מצריך ביטולו הפיזי של המטבח האחר. בפסק הדין נקבע שהדבר לא רק שלא מעוגן בנוהל, אלא אף לא מתיישבת עם הגיונם של הדברים: "איחוד הדירות במטרה להקל על מצוקת הדיור טומן בחובו, מטבע הדברים, איחוד שני המטבחים והפיכתם למטבח אחד מרווח יותר ולא לביטולו של אחד המטבחים".

בכל הקשור לסעיף מספר הנפשות הבהירה השופטת וילנר שלפי הנוהל שהיה רלוונטי במועד הגשת העתירה (2015), לא הייתה הגבלת גיל על הילדים המתגוררים בדירות ודי בכך שהם גרים בהן.

היא לא התעלמה מכך שהסעיף תוקן ב-2017 כך שלהגדרת ילד נוספה מגבלת גיל, אולם הסבירה שהתיקון – "אשר נעשה תוך כדי ניהול ההליך כאן ושמא בעטיו" – אינו חל למפרע.

בהתאם לכך, נקבע, גם אם אין לראות בדירות כ"דירות מאוחדות", העותרים זכאים לרכוש אותן. משרד השיכון חויב לשלם לעותרים הוצאות בסך 5,000 שקל.