אופס, שכחנו: כך איבדה דלית אל-כרמל 5 דונם

ב-1988 רכשה המועצה המקומית שטח ששימש אותה כמזבלה, אולם לא רשמה אותו על שמה. הבעלים המקורי ניצל זאת ומכר את השטח בשנית

עו"ד כנרת שמיר מסיקהפורסם: 16.05.17 , 07:23

בית המשפט העליון קבע לאחרונה ששטח ששימש במשך שנים כמזבלה בדלית אל-כרמל יעבור לידי תושב שרכש אותו מבעליו המקוריים, משום שלאורך התקופה שכחה המועצה לרשום אותו על שמה.

ב-1988 רכשה המועצה שטח של כחמישה דונם מתושב המקום. עד 2011 היא השתמשה בשטח כאתר לאיסוף פסולת, אך עד היום לא טרחה לרשום אותו על שמה או לפחות להוסיף הערת אזהרה, והוא נותר על שם בעליו הקודם. לפני כשנתיים גילתה המועצה שהוא מכר את השטח לאדם אחר ושהאחרון אף רשם על שמו הערת אזהרה.

פיצוי

300 אלף שקל למפוני שכונת הרכבת מלוד

עו"ד אלון אברהמוב

בעשור שעבר פונו משפחות מהשכונה תמורת דיור חלופי בנווה שלום. אבל הבתים החדשים התעכבו בארבע שנים וביהמ"ש קבע שהמדינה תשלם פיצוי

300 אלף שקל למפוני שכונת הרכבת מלוד

בתביעה שהגישה לבית המשפט המחוזי בסמוך לאחר מכן היא ביקשה להצהיר שהשטח שייך לה מאחר שהיא רכשה אותו ראשונה, אולם נדחתה בנימוק שהרוכש השני פעל בתום לב, ביקר בשטח ובדק את הרישום. המועצה, נקבע, אחראית ל"תאונה המשפטית" של העסקאות הנוגדות כשנמנעה מלרשום על שמה הערת אזהרה במשך יותר מ-20 שנה.

מועצת דלית אל-כרמל ערערה לעליון וטענה שהרוכש השני פעל תוך "עצימת עיניים", שכן כולם ידעו שבאתר פועלת מזבלה השייכת למועצה. לדבריה, מס רכוש אף הודיע לו שקיימת עסקה נוגדת ביחס לשטח ובנסיבות אלה היה עליו לפנות למועצה לבירור הסוגיה. היא הוסיפה שאין לייחס לה רשלנות באי רישום הערת האזהרה מאחר שהמוכר התחייב בפניה שהוא זה שיעשה זאת, מה גם שכאמור היא עשתה שימוש גלוי בקרקע.

השופט יצחק עמית הבהיר שעל פי חוק המקרקעין, במצב של התחייבויות סותרות למכירת קרקע, עדיפה זכותו של הקונה הראשון אלא אם כן השני פעל בתום לב, נתן תמורה והשלים את העסקה ברישום.

עם זאת, הפסיקה (הלכת גנז) יצרה חריג לכלל זה, וקבעה שייתכנו מקרים שבהם זכותו של הקונה השני תגבר גם אם הוא לא השלים את העסקה ברישום, וזאת אם הקונה הראשון נמנע מלרשום הערת אזהרה על שמו ללא סיבה מוצדקת.

השופט ציין שלא הוכח שבזמן החתימה על ההסכם מול הקונה השני פעלה במקום מזבלה שהייתה אמורה לעורר את חשדו. יתר על כן, נראה שנודע לו על העסקה מול המועצה רק לאחר ששילם את מלוא התמורה ורשם על שמו הערת אזהרה, כך שאין לקבל את הטענה שלפיה פעל בחוסר תום לב או מתוך "עצימת עיניים".

השופט הדגיש שהמועצה התרשלה כשלא רשמה על שמה את השטח או הוסיפה הערת אזהרה במרשם, ובמחדלה זה הביאה לקיומה של העסקה הנוגדת מול הקונה השני.

בסיכומו של דבר קבע השופט עמית שלנוכח הלכת גנז זכותו של הרוכש השני גוברת והוא בעל השטח. עם זאת הוא ציין שהתוצאה לא מונעת מהמועצה את האפשרות לתבוע את המוכר על נזקיה.