הקלידה 11 שעות ביום – ותוכר כנכת צה"ל
מתורגמנית לשעבר במודיעין סובלת מתסמונת התעלה הקרפלית ומפגיעה בשורש כף היד. משרד הביטחון התנגד, אך ביהמ"ש קיבל את תביעתה
ועדה רפואית בבית משפט השלום בירושלים הכירה לאחרונה כנכת צה"ל
בצעירה ששירתה בעבר כמתורגמנית בחיל המודיעין, ו-11 שעות הקלדה ביום גרמו לה לפגיעה בשורש כף היד. בכך דחתה הוועדה את משרד הביטחון, שטען שאין קשר בין תנאי השירות של הצעירה לבין הפגיעה.
במאי 2014 נדחתה בקשתה, והיא הגישה ערעור לוועדת הערר בבית המשפט. היא סיפרה שבשנים 2011-2009 שירתה כמתורגמנית ביחידה הטכנולוגית של חיל המודיעין, ובמסגרת תפקידה נדרשה להקליד במחשב שעות רבות בכל יום. לדבריה, המשמרת שלה התחילה בשעה 9:00 בבוקר ונמשכה עד 23:00 בלילה, והיא עבדה מדי יום, כולל שבתות וחגים. המערערת צירפה חוות דעת שלפיה תנאי השירות הייחודיים הם שגרמו לתסמונת שממנה היא סובלת.
התובעת, כיום כבת 27, פנתה לפני כשלוש שנים לקצין התגמולים במשרד הביטחון וביקשה להכיר בקשר שבין "תסמונת התעלה הקרפלית" שממנה היא סובלת לבין שירותה הצבאי. מדובר בתסמונת שגורמת לתופעה של הירדמות ותחושת עקצוץ בשורש כף היד, והיא יכולה להיגרם כתוצאה ממאמץ ממושך, למשל בעבודה מול מחשב.
תביעה
הוכרה כנכת צה"ל: שירות צבאי גרם למיגרנות
עו"ד תמר סיון
תצפיתנית העבירה במהלך שירותה שעות רבות מול מסכים. משרד הביטחון לא הכיר בקשר בין השירות לכאבי הראש, אבל ביהמ"ש חשב אחרת
קצין התגמולים הגיש חוות דעת נגדית שלפיה ספק אם המערערת בכלל סובלת מהתסמונת, ובכל מקרה, הספרות הרפואית העדכנית לא מכירה בקשר בין הקלדה לבין התסמונת. הוא הדגיש שבזמן השירות התלוננה הצעירה פעמיים בלבד על תחושת נימול, בהפרש של שמונה חודשים.
ועדת הערר בראשות השופט (בדימוס) יואל צור קיבלה את חוות דעתו של המומחה מטעמה וקבעה שהיא אכן סובלת מהתסמונת. הוא ציין שהמומחה מטעם קצין התגמולים הודה שלא ביצע למערערת את כל הבדיקות הקליניות הנדרשות לשם אבחון המחלה, והעיד כי "פישל" בהקשר זה.
כמו כן קבעה הוועדה שהמערערת נתנה הסבר לפער הזמן בין תלונותיה בזמן השירות, וניכר שהיא לא הפסיקה לסבול מהתופעה.
באשר לשאלת הקשר הסיבתי ציינה הוועדה שאמנם מהספרות המקצועית עולה שכלל לא בטוח שיש "אסכולה" שמבססת קשר בין הקלדה במחשב לבין התסמונת, אך לא ניתן להתעלם מהעובדה שהמוסד לביטוח לאומי מכיר בקלדנות או בעבודה אינטנסיבית מול מחשב כגורמים לתסמונת, במצבים שבהם אין גורמי סיכון אחרים כמו השמנה, סוכרת, הריונות מרובים ועוד.
מאחר שבנסיבות המקרה לא חלים גורמי סיכון אחרים, קבעו חברי הוועדה שאין הסבר אחר לקיומה של התסמונת, זולת תנאי השירות הצבאי של הצעירה.
בסיכומו של דבר קיבלה הוועדה את הערעור וקבעה שיש קשר סיבתי בין שירות המערערת כקלדנית לבין תסמונת התעלה הקרפלית.
- לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
- הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
- ב"כ המערערת: עו"ד יוסף לחיאני
- ב"כ המשיב: עו"ד תום עופר
- עו"ד אלי סבן עוסק בתביעות נכי צה"ל
- הכותב לא ייצג בתיק
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
