מכרו וודקה מזויפת. הפיצוי ליצרן: 20 אלף ש'

חברת שיווק החזיקה אלפי כוסות תחת שם המותג "אלסקה". היצרנית המקורית של המשקה תבעה, אבל תקבל רק פיצוי סמלי כי לא הוכיחה נזק

עו"ד יעקב מנורפורסם: 23.05.17 , 22:46

בית משפט השלום באשדוד קבע לאחרונה שחברת השיווק "ח.נ משקאות" תפצה ב-20 אלף שקל בלבד את יצרנית המשקאות החריפים "איי.אס.סי", בגין החזקה ומכירה של אלפי כוסות של וודקה מזויפת תחת שם המותג "אלסקה". השופט יהודה ליבליין קבע שאינו יכול לפסוק פיצוי גבוה יותר משום שהיצרנית לא הוכיחה את נזקיה.

בתביעה שהוגשה ב-2014 עתרה היצרנית לפיצוי של 85 אלף שקל מחברת "ח.נ. משקאות" בגין מכירת 3,500 כוסות של וודקה ALASKA מזויפת, תוך הפרת סימן המסחר הרשום שלה. מדובר בכוסות פלסטיק אטומות שנמכרות לצרכנים בחנויות ופיצוציות. לפי התביעה, המידע שהגיע לידי התובעת באמצעות חוקר פרטי ששכרה לבדוק את חשדה כי מדובר במשקה מזויף.

תביעה

של מי התכשיטים? קרב בחנות המקוונת Etsy

עו"ד יוסי כתראן

מעצבת פתחה חנות בקניון הווירטואלי והסתייעה באיש שיווק. כשדרכיהם נפרדו נפתח קרב משפטי סביב זכויות היוצרים על המוצרים. מה נקבע?

של מי התכשיטים? קרב בחנות המקוונת Etsy

ביוני 2014 ביצע החוקר רכישה של 100 כוסות אשר התבררו כמזויפות, והיה להן גוון, כיתוב ולוגו שונים מהמוצר המקורי. לטענתה המלאי המלא של הנתבעת עמד על 3,500 כוסות משקה מזויפות. היצרנית טענה שהיא בעלת מוניטין בתחום המשקאות והציגה נתוני מכירה של עשרות מיליוני כוסות בשנה. לפיכך, סיכמה, היא זכאית לפיצוי על הפרת סימן מסחרי ובגין גניבת עין לפי חוק עוולות מסחריות.

הנתבעת הכחישה את הטענות והאשימה את היצרנית בניסיון להפעיל עליה לחץ לשוב ולרכוש ממנה מוצרים לאחר שהפסיקה לעשות כן בשל "הקפצת מחירים". כמו כן היא ביקשה לדחות את התביעה בטענה לפגמים בראיות. עיקר טענותיה הופנו לכך שהחוקר העיד על אובדן התמונות המתעדות את הרכישה, ולסתירות שנמצאו לטענתה בעדויות התביעה לגבי נסיבות הובלת ארגז המוצגים ומיקום אחסנתו.

אולם השופט יהודה ליבליין סבר כי לא נפלו פגמים מהותיים בראיות וקבע כי המשקאות שנרכשו היו מזויפים. הוא הסתמך על חוות דעת המומחה שהציגה התובעת אך ציין כי ההבדלים בין המשקה המקורי למזויף בולטים לעין וגם מי שאינו עוסק בתחום יכול להבחין בהם.

השופט מצא חיזוק למסקנתו גם בכך שהמשקאות נרכשו מספק זר במחיר זול יותר ממחיר היצרן.

הוא הבהיר שעל מנת לקבל פיצוי על הפרת סימן מסחר יש להוכיח נזק. במקרה זה הנזק היחיד שהוכח הוא הפסד מכירות בהיקף הרכישה של המשקאות המזויפים שביצעה הנתבעת, המסתכם בכ-18 אלף שקל בלבד.

השופט ציין שכדי לקבל פיצוי על גניבת עין הייתה התובעת צריכה להוכיח מוניטין, אך כשלה בכך כיוון שלא הציגה ראיות לגבי ה"אופי המבדל" של מוצריה – שמשמעותו היא שצרכנים מבדילים בין משקאות שמיוצרים על ידה לבין משקאות אחרים.

עם זאת ציין השופט ליבליין שיש להתחשב בפסיקת הפיצויים גם ברווח שהיה צפוי לנתבעת לו הייתה מוכרת את מלאי המשקאות המזויפים המוערך בסך כ-2,000 שקל. ובסיכומו של דבר הוא פסק לתובעת פיצוי בסך 20 אלף שקל בלבד בתוספת הפרשי הצמדה וריבית.