הבעל עזב את הבית - ותבע שכירות מגרושתו

לאחר פרידת בני הזוג המשיכה האישה להתגורר בדירה המשותפת, והגרוש תבע ממנה "דמי שימוש" בנכס. למה החליט בית המשפט לדחות אותו?

עו"ד צחי בריילובסקיפורסם: 28.05.17 , 07:09

בית המשפט לענייני משפחה בראשל"צ דחה לאחרונה תביעה שהגיש גבר גרוש לקבל דמי שכירות מאשתו לשעבר, שלאחר הפרידה המשיכה להתגורר בדירה המשותפת שלהם.

בני הזוג נישאו ב-1980 והתגרשו סופית ב-1996. כשלוש שנים קודם לכן הם חתמו על הסכם גירושים שאושר וקיבל תוקף של פסק דין. חודשים ספורים לאחר מכן הם חתמו על תוספת להסכם, שגם היא אושרה בבית המשפט.

תביעה

ביהמ"ש נגד הבורר: הגרוש לא ישלם לאשתו

עו"ד אמג'ד עאסי

בפסק בוררות בין בני זוג לשעבר נקבע שהגבר ישלם 5,500 ש' בחודש. אבל שופטת ביטלה את ההחלטה: הוא לא קיבל הזדמנות להשמיע את טענותיו

ביהמ"ש נגד הבורר: הגרוש לא ישלם לאשתו

מאז המשיכה האישה להתגורר בבית המשותף, ורק בסוף 2010 הגיש הבעל לשעבר תביעה לפירוק שיתוף ול"דמי שימוש" בדירה עבור השנים 2010-2003, בשל מגבלת התיישנות.

כשנה לאחר הגשת התביעה הגיעו השניים להסכמה שלפיה הבית יימכר לאישה, אולם סוגיית דמי השימוש נותרה במחלוקת. הבעל טען שמאז אישור התוספת להסכם הגירושים ב-1996 החזיקה אשתו לשעבר הנתבעת בבית, נהגה בו כבעליו ובנתה יחידות נוספות שאותן השכירה, בעוד הוא נע ונד בין דירות ומתפרנס בקושי.

האישה טענה מנגד שבהסכם לא הוזכרו דמי שימוש, שכן השניים הסכימו על סנקציה אחרת למקרה שלא תפנה את הבית בזמן – ויתור על 6% מזכויותיה. לשיטתה, ההסכם וגם התוספת מוכיחים שהכוונה הייתה להעניק לה זכות מגורים ללא הגבלה וללא תשלום עד למכירת הבית. לדבריה מכירת הבית התעכבה בשל חובות רבים ועיקולים שנוצרו בגין התנהלותו הבעייתית של הבעל.

לאחר שעבר על הוראות ההסכם ונספחו השתכנע השופט נחשון פישר שהצדדים אכן בחרו שלא לחייב אחד את השני בדמי שימוש בגין אי פינוי בזמן, והעדיפו להטיל את הסנקציה של הוויתור הכספי. הוא הזכיר שהם אף הכניסו סעיף "היעדר תביעות", ולפיו לא תהיינה להם דרישות כלשהן לאחר ביצוע ההסכם.

"בתוספת להסכם הושהה מפורשות פינוי התובעת מבית הצדדים. במצב זה, נותרה התובעת להתגורר בבית המגורים מכוח הסכמה", כתב בפסק הדין והוסיף כי הוא מאמין לאישה שהעידה שהחלה להשכיר את יחידות הדיור רק לאחר שהבית עבר לבעלותה המלאה.

בהמשך פסק הדין הדגיש השופט פישא שבמשפט הודה הבעל שהבית לא נמכר מיד עם עזיבתו בשל החובות הרבים שרבצו עליו: "התנהלות התובע בתיק מעלה תהיות. מחד טוען הוא כי מכירת הבית התעכבה עקב חובות שרבצו על הבית, תוך שהוא מודה כי 'גרם סבל' לנתבעת, ואילו כעת מבקש הוא חיובה בדמי שימוש עבור תקופה זו".

לפיכך דחה השופט את התביעה. הבעל חויב לשלם לאשתו לשעבר הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך 5,000 שקל.