נהג לא ידע שהיה בפסילה - ויפוצה על תאונה

לפני 4 שנים התנגש נהג בעמוד ואובחן אצלו שבר בעקב. חברת הביטוח "שומרה" סירבה לפצות אותו כי נהג בשלילה, אבל ביהמ"ש חשב אחרת

עו"ד פאני יהלוםפורסם: 07.06.17 , 22:52

בית משפט השלום בחיפה קבע לאחרונה שנהג שנפצע בתאונת דרכים יפוצה על ידי חברת הביטוח שלו, אף שהאירוע התרחש בזמן שהרישיון שלו נפסל. השופט אבישי רובס קבע שהנהג לא ידע על הפסילה, ושאת חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים יש לפרש באופן שיעניק אותם למי שנפגע ללא קשר למידת אשמתו. גובה הפיצוי ייקבע בהמשך הדיונים.

במאי 2013 נפגע הנהג, אז כבן 30, כשאיבד את השליטה על מכוניתו והתנגש בעמוד תאורה. לאחר התאונה הוא פונה לבית חולים בנהריה שם אובחן אצלו שבר בעקב. כשנתיים לאחר מכן הוא הגיש תביעה נגד מבטחת הרכב "שומרה". החברה טענה שהוא לא זכאי לפיצויים מאחר שכבר בינואר 2013 נשלל רישיונו של התובע, שצבר עבירות תנועה רבות. הודעה על כך, ציינה, נשלחה אליו ממשרד הרישוי באמצעות דואר שליחים רשום.

תביעה

עשתה תאונה עם רישיון בינ"ל. הביטוח מכסה?

עו"ד יוסי ניזרי

הנהגת פגעה ברוכב אופנוע, אבל "הפניקס" סירבה לפצות בטענה שלא ידעה על היעדר רישיון ישראלי. ביהמ"ש חייב את החברה לשלם 16 אלף שקל

עשתה תאונה עם רישיון בינ"ל. הביטוח מכסה?

התובע טען מנגד שלא היה מודע לכך שרישיונו נשלל והוא מעולם לא קיבל על כך הודעה. לדבריו, רק כחודש לאחר התאונה הוא גילה את דבר הפסילה במקרה, כששוטר עצר אותו לבדיקה שגרתית.

על רקע המחלוקת קבע השופט רובס שהדיון יפוצל כך שבשלב הראשון תיבחן שאלת החבות, ורק אם ייקבע שיש כיסוי ביטוחי - ייבחן היקף הפיצוי. הוא הזכיר שמטרת חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים היא להעניק פיצוי לכל מי שנפגע בתאונה ללא קשר למידת אשמתו. אמנם בדרך כלל מי שנהג ברכב ללא רישיון אינו זכאי לפיצוי, ציין, אך לנוכח תכליתו הסוציאלית של החוק יש לפרש חריג זה בצמצום.

בשל השאיפה להעניק פיצוי לכל נפגע, ועל רקע העונש הפלילי הנלווה לנהיגה ללא רישיון, קבעה הפסיקה שעל מנת שפסילה תיכנס לתוקף יש צורך במסירת "הודעה של ממש" לבעל הרישיון. כלומר, יש למסור את ההודעה לבעל הרישיון באופן אישי, או לקרוב משפחתו שגר עמו.

השופט רובס קבע שמחומר הראיות עלה שמי שחתומה על הודעת הפסילה שנשלחה לתובע היא בעלת הבית שלו (שגרה בסמוך אליו), שלא הייתה מורשית לקבל עבורו דברי דואר רשומים. בעדותה היא לא זכרה אם מסרה את המכתב לתובע, ורק שיערה שעשתה כן "משום שלא הייתה סיבה שתשאיר אצלה את המכתב".

בנוסף, התגלתה סתירה פנימית במסמכים שהוגשו מטעם משרד התחבורה, והתאריכים שצוינו בהם לא היו הגיוניים, שכן עלה מהם שהודעת הפסילה הונפקה רק אחרי שנשלחה לתובע בדואר.

עוד נקבע שהמסמכים שצורפו היו חסרים ואינם כוללים עותק של הודעת הפסילה או של המכתב עצמו שנשלח כביכול לתובע. השופט רובס ציין שטענתו של התובע שלפיה גילה שרישיונו נפסל רק ביוני 2013 הגיונית ואמינה, שכן באותו חודש הוא פנה למשרד הרישוי כדי להסדיר את הנושא.

בנסיבות אלה נקבע שהנתבעת לא הוכיחה שהודעת הפסילה נמסרה לתובע לפני לתאונה ולכן אין לשלול ממנו פיצויים. השופט חייב את חברת הביטוח בהוצאות של 5,000 שקל וקבע שהתיק ימשיך להתברר בשאלת היקף הפיצוי.