ריב בין אחים חורגים: למי שייך הגג של ההורים

בני זוג, שלכל אחד מהם ילד מיחסים קודמים, הורישו להם 6 דירות בבית משותף – וכן גג. שנים אחרי שמתו, האחים החורגים המשיכו להתקוטט

עו"ד פרי לזרפורסם: 20.06.17 , 22:31

בית המשפט המחוזי בחיפה הכריע לאחרונה בסכסוך בין אח ואחות חורגים באשר לזכויות הבנייה על גג של בית משותף שהורישו להם הוריהם. השופטת ריבי למלשטריך-לטר התחקתה אחר כוונות הוריהם המנוחים בהסכם הממון ובצוואותיהם ומצאה כי הגג, על זכויות הבנייה בו, שייך לאח.

ב-1987 חתמו בני זוג על הסכם ממון שאושר בבית משפט. מאחר שלכל אחד מהם היו ילדים מיחסים קודמים, ובמטרה לחסוך חילוקי דעות ביניהם לאחר מותם, ביקשו בני הזוג לחלק ביניהם בניין בן שש דירות בחיפה באופן כזה שכל אחד מהם יירשם כבעלים בנפרד של מחצית הדירות.

תביעה

ריב אחים: "לא הופעל טרור כדי לקבל ירושה"

מערכת PsakDin

3 נכסי נדל"ן שהיו בבעלות בני זוג וניתנו במתנה לאחד הבנים עמדו במרכז סכסוך משפטי. הבן שנושל טען: אחי כפה על אמי לעשות זאת. ביהמ"ש דחה אותו

ריב אחים: "לא הופעל טרור כדי לקבל ירושה"

בצוואות שערכו מאוחר יותר בהסתמך על הסכם ההמון, הוריש כל אחד לילדו את חלקו בבניין: הגבר הוריש לבתו את שלוש דירותיו (7,8,13) ואילו המנוחה הורישה לבנה את שלוש דירותיה (4,5,6). בני הזוג הלכו לעולמם כמה שנים לאחר מכן (הבעל ב-1989 ואילו האישה ב-1993).

לימים הסתכסכו הילדים שירשו אותם עקב חוסר בהירות בקשר לזכויות בגג הבניין. הבעיה הייתה שבהסכם הממון בין הוריהם נכתב מצד אחד שבצו הבית המשותף הגג מוצמד לדירה 13 – שירשה הבת, אולם מצד שני נקבע שם שזכויות הבנייה על הגג שייכות למי שיירש את דירה 4 – שאותה ירש הבן.

הבן פנה לבית המשפט וטען שהצמדת הגג לדירה 13 נעשתה בטעות, ואחותו ידעה זאת ואף הסכימה בשלב מסוים לתקן את הרישום. ואולם, הוסיף, השינוי לא בוצע בפועל, שכן בשנת 2013 נכנסה לתמונה עורכת דין שגרמה לה לשנות את דעתה. האח הפנה לעדותו של עורך הדין שערך בזמנו את הסכם הממון של ההורים, ולטענתו מלמדת כי הם מעולם לא הבדילו בין זכויות הבנייה על הגג לבין הצמדתו.

השופטת למלשטריך-לטר מצאה שהבעיה טמונה בנוסח הסכם הממון, ולאחר שניתחה אותו ארוכות השתכנעה שההורים המנוחים התכוונו שהאח הוא שייבנה על הגג.

מלבד המסמכים והעדויות, היא נשענה בהחלטתה גם על האופן שבו האח והאחות התנהלו לאורך השנים, שלשיטתה מלמדת על כוונת הוריהם.

בהקשר זה התייחסה השופטת למלשטריך-לטר לעובדה שהמבקש הוא שנשא בהוצאות תחזוקת הגג, ולכך שלמעשה עד 2013 סברה המשיבה עצמה שהגג וזכויות הבנייה שייכות לו. עמדתה השתנתה רק בעקבות עצה שקיבלה מכלתה – עורכת דין במקצועה – שאמרה לה שיש הבדל בין "זכויות בנייה על הגג" לבין "הצמדת הגג".

בסיכומו של דבר קבעה השופטת שהגג, הצמוד היום לדירה 13, יוצמד לחלקת משנה 4, על זכויות הבנייה בו, בתוך 90 יום. האחות חויבה בהוצאות משפט בסך 20 אלף שקל.