ניצח את ביטוח לאומי: בוטלה דרישת תשלום על 260 אלף שקל
ישראלי שעבד בעבר ברומניה נדרש לשלם את הסכום רטרואקטיבית בגלל שינוי במדיניות הגבייה מרווחים בחו"ל. אבל בית הדין לעבודה חשב אחרת
בית הדין האזורי לעבודה בחיפה קיבל לאחרונה תביעה שהגיש ישראלי שעבד בעבר ברומניה, וביטל דרישת תשלום רטרואקטיבית של הביטוח הלאומי על סך 260 אלף שקל בגין שינוי במדיניות הגבייה מהכנסות מחו"ל. השופטת מיכל נעים דיבנר קבעה כי לביטוח לאומי היו את כל הנתונים בזמן אמת, והוא לא יכול לדרוש תשלומים נוספים כעבור שנים.
לאחר שפניותיו נתקלו בסירוב עיקש הוא הגיש באמצעות עו"ד איתי הכהן תביעה בבית הדין לעבודה, שבה ביקש לבטל את דרישת התשלום. הוא טען שביטוח לאומי לא רשאי לשנות רטרואקטיבית את החיוב בדמי ביטוח מינימליים, בניגוד לקביעתו מ-2009.
התובע עבד ברומניה בשנים 2010-2009 ודיווח על כך לביטוח לאומי באמצעות יועץ מס. בהתאם נשלח אליו ב-2009 מכתב שהנחה אותו לשלם דמי ביטוח מינימליים. אלא שכעבור יותר מארבע שנים – בשנים 2015-2014 – החל הביטוח הלאומי לשלוח לו מכתבים נוספים שבהם הודיע לו כי בהתאם לנתונים שהתקבלו ממס הכנסה, וחישוב חוזר לדמי הביטוח, עליו לשלם הפרשי דמי ביטוח בסך כ-260 אלף שקל.
תביעה
ביטוח לאומי נגד ישראלית שסעדה את הוריה
עו"ד דניאל רייכמן
בשנים 2013-2007 שהתה תושבת בת ים רוב הזמן ברוסיה, עם הוריה החולים. ביטוח לאומי הודיע לה: איבדת את התושבות בארץ. מה קבע בית הדין?
עוד הוסיף שהיעדר הגבייה מהכנסות מחו"ל לא היה מחדל לגבי אזרח ספציפי, אלא מחדל מערכתי של המוסד שנמשך כמה שנים באופן המצדיק את תיקונו רק מכאן ולהבא, ולא באמצעות גבייה רטרואקטיבית. מנגד, הלשכה המשפטית של ביטוח לאומי טענה שב-2009 לא היו בידיו כל הנתונים הדרושים על שכרו של התובע.
אלא שהראיות בתיק, שכללו גם את חוזרי ביטוח לאומי בנושא גביית דמי ביטוח מעובדים זרים, שכנעו את השופטת נעים דיבנר כי התובע פעל בתום לב. היא ציינה שהמכתב מ-2009 עלה בקנה אחד עם מדיניות המוסד באותה עת שלא לגבות דמי ביטוח מלאים ממבוטחים העובדים אצל מעסיקים זרים בחו"ל.
יתרה מכך, השופטת קיבלה טענה נוספת של התובע כשקבעה כי "דרישת החוב בשיהוי של ארבע שנים, בסכום כה משמעותי, מבלי שהתובע יכול לשלוט בנקודת זמן זו על הכנסותיו מאותו מעסיק – הינה בלתי סבירה ולוקה בשיהוי".
בפסק הדין ניתנו אמירות כלליות חשובות על התנהלותו הקלוקלת של המוסד לביטוח לאומי. השופטת נעים דיבנר ציינה שמדובר ב"תקלה" או ב"מדיניות גבייה אדישה" והוסיפה כי "אין המדובר במחדל ספציפי כלפי התובע בלבד, אלא בהתנהלות כללית של הנתבע כלפי כל מבוטחיו שהיו במעמד הדומה למעמד התובע".
בהקשר זה ציינה שמשום מה המוסד בחר ב-2014 בגבייה רטרואקטיבית עד 2008 – שאותה כינתה "קביעה בעייתית ופוגעת באינטרס ההסתמכות של התובע".
בסיכומו של דבר התקבלה התביעה ונקבע כי המוסד לא רשאי לפעול לגבות את החוב המיוחס לתובע בגין הפרשי דמי ביטוח עבור עבודתו כשכיר אצל מעסיק זר. ביטוח לאומי חויב בהוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך 6,000 שקל.
- לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
- הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
- ב"כ התובע: עו"ד איתי הכהן
- ב"כ הנתבע: הלשכה המשפטית חיפה
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
