ביטול הוויזה לארה"ב? פיתיון למאגר ביומטרי
ביטולה של אשרת הכניסה לארה"ב נשמע כמו דבר נפלא: אין תורים ואין אגרות. אבל המאגר הביומטרי הנדרש להגשמת הפנטזיה טומן בחובו צד אפל
בסוף השבוע האחרון, דיווחה נורית פלתר ב"ידיעות אחרונות", כי שר הפנים שטרית סיכם עם השר לביטחון פנים מייקל צ'רטוף, כי צוותים משותפים יחלו לפעול לביטול הוויזה לארצות הברית לישראלים. אך אליה וקוץ בה. בכתבה נטען כי הממשל האמריקני הציב תנאי מרכזי לביטול הוויזה: מעבר לשימוש בדרכון ביומטרי בישראל. וזהו קוץ גדול.
דרכון ביומטרי, מכיל בתוכו מידע המזהה את נושאו לפי מאפיינים ביולוגיים כמו טביעת אצבעות ומבנה עצמות הפנים - המקודדים בתוך שבב המוטמע בדרכון. זהו אמצעי זיהוי ההולך ונעשה מקובל בעולם המערבי, וגם בישראל מונחת הצעת חוק על שולחן הכנסת, המסדירה את הנושא.
חיסול הפרטיות
אלא שבישראל, כמו בישראל, ובניגוד למקובל בעולם – ההצעה גם כוללת מלבד הטמעת המידע בתעודות, להקים גם מאגר ביומטרי, שישמור את כל הנתונים המאוד אישיים הללו בידי רשות תחת משרד הפנים. זהו תקדים מסוכן. תקדים שעשוי, ביחד עם חוקים נוספים שכבר אושרו, כמו חוק נתוני תקשורת, המקנה למשטרה סמכויות עיקוב מרחיקות לכת, לרכז בידי המדינה יכולת מעקב יוצאת מן הכלל אחרי אזרחיה ולחסל את הפרטיות שלהם.
בבריטניה למשל, ישנה מודעות מאוד גבוהה לנושא הפרטיות – שם מוצע כי המידע ישמר באופן מינימלי, תוך טשטוש הזהות האישית היכן שניתן וכולו ישמר מקודד. בגרמניה, נאסר כליל על שמירת המידע במאגרים מרכזיים.
ובארצנו הקטנטונת, לממשלה יש תיאבון רב: רשות מיוחדת, שתוקם תחת אחריותו של שר הפנים תהיה אחראית למאגר ולניהולו. שר הפנים יוכל לאפשר לגופים ציבוריים, לרבות כל גוף ממשלתי ועיריות, לצפות בנתונים. למשטרה, לצבא ולרשויות ביטחון (המוסד והשב"כ) תהיה גישה ישירה לכל טביעות האצבעות ותווי הפנים, שלנו, האזרחים. תזכיר הצעת החוק (DOC), אינו מזכיר במפורש חובת קידוד של המאגר. לדעת אחד מאנשי הגופים המתנגדים לחוק, גם סביר להניח ששמירת הפרטיות תועלה ראשונה כקורבן - מיד עם
קיצוץ התקציב שהוקצה לנושא, כפי שבוודאי יקרה בעתיד.
היסטוריה מפוקפקת של שמירת מידע
למשרד הפנים ולמשטרה יש היסטוריה מפוקפקת בשמירת הנתונים האישיים שלנו. לראייה, עד היום, מסתובב ברשת מאגר כל נתוני תעודות הזהות העדכני למדי (2006) של משרד הפנים, של כל תושבי ישראל חיים ומתים – מבלי שנתפס המפיץ, או שהועמד לדין מי שהתרשל בשמירת המידע הזה.
עוד אפשר לראות את הצורה הרשלנית והיהירה שבה נוהגת המשטרה במידע אישי, ביישום של חוק נתוני תקשורת. בדיון שנערך לאחרונה בכנסת, נמתחה על המשטרה ביקורת קשה בידי יושב ראש וועדת חוק, חוקה ומשפט. מתברר, כי המשטרה חרגה מהסמכויות שהוא מקנה לה - בדרישות שהעבירה כבר בפועל לחברות הסלולר שאמורות לספק לה את המידע, כולל דרישה לפרטים שכלל לא צוינו. וכמו שכתב המשורר יובנאליס: “מי ישמור על השומרים עצמם"?
רוצים לראות את פסל החירות? וותרו עליה
תומכי המאגר הביומטרי כעת מקבלים רוח גבית, ויכולים לנפנף בסוכריה גדולה מול פנינו, אפילו פתרון קסם: לא עוד תורים תחת השמש הקופחת ברחוב הירקון, לא עוד ראיונות חשדניים ואגרות יקרות – ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות תפתח שעריה בפניכם. רק וותרו על החירות שלכם, תמורת הזכות לצפות בפסל החירות. תנו לאמא ישראל את טביעות האצבעות שלכם, תנו לאח הגדול לשמור את תווי הפנים. אנחנו נשמור אותם בטוחים...מה, אתם לא סומכים עלינו?
