סופם של רודנים: מצ'אושסקו ועד מובארק
סדאם חוסיין וניקולאה צ'אושסקו הוצאו להורג. צ'רלס טיילור, חורחה וידלה וחוסני מובארק נידונו לתקופות מאסר ארוכות והיו גם כאלו שאפילו לא עמדו למשפט בשל סיבות בריאותיות. רודנים על ספסל הנאשמים - רשימה חלקית מהעשורים האחרונים
חוסני מובארק , נשיא מצרים לשעבר שנידון היום (שבת) למאסר עולם , לא לבד: כמה רודנים הועמדו בעשרות האחרונים לדין על מעשיהם. חלקם הועמדו לדין והוצאו להורג, אחרים נידונו לתקופת מאסר ארוכות והיו כאלה שניצלו ממערכת המשפט בשל מצבם הבריאותי הרופף. רשימה חלקית
מוות מול כיתת יורים
ניקולאה צ'אושסקו מונה בשנת 1967 לנשיא מועצת השרים של רומניה ושבע שנים לאחר מכן לנשיא. העשור האחרון לשלטונו התאפיין בשלטון של פחד, שחיתות וטרור מבית, ובבידודה הגובר של רומניה בזירה הבינלאומית. צ'אושסקו נקט בעקשנות בקו נוקשה וחסר פשרות והפעיל משטרה חשאית (ה"סיקוריטטה") שנודעה באכזריותה. כמו כן לא היה מוכן לביצוע רפורמות, מעין אלה שהונהגו בשנות השמונים במדינות אחרות במזרח אירופה.
בנסיון להחזיר את חובות החוץ של רומניה (21 מיליארד דולר), החל בפיתוח תעשייתי מואץ ויצוא מסיבי של מוצרים שונים. נסיונות אלו נחלו כישלון חרוץ והכלכלה שקעה במיתון עמוק. אישיותו, והעובדה שבני משפחתו - ובמיוחד רעייתו אלנה - שימשו במשרות בכירות, עוררו זעם רב בארצו.
ב-1989, כשפרצה המהפכה ברומניה, נמלט מבוקרשט וכעבור ימים אחדים נעצר. במשפט צבאי קצר הואשמו הוא ורעייתו ברצח עם, בשחיתות ובהרס כלכלתה של רומניה. השניים הוצאו להורג מול כיתת יורים.
מוות בתלייה
סדאם חוסיין היה נשיא עיראק מ-1979 עד 2003. כמנהיג יחיד טיפח פולחן אישיות. זמן קצר לאחר שנכנס לתפקידו כנשיא ביצע טיהורים ורציחות של עשרות פקידי ממשלה, שחשד כי הם אינם נאמנים לו. הוא מילא את רחובות בגדד וערים נוספות בפסלים בדמותו, ופולחן האישיות המלווה את עיראק מאז החל. הנאמנות לסדאם היתה מעל הכל.
בשנה הראשונה לנשיאותו הפעיל סדאם אמצעי ענישה קשים נגד האוכלוסייה השיעית, שהיתה ועודנה רוב בעיראק. הנשיא הסוני, בן עדת המיעוט, לא שעה לעצות שקיבל - בין השאר מקודמו על כס הנשיאות - לנקוט יד רכה כלפי השיעים. במהלך שנות המלחמה עם איראן פרץ מרד של המיעוט הכורדי בצפון המדינה. למערב הגיעו דיווחים על כך שסדאם הרבה להשתמש בנשק כימי מן האויר נגד המורדים, שגרר תוצאות נוראות.
בתחילת חודש מרס 2003 החלה תקיפה אמריקנית-בריטית של עיראק ובתוך פחות מחודש נכבשה הארץ כולה. במהלך מלחמת המפרץ השנייה ואחריה ניהלו האמריקנים מצוד עיקש אחר חוסיין, אך לא הצליחו לאתרו או לוודא את מותו במשך חודשים רבים. ב-13 בדצמבר 2003 נלכד לבסוף חוסיין, כשהוא מסתתר במרתף בקרבת עיר הולדתו תכרית.
לאחר חקירה ושהות במעצר בארה"ב, הועבר סדאם חוסיין חזרה לעיראק על מנת לעמוד שם למשפט. בנובמבר 2006 גזר בית המשפט בבגדד עונש של מוות בתלייה על השליט לשעבר, לאחר שהורשע באחריות לרצח 148 עיראקים שיעים מהעיירה דוג'ייל ובפשעים כנגד האנושות. ב-30 בדצמבר, ערב ראש השנה האזרחית, הוצא להורג בתלייה במתקן כליאה בבגדד.
50 שנה לנשיא האכזר
צ'רלס טיילור, נשיא ליבריה לשעבר, הורשע לפני כמה שבועות ב-11 אישומים של סיוע למורדים במלחמה בסיירה לאון שנמשכה כעשור והסתיימה ב-2002 עם יותר מ-50 אלף הרוגים. התובעים אמרו כי הוא העביר כלי נשק, תחמושת וציוד נוסף למורדים בתמורה ל"יהלומי דמים" שנכרו תוך שימוש בעבדים של ממש. סעיפי האישום שבהם הורשע טיילור כוללים רצח, אונס, שעבוד מיני, גיוס כפוי של ילדים וביזה. ארגוני המורדים שלהם סייע נודעו באכזריותם ובמנהגם לכרות את גפיהם, אפיהם ושפתותיהם של אויביהם.
טיילור בן ה-64, איש צבא שהפך לנשיא, הוא ראש המדינה לשעבר הראשון שהורשע בבית דין לפשעי מלחמה מאז מלחמת העולם השנייה, והוא נידון השבוע ל-50 שנות מאסר בפועל.
פשעים נגד האנושות
לורן גבאגבו, נשיא חוף השנהב לשעבר, הוסגר בחודש נובמבר אשתקד לבית הדין הבינלאומי בהאג. בבקשה להסגיר את גבאגבו נטען כי הוא ביצע פשעים נגד האנושות.
התובע בהאג אמר כי לפחות 3,000 בני-אדם נהרגו, 72 נעלמו ו-520 נעצרו, מהבחירות בנובמבר 2010 ועד שהנשיא לשעבר אולץ לפרוש מתפקידו - לאחר חודשים בהם סירב להעביר את השלטון לנשיא הנבחר. באותה תקופה עברו על המדינה חודשים של אלימות וטלטלה כלכלית, עד שבאפריל השנה נתפס גבאגבו בבירה אביג'ן, והמשבר הגיע לסיומו.
הוא הודיע כי גבאגבו מואשם פשעים נגד האנושות. לפי כתב האישום, כדי להשאירו בשלטון במהלך "משבר שני הנשיאים" ביצעו בין השאר תומכיו של גבאגבו מעשי רצח ואונס של אזרחים.
המחלה הצילה ממשפט
אוגוסטו פינושה הדיח במאי 1974 את חברי החונטה שבראשה עמד, ונעשה שליט יחיד בצ'ילה. הוא מיד פתח בצעדי דיכוי אכזריים נגד השמאל בארצו. כ-3,000 איש הוצאו להורג, עשרות אלפים נעלמו, הושמו במעצר ועונו. בתקופה שלאחר ההפיכה גלו מצ'ילה קרוב למיליון איש. במרוצת שנות שלטונו הרודני דיכא התקוממויות חוזרות ונשנות נגד שלטונו, שבראשן התייצבו בין השאר האיגודים המקצועיים.
פינושה נאלץ, אחרי לחצים רבים מהציבור, לקיים משאל עם ב-1988 כפי שהובטח בחוקה. ברוב לא גדול החליטו הבוחרים נגד המשך כהונתו כנשיא, והוא התפטר. ב-1990 נערכו בצ'ילה בחירות דמוקרטיות חופשיות. פינושה התנה את הסכמתו לבחירות בהארכת כהונתו כרמטכ"ל ב-8 שנים. המועמד לנשיאות מטעמו הובס בבחירות, ונבחר המועמד הסוציאל-דמוקרט פטריסיו אלווין. ב-1998 פרש פינושה מתפקיד הרמטכ"ל ומונה לסנטור לכל ימי חייו. באותה שנה יצא ללונדון לקבל טיפולים רפואיים.
ספרד דרשה מבריטניה להסגירו בשל פשעיו בצ'ילה, שכללו גם רצח אזרחים ספרדיים, והוא הושם במעצר בית. כעבור 15 חודשים של דיונים, אף שנקבע כי הוא בר-הסגרה, החליט שר הפנים הבריטי לשחררו מטעמי בריאות. פינושה חזר לצ'ילה, ומיד קם מכיסא הגלגלים שבו ישב במשך שהותו בבריטניה. עם חזרתו לצ'ילה הוגשו נגד פינושה תביעות רבות בגין הפרות זכויות אדם ובגין שחיתות והעלמות מס.
ב-2002 החליט בית המשפט בצ'ילה כי פינושה אינו כשיר לעמוד לדין על פשעיו, שוב בשל בעיות בריאות. אולם באוגוסט 2004, לאחר שורה של ערעורים, החליט בית המשפט העליון במדינה להסיר את חסינותו, ופתח את הדרך להעמדתו לדין. בשל בריאותו המעורערת והתמשכות ההליכים המשפטיים לא הועמד פינושה מעולם לדין, למרות שהושם מספר פעמים במעצר בית. ביום הולדתו ה-91, מספר שבועות לפני מותו, הכריז פינושה כי הוא מקבל "אחריות פוליטית" על מעשיו בשנים בהן כיהן כנשיא המדינה.
מת לפני הכרעת השופטים
סלובודן מילושביץ', נשיא הרפובליקה הפדרלית יוגוסלביה, לשעבר. ניהל מדיניות של "טיהור אתני" בעת מלחמת האזרחים ביוגוסלביה בתחילת שנות ה-90 של המאה ה-20.
במאי 1999 הוגש כתב אישום נגד מילושביץ' ב"בית המשפט הפלילי הבינלאומי ליוגוסלביה לשעבר" (International Criminal Tribunal for the former Yugoslavia ;ICTY), שמושבו בהאג. הוא סירב להכיר בסמכותו של בית הדין והוסיף לכהן כנשיא, אך הפופולריות שלו עמדה בסימן שקיעה מהירה. בספטמבר 2000 הובס בבחירות לנשיאות ע"י וויסלב קושטוניצה, ובתחילה סירב להכיר בתוצאות הבחירות, אך לבסוף נכנע ללחץ ופינה את מקומו.
ב-2001, אחרי לחץ כבד של מדינות המערב, הוסגר מילושביץ' להולנד והועמד לדין ב"בית המשפט הפלילי הבינלאומי ליוגוסלביה לשעבר", באשמת רצח עם ופשעים נגד האנושות. במרס 2006 נמצא מת בתאו בעודו ממתין לסיום משפטו בבית הדין הבינלאומי.
החונטה ורצח הרבבות
חורחה וידלה עמד בראש החונטה בארגנטינה עד 1981 וזוכה לתואר המפוקפק של אדריכל "המלחמה המלוכלכת", אירועים שבמהלכם דיכאו שלטונות ארגנטינה דאז ביד ברזל ובאמצעות הוצאות להורג את מחאתם של אלפי פעילי שמאל, פעילים באיגודי העובדים, מהפכנים ואזרחים אחרים - שנמשכו עד להשבת המושכות לידי השלטון האזרחי שם, בשנת 1983.
וידלה נידון ב-1985, יחד עם חבריו לשלטון הצבאי, למאסר עולם - לאחר שהורשע בעינויים, רצח ופשעים אחרים. ב-1990, כאמור, העניק לו הנשיא דאז, קרלוס מנם, חנינה - אולם ב-2007 אישר בית-המשפט העליון מהלך לבטל את אותה החנינה - בין היתר באמצעות שחזור פרטי העבירות שבהן הורשע ואיסוף חומר אודות מקרים חדשים שטרם מוצה עמו הדין עליהם.
בשנת 2010 הוא התיישב שוב על ספסל הנאשמים של בית-משפט בארצו, כאחד מבין 20 נאשמים ברצח ובעינויים קשים של כ-30 אלף אסירים פוליטיים בין השנים 1976-1983. בדצמבר 2010 הוא נידון שוב למאסר עולם.
עינו, אנסו ורצחו
בבית הדין לפשעי מלחמה ולפשעים נגד האנושות שהקים האו"ם בקמבודיה נפתח לפני שנה שלב הדיונים במשפטם של ארבעת הקצינים הבכירים ביותר שעדיין בין החיים במיליציית קמר רוז', שהטילה אימה על המדינה במהלך שנות ה-70 של המאה ה-20. הרודן פול פוט, שהנהיג את משטר האימים, הלך לעולמו ב-1998 במקום מסתור, מבלי שעמד לדין מעולם.
על-פי ההערכות, בין 1975 ל-1979 חוסלה רבע מאוכלוסיית קמבודיה (כ-1.7 מיליון בני אדם) על ידי המיליציה האולטרא-קומוניסטית
ב"שדות הקטל". עוד אלפים עונו, הורעבו ונאנסו ב"אוטופיה החקלאית" של הרודן פול פוט, שכונה "האח הראשון בדרגה".
בין הארבעה, "האח השני בדרגה" נואון צ'אה, נשיא קמבודיה לשעבר קיאו סמפאן, שר החוץ לשעבר ינג סרי ורעייתו, שרת הרווחה לשעבר, ינג טיריט. הם מואשמים בפשעים נגד האנושות ופשעי מלחמה, בנוסף לרשימה ארוכה של אישומים אישיים בגין אחריותם למעשי זוועה שביצעו חברי המילציה. עורכי דינם ציינו כי בכוונת כולם לטעון כי הם חפים מפשע.
בנוסף הועמדו כמה רודנים לדין על עבירות שאינן קשורות ברצח, כמו עבירות כלכליות.