אם ככה אתה מלכלך על כל הציבור הדתי אז מי צריך אותך בכלל לך תהיה אחד משלהם ולא משלנו ותשאיר את בת ההרב הנחמדה בצד הדתי(תתגרש ממנה) אתה לא רואי אפילו לה לך תחפש לך איזה כופרת גויה ותעבור לשוהם או למודיעין ותאמין לי שאפילו שם לא ירצו לקבל בן אדם כמוך אנטי דתי ואנטישמי!!חוצפה ובושה שיש אחד כמוך במדינה ואל תבלבלו את השכל שזה שליש כי הוא היחיד שחושב ככה ועוד מוציא ספר שהמציא את כולו העיקר למכור ולעשות הד זה כל מה שהוא חושב הפושטק הזה!!

כמי שגרה פה ושייכת למגזר אליו אתה שייך נדמה לי שפה תוכל להשתלב נהדר. תמיד יהיה מי שיתנגד לך אבל האוירה מקבלת מאוד. כמו שקראה את הספר והתרגשה (בעיקר מהוידוי החושפני על ocd ושימוש בתרופות), אני חשה שלכבוד יהיה לציבור שלנו לקבל אותך אליו. יעל.

חנוך אני יודע שהספר שלך שינה את חיי לטובה רק שבגלל העומק האנושי שלו אני עוד לא יודע להעריך כמה ולאן.אני בן 42 אב לארבעה וחלק מהמגזר הלא מתנחלי.קניתי אותו אתמול ותוך שלוש שעות גמאתי אותו בשקיקה עם לא מעט הפסקות של צחוק ובכי.זה הדבר הכי טוב שקרה לי בעשור האחרון.אני מהמגזר ונמצא בדיוק היכן שהמילים שלך מתארותאת השניות ואת ההכלה שלה.כמוך אני מלא אהבה ביקורתית כלפי המגזר , קצת תקוע איתו אבל לא מוצא שום חלופה טובה יותר. מחברינו וחברותינו למגזר אני לא מצפה שיבינו אותך בכלל.המראה ששמת כל כך קרוב לפנים מבהילה בעוצמתה.אני בטוח שהספר שלך נוגע לרוב הדור הצעיר שלנו ונדמה לי שבו כדאי לך להתמקד בכתיבה הבאה שלך. היצירה שלך עמוקה ומדהימה.ראוי לציבור שלנו לקרוא ולשתוק חודש לפני שבכלל מתחילים להגיב.לצד הכאב שלך יש כל כך הרבה אהבה בספר הזה והיא תנצח.וזו לא אהבה נוצרית פלקטית אלא אהבה יהודית אירוטית נאבקת ומשתוללת.כמו שיעקב נאבק עם המלאך אתה נאבק ושורה עם אלוהים ועם גורלך ועם אחריותך הבלתי רגילה למגזר וכל זה במעשה אהבה עם אלוהים ואישתך. רק שתדע שמחר אני קונה שמונה עותקים של הספר ואני יודע בדיוק למי מאחינו ואחיותינו למגזר לתת אותם עם הקדשה שבעצם אומרת להם שכל מילה שלך בסלע. שיקראו ויפנימו.ואולי יעבירו וישפיעו הלאה מי בבלוג שלו ומי בכיתה שהוא מחנך. תודה לך על האומץ ללכת את כל הדרך הטיפולית המיסרת ותודה על השיתוף. ההתמקדות באוננות היתה מהלך מלא סיכונים אבל שווה.רוב המגזר מאונן מול האינטרנט ורץ לכתוב על זה בכיפה... ולבקש מהרבנים שיציעו לו מה לעשות .... מישהו צריך לטפל בצביעות ההורית הזאת שמגלגלת אחר כך עינים בבית הכנסת מול הילדים... גם ספר חובה למחנכים. בעיני מגיע לך פרס נובל לספרות כי אתה נוגע כאן במקומות כל כך אנושיים כל כך אותנטיים וגנריים לחוויה הדתית גם של בני דתות אחרות.משוכנע שכשתתורגם לאנגלית צעירי ברוקלין ישמחו לקרוא ולדסקס.בינתיים אני מאחל לך עור של פיל מול כל התגובות הרדודות או האלימות שיגיעו,מקווה בשביל רעיתך שיש בה את הכח להבין איזה בן אדם מדהים אתה וגם להכיל את ילדך הבא שאין לי ספק שיוולד לאבא כל כך מקסים ושבור ומלא וכואב ואוהב ובעיקר הכי קרוב להגדרה שלי למיהו הדתי הראוי.אשרי יולדתך איש טוב ומוכשר!!! אם לא קשה לך אשמח אם תאותת לי במייל קצר שקראת את תגובתי זו.אם קשה לך לא נורא

קשה לי להבין אנשים שאומרים שחילול שבת- זהו, זה הקו האדום שאסור לעבור אותו. אנחנו, סליחה, אני לא יודע כמה שוה כל מצוה והאדרת מצות השבת על פני שאר המצוות, מוזילות את ערכן. הייתי מבין בצורה טובה יותר אדם שיטען כנגדו: "ואו, הוא עובר על מצווה במודע ובכוונה מלאה לעבור עליה, הוא לא דתי." למרות שלדעתי שגם בטענה זו יש חוסר צדק כי היא רואה את הדת בתור משהו שצריך להתקבל אליו, שיש ועדת קבלה. לדעתי דת זו הגדרה עצמית, ולכל היותר ניתן לראות אדם כלא אמיתי אם הוא מגדיר את עצמו בתור מה שהוא לא. אני יכול להגדיר את עצמי בתור גומל חסדים, אבל אם בכל פעם שמגיע קבצן אני מגרש אותו בבושת פנים, כנראה שאני צבוע.

אדם אינו עושה חשבון נפש בפומבי ובטח שלא בדברים כואבים,רגישים כמו כעסו כלפי אביו המת ואמביולנטיות חייו במגזר.לצערי נראה שחנוך דאום בחר בדרך זו כדי להגדיל את כרטיס הכניסה שלו ל"מליה" אליו ככהנ ככ שואף להשתייך.אז דע לך מר דאום היינו מעריכים אותך יותר כחילוניים אם היית שומר על הכבוד של חברתך,הוריך אשתך ולדעתי גם ילדך.

"מהרסיך ומחרביך ממך יצאו". פגשתי הרבה אנשים בחיי, אבל אף פעם לא פגשתי אדם דתי שמוכן לסלף דברים רק בשביל הפרסום.

חנוך אני מזדהה עם כל מילה שלך! יש המון בורות במגזר שלנו בעניני נשים, ובכלל מודעות לנושא הפנימיות הישיבתיות , מה?? במגזר שלנו לא יכול להיות!!!

אז כן, הדילמות הללו חייבות להדבר וחייבים לדון בהם ולפחות להכיר אותם!!

אני מעריך את האומץ שלך! והספר ממש ממש מעניין ומאתגר!

הוספת לי עוד דעה ועוד גוון לחיי!

תודה ועלה והצלח! יהי ה' עמך!

* נ.ב: המשך כך אל תשים על אף אחד! שום הערה לך בדרכך ותצליח!

ממני בהערכה רבה: ממתן לקר מירושלים