אש בגלל נייר בגולן: מכה אנושה לצבים ולצמחייה

שנים רבות ייקח לשקם את הנזק משריפת הענק בנחל סמק: הכבאים אמנם השתלטו על האש שנגרמה משריפת נייר טואלט, אך רק לאחר ש-13 אלף דונם התכלו. צבי יבשה, לטאות, זיקיות, נחשים וחרקים נשרפו חיים, לצמחייה העשבונית ייקח כמה שנים להתאושש. "אנשים יצאו עם מחבטים ועזרו לנו", סיפרו הכבאים

חגיי עינב
פורסם: 06.11.10, 20:18

דברים בטלים! אם לומדים גמרא ותלמוד, בינינו אני יכול לומר לך, שאפשר למצוא שם דברים נוראים במובן הסקסואלי. אלה שלומדים גמרא יודעים את זה. יש עמוד שלם בגמרא שיש בו דברים שבכשרות- ממש מזעזע. זה לא נכון שהדורות האלה יותר מקולקלים. באופן אובייקטיבי, היסטורי ולאומי-צריך לצאת למלחמת מצווה. זה מחייב את כולם ואין לשקר בשם התורה. בהחלט צריך לשמור על המוסר והבריאות, אבל זה לא מצדיק השתמטות מן ההסדר הטוב, הנדרש עתה על-ידי המצב הבטחוני, הלאומי והמדיני.

"הפעולה היא מעשה החמלה"- כך ויס. ולקורא המשכיל ברור כי אין כאן שום בקשת חמלה. ה' הבטיח לאברהם זרע, והרבה זרע. לא ייתכן- כך יצחק אבינו- לא ייתכן שלא יהיה לרבקה בנים. בדין, בדין אך ורק בדין יש צורך בבנים לרבקה אמנו.

"הוא מבקש מאלוהים על הכאב שלה ולא על הכאב שלו "- איזה כאב איזה בטיח. שוב הדמיון הפורה של ויס, זה שאיננו מעוגן בטקסט המקראי. לא בקטעים שלפני ולא בקטעים שאחרי. המאבק הוא על המשך דרכו של אברהם, כשברור ליצחק, כמו גם לרבקה שישמעאל איננו הכתובת הנכונה. פרא אדם לא יכול להיות בעל הבית על הארץ המובטחת ולא על הפצת האמונה המונותאיסטית בקרב מדינות העולם. יש לפיכך צורך של הקדוש ברוך הוא, והצורך שלו גדול מהצורך של יצחק ורבקה בזרע. מעולם לא נכתב בתורה על כאבם, ייתכן שויס משליכה את כאביה הפרטיים שלה על הטקסט המקראי.

קריאת ה"אבי" הראשונה בתורה היא זעקת שבר- קישקוש מקושקש שאיננו נסמך על הטקסט המקראי הקודם לסיפור בעלילה.
בנו של אברהם היה עד כה ישמעאל. כך הבין זאת אברהם. בכל האזכורים שלפני העקידה אברהם תופש את ישמעאל כבנו. הקדוש ברוך הוא צריך לאמר לו : אבל שרה אשתך יולדת לך בן. למה? כי אברהם תפש את ישמעאל כבנו.
אבי- שאמר יצחק הייתה קריאת כיוון גם מצידו של יצחק. אתה חסד ואני גבורה ודין. ובכל זאת אתה אבי.
אברהם, כיצחק מבין שלמרות שהוא חסד ויצחק דין, למרות זאת הוא בנו.
בשום מקום בטקסט המקראי (אלא אם כן דמיונה הפורה של ויס הוא חלק מהטקסט המקראי) לא מוזכרת ביקורת על אברהם מצד יצחק על מעשה העקידה.

יש אפוא סיבה למסיבה על הווסדות ז'אנר ספרותי חדש - מקרא בדיוני.

חלקם הגדול של גיבורי הספר היו מאושפזים באברבנל היום.השאר עם קצין מבחן.

 

צביקה, בליניק ושרית ועוד רבים וטובים כבר נקעה נפשם וממעטים להופיע

בטור.

 

 

אומנם שרית והח"מ מחוסנים מפני זיופים, אבל להכנס לטור ולראות את

הזיופים זה ממאיס אותו עלינו ולא עושה חשק להמצא כאן.

 

 

למרות שאני מחוסן מזיופים אינני מחוסן מעוגמות נפש.

בטור הקודם הזייפן ציטט את "שובר כל עצמותיו וגו'". גבי מיהר לתקן אותו.אני מיהרתי ל"רדת" על גבי על פחזותו הפתאית. ואחרי כותבי ניחמתי

ואמרתי לעצמי מי לידי יתקע שאכן גבי כתב זאת? אולי הזייפן כתב זאת בשם

גבי?

 

 

לדעתי ישנם שני פתרונות לכך:

 

 

א. שהטוראים לא יתעצלו ויבנו לעצמם פרופיל.

 

ב. הרב טוראי יודע איזה נזק גורם הזייפן לטור והוא גם מכיר את ה-IP שלו.מכיון שתפקידו לעמוד על המשמר ולפדח כל תגובה שיש בה דברי תועבה

וכדומה, שיואיל בטובו לפדח את כל התגובות שבאות מ-IP זה.

 

 

אם הוא מעוניין שהטור ימשיך לפעול.

 

 

שבוע טוב וחודש טוב לכל הטוראים.

אם יש מישהו שאפשר לאמר עליו את המילה פרייר- הרי זה אברהם.
כך, כשאבימלך בא אליו לעשות "שלום" הוא קודם כל כורת ברית, ואחר כך מוכיח לאבימלך שהוא שקרן ורמאי, הוא ופיכל שר צבאו- לא ידעתי לא שמעתי. איך כורתים ברית עם מי שלוקח אישה בכוח, בניגוד לרצונה- גם מאברהם וגם מיצחק? אבל המילה "שלום" קוסמת לאברהם.

כך, גם כשמלך סדום בא ואומר "תן לי הנפש" לאברהם שניצח את ארבעת המלכים, אלו שניצחו את חמשת המלכים במגרשם הביתי. מי אתה מלך סדום, יבחוש בן שלולית, שתגיד לכוח הצבאי החזק בעולם של אז תן לי הנפש? חצוף אחד- כשלת במלחמה נגד המלכים שאברהם ניצח, ואתה מחלק הוראות למי ששחרר עמך מהשבי? אבל אברהם פרייר ונותן לו יותר ממה שהוא ביקש.

כך, אברהם מנסה להציל את הרשעים הנאצים בסדום. מזכיר קצת את בעלות הברית שלא הפציצו את אושביץ.

רק במוח המעוות של ויס אברהם זועם.

יצחק אבינו טעה? מאיפה היא לקחה את השטות הזו, הרי יצחק אמר בפירוש: גם ברוך יהיה.

מניין היא לקחה את השטות הזו כאילו יצחק טעה?
אם הוא טעה מדוע לא הסתייג יצחק מהברכה ליעקב ואף חזר ואישר אותה?
יש רק ברכה אחת? מאיפה היא המציאה את הקשקוש הזה?- הרי יצחק ברך גם את עשו!

מומלץ לגב' ויס הנכבדה ללכת ולשפר את נושא הבנת הנקרא אצלה.

יצחק אבינו היה פלא אנטומי, לא היו לו רגליים.
הרבה מאמרים, תקציבים, קרנות מחקר, פרופסורות ושנות שבתון אקדמאיות היו יכולות לתפוש טרמפ על הפלא האנטומי ששמו יצחק אבינו.

כשאברהם ויצחק עלו לבד להר, והנערים נשארו עם החמור, יצחק לא יכל לברוח כי לא היו לו רגליים. הוא רצה לברוח והוא לא רצה להעקד ולעשות את רצון ה'.

ואם היו לו רגליים הרי שהוא לא יכל לברוח כי אברהם עקד אותו כבר למטה מן ההר לעיני הנערים. הרי זה כתוב במפורש בתנ"ך שבראש העקום של ויס- "ואתם שבו לכם פה עם החמור ואני והנער נלכה, כשהוא עקוד ומדדה על ידיו ואפו , ונשתחווה ונשובה אליכם"

יצחק אבינו לא רצה להעקד, הוא בכה כל הדרך ולא הסכים אבל אברהם הבטיח לו סוכריה בראש ההר. כך זה כתוב במפורש בתנ"ך שהמציאה ויס: "ויאמר הנה האש והעצים ואיה השה לעולה ויאמר אברהם בראש ההר תקבל סוכריית חמאה של וורטר בני וילכו שניהם יחדיו"

יש עוד הרבה פסוקים שניתן לדלות ממוחה הפורה של ויס, אבל כבר לילה וצריך ללכת לישון.
ובכלל, מי מתייחס לשטויות שלה ברצינות, חבל על הזמן שאני יושב כאן ומקליד.

רוחמה,

את משכילה דייך כדי לדעת שבין פרשנותך לבין פרשת השבוע הנוכחית (כמו לקודמותיה) והכתוב בתנ"ך אין ולא כלום.

 

פרשנותך איננה משכילה, איננה מאתגרת ובוודאי שאיננה דבר תורה.

העובדה שאת מאתגרת קורא דוגמת דודי מפ"ת, שהטור שלך מחרפן לו את המוח ומושיב אותו לכתוב מגילות ארוכות ומטופשות להחריד, אומרת משהו גם עלייך. היא אומרת שקוראים מהליגה שלך, לא קוראים את דברייך. או לחילופין, לא מגיבים להם - ושתיקתם היא שתיקה רועמת (את לא מצפה שמישהו מהם יכתוב 5-4 תגובות, כדוגמת חברך דודי).

 

טוב תעשי אם תזכרי שאת מורה ודוק' לתלמוד. טוב תעשי אם תצמדי לטקס המקראי, לכתוב בו ולרוח זמנו. 

חדלי להשתמש בטקסט בן אלפי שנים  כדי לרכל  על עצמך ועל דעותייך הפרטיות.  

 

קחי בחשבון את העובדה שדודי ודומיו (משמיעי החרפות והגידופים למיניהם) הם המגיבים הקבועים לדברייך, אומרת עלייך משהו לא טוב. העובדה שאנשים הנמצאים בליגה שלך שותקים, אומרת שכדאי שתסיקי מסקנות משתיקתם.

 

את מבזבזת זמן ובמה שהייתה יכולה  להיות מרתקת, מבריקה. ההפסד שלך גדול משלנו!

 

 

אני לא מבין למה את מתעקשת למצוא בהם כמה שיותר רוע, ולהאשים אותם במקומות שאפשר לסנגר???            אתמההה.....

 

ואגב

זה מה שיפה בדתנו-דת האמת,

שאף דמות לא קדושה בצורה אבסולוטית.

אף אחד לא נמלט משבט הביקורת

וספרות דתנו מלאה בפשעם של גדולי אומתנו.

 

מה שאין בדתות אחרות,

מה שמעיד על אמיתותה של מורשתנו.

 

המדינה: מלגה לחרדים - רק עם הפרדה בין מינים

הכוונה הממשלתית לעודד חרדים לרכוש השכלה גבוהה קורמת עור וגידים באופן מתמיה. לפי מודעה של משרד החינוך, רק סטודנטים חרדים שלומדים במוסדות אקדמיים שמפרידים בין נשים וגברים יקבלו מלגות להן הוקצו 5 מיליון שקלים. "מי הסמיך את המשרד לתפקד כמשמרת צניעות?" זועמים המבקרים

תומר ולמר
פורסם: 07.11.10, 01:02

תלמדי טעמי מקרא.

האמנים שוב מוחים: "לעצור החקיקה הגזענית"

אנשי אקדמיה ורוח חתמו על מכתב מחאה שנשלח לראש הממשלה, לשרים ולחברי כנסת. הם דורשים פעולה נחרצת נגד חוקים גזעניים ונגד רבנים המסיתים לא למכור ולא להשכיר דירות לערבים. פרופ' עליזה שנהר: "אנחנו מגיעים לרמות גזענות שלא שיערנו שנגיע אליהן, השתיקה מבהילה". גם חנה מרון, יהושע סובול, דני קרוון ויאיר גרבוז חתמו

דור גליק
פורסם: 07.11.10, 08:52

עבדי יצחק חופרים שלוש בארות.

 

לאחת קוראים עשק

 

לשניה קוראים שטנה

 

ולשלישית קוראים רחבות

 

 

 

עשק בגימ' יצחק רבין

 

שטנה בגימ' יגאל עמיר

 

רחבות בגימ' י"ב מרחשון

דברי חז"ל ומה לנו להלין עליו? ובכן נניח שמאן דהוא יתחלי לצטט ללא הפסק מסמכים רשמיים על כל ארועי השוחד הגניבות האונס וכדומה שארעו בשנות המדינה. וכמובן, כל מסמכיו מאושררים ונכונים. אלא מאי? דברים אחרים שהתרחשו אינם מופיעים כלל בדבריו. התמונה הנוצרת נכונה? ממוסמכת כיאות? בוודאי. אך כל בר בי רב יבין שנעשתה סלקציה מכוונת המתעלמת משאר הדברים ונוצרת תמונה מעוותת לגמרי של המדינה,מעין אזמרך בלאומים ודאת עמת המטפילים במיגזר מצומצם ביותר. נו באמת על מי אתה מנסה לעבוד?

"והיי לי אם ואחות" - מבקש הדובר מהנמענת להיות לו על תקן של אם ושל אחות. הוא אינו מבקש למצוא בחיקה את האהבה האירוטית, הגשמית (הפיזית), אלא הוא מבקש למצוא את האהבה האפלטונית, האהבה שאינה תלויה בדבר.

יצחק הוא ממידת גבורה, וללא רתת וללא חיל וללא זיע הלך אל השחיטה,וכל זאת כדי שאביו יוכל לקיים בו את מצוות האל כאשר צווה. ואף הוא ירא

לעבור את פי ה' ולומר לא אוכל להמית את בני, כי ירא שמא ימיתנו ה' או

יענישנו בעונש חמור שאינו יכול לעמוד בו.

 

 

ואף בבואו למצרים ולגרר הוא ירא שיהרגוהו ועל כן אמר על אשתו אחותי

היא. שיקחו אותה ויעשו לה כל אשר יחפצו אך הוא את נפשו הציל, ואולי גם

יתנו לו מתנות.

 

 

וכאב כן בנו, אף יצחק אמר על רבקה אחותי היא. כי ירא לאמר אשתי פן

יהרגוהו אנשי המקום על רבקה כי טובת מראה היא. הפעם אין הוא ירא

שאבימלך יקח אותה, שהרי אבימלך זכור את אשר אירע לאביו. אלא ירא

שאחד העם ישכב את אשתו. ולמה הוא ירא? וכי אין הוא מאמין שאלוקים

יראה לאחד העם אשה טובת מראה וישכב עימה ולא עם רבקה?

 

אלא מאי? לא בכל שעה איתרחישא ניסא...

 

 

ולעצם עניין היראה כבר פרשוהו חכמים.  אברהם אומר כי אמרתי רק אין

יראת אלוקים במקום הזה והרגוני על דבר אשתי. "רק" מיעוטא הוא, ור"ל

שמעט יראת אלוקים יש בהם. ומהי יראת אלוקים שלהם? שתי ברירות עמדו

בפניהם. לקחת את שרה ולא להרוג את אברהם, או לקחת את שרה ולהרוג את

אברהם. לו היו לוקחים את שרה ולא הורגים את אברהם, היו עוברים איסור

עריות של אשת איש על כל בעילה ובעילה. אך לו היו הורגים את אברהם היו

עוברים על איסור שפיכות דמים פעם אחת בלבד, ואילו על איסור  אשת איש

לא היו עוברים כלל.

 

 

ומכיון שמעט יראת אלוקים היתה בהם, חששו אברהם ויצחק  מן האפשרות

השניה.     

רק מי שמסוגל להתעלל בנו ולא להעלות תגובות החל מהבוקר, הוא מסוגל גם לזייף את תגובותינו.

והרי ירש הוא תכונה זו מיעקב אבינו.

 

מה ההבדל בין מעשה הזייפנות והמרמה של יעקב לזה של זיפננו...?

 

יעקב עושה זאת על מנת לזכות בברכה, וגם זיפננו עושה זאת על מנת לזכות בברכה.

(מה, לא ברור שמישהו הבטיח לו ברכות והבטחות בעולם הזה ובעולם הבא תמורת קעקוע הטור?)

 

וכאשר אני קורא את מחאתו של עשו אני פתאום מבין ששמו של יעקב בכלל לא קשור לאחיזתו בעקבו של עשו, כפי שהמציא עורך התורה, אלא מאופיו העוקבני. הנה מה שאומר עליו אחיו:

 

"וַיֹּאמֶר הֲכִי קָרָא שְׁמוֹ יַעֲקֹב וַיַּעְקְבֵנִי זֶה פַעֲמַיִם אֶת בְּכֹרָתִי לָקָח וְהִנֵּה עַתָּה לָקַח בִּרְכָתִי..."

 

השורש עקב מתבאר במספר מקומות בתנ"ך ותמיד בהקשר של ההיפך מישר (והיה העקוב למישור) וכתאור של מרמה וזיוף.

 

ואם דודי שואל מי מכיר את הזייפן הריני מוכן להסתכן בהימור ולומר שקוראים לו יעקב, או, עקיבה ושהוא בטוח שהמרמה והזיוף הם אמצעים כשרים להשגת המטרה.

 

 

אברהם אוהב את יצחק - ומוביל אותו לעקידה.

לא כתוב מדוע אוהב אברהם את יצחק. ובעצם אנחנו יודעי על זה רק ממקור שלישי, אלוהים מזכיר לו שזהו בנו אהובו.

יצחק אוהב את עשו -  ומקלל אותו במקום לברך.

 

במקרה זה אנחנו יודעים מדוע הוא אוהב אותו. אהבתו תלויה בדבר; כמו אלוהים, גם יצחק אוהב בשר עשוי היטב ואת זה ידע עשו לעשות. אלא שלאחר שקיבל מטעמים מיעקב הרמאי, מעשה ידיה של רבקה המכירה היטב את טעמו של יצחק, שכח יצחק את אהבתו לעשו ולא יכל לברך אותו.

מוזר. יצחק מגלה את המרמה ונחרד ממנה, אך משום מה הוא איננו נוקט בשום אמצעים על מנת להחזיר המצב לקדמותו. יכל לבטל הברכה, יכל לנזוף ביעקב ולהענישו...

לא.

הוא מקבל את "הגזירה" ומגדיל לעשות: בעקבות הפצרותיו של עשו לברכה הוא 'מברך' אותו בברכה שכזו הגורמת לעשו לרצות לנקום באחיו יעקב.

 

וְעַל חַרְבְּךָ תִחְיֶה וְאֶת אָחִיךָ תַּעֲבֹד וְהָיָה כַּאֲשֶׁר תָּרִיד וּפָרַקְתָּ עֻלּוֹ מֵעַל צַוָּארֶךָ.

 

למה יצחק עשה את זה? הזוהי הגדרת האהבה בתורה?

 

 

לרגע נדמה לי שלא היה הרבה מה לספר על תולדות יצחק והעתיקו מתולדות אברהם:

 

אשתו = אחותו

 

אבימלך

 

ריב על בארות ומים

 

בריתות

 

שבֻעה וקריאת המקום - באר שבע.

 

בא אחיך במרמה - בחוכמה (רש"י ע"פ אונקלוס)

 

ויענו בני יעקב את שכם ואת חמור אביו במרמה - בחוכמה (רש"י ע"פ

אונקלוס)

 

הלוא ברחל עבדתי עימך ולמה רימיתני (רש"י אינו אומר דבר. אונקלוס -

ולמא שקרת בי)

 

אכן כתוב שהיו תאומים ואפילו שעשו יצא ראשון ויעקב אוחז בעקבו.

 

מכאן כאילו נפרדו דרכיהם ועשו גדל ויעקב נשאר קטן...

 

איך זה יכול להיות?

 

וַיִּקְרָא אֶת עֵשָׂו בְּנוֹ הַגָּדֹל . מהזתומרת בנו הגדול? הרי הם בני אותו גיל. יכול היה לומר בנו בכורו עשו. מדוע בנו הגדול?

 

דבר נוסף. עשו בן 40 נושא שתי נשים וזאת עוד לפני סצינת הברכה.

אני מניח שגם יעקב בן 40 ועדיין לא התחתן. מה? הוא דפוק?

חוץ מזה, נראה לכם שגבר זר בן 40+ ינשק נערה צעירה על פי הבאר?

 

או, שיש כאן הד ורמז לשתי מסורות מקבילות שבאחת מהם היה יעקב הבן הקטן וכל הסיפור על התאומים הומצא כחלק מהנסיון להסביר את השם שדבק בו לעד: יעקב = הרמאי.

 

ובהמשך: מדוע שונה שמו של יעקב לישראל ומדוע זה 'לא תפס'...?

כתוב במדרש רבה:

 

הנה משמני הארץ יהיה מושבך - זו איטליה. ומטל השמים מעל - זו בית גוברין.

 

 

מילא שיצחק אבינו נתן לו את איטליה. אבל בית גוברין? ביג דיל...

דיני עבודה - עבודה בשבת, מה אומר החוק?

עבודה בשבת, חוק שעות עבודה ומנוחה

לפי הקבוע בחוק, בתחום דיני עבודה, מנוחתו השבועית של עובד תהיה בת לפחות 36 שעות רצופות. המנוחה השבועית תכלול את יום השבת ליהודי ולמי שאינו יהודי תכלול או את היום הראשון או השישי בשבוע או את יום השבת לפי רצונו דרכו ואמונתו של אותו אדם.

בזמן ימי המנוחה הקבועים בפקודה אסור לבעל עסק, מפעל וכדומה לעבוד. בזמן המנוחה השבועית, כאמור, אסור להעביד אדם. אולם, ניתן להעביד עובד בשעות המנוחה השבועית או בחלקן באישור שר העבודה, היה והשר משוכנע שהפסקת העבודה במנוחה השבועית עלולה לפגוע בהגנת המדינה או בגוף או ברכוש או בסיפוק צרכים, שלדעת השר חיוניים לציבור או לחלקו.

אמר הרב שטיינזלץ כי "בעולם שלנו מצוי שיגעון וטירוף בכל, וכדי לשמור על המשך הקיום שלנו אנו זקוקים לשפיות - והתלמוד הוא ספר השפיות. התלמוד עוסק בבעיות הקטנות ובבעיות הגדולות - ודנים בהן במידה הנכונה... אנו לומדים ונמשיך ללמוד כי הלימוד זה אנחנו וזהו גם הקשר שלנו לאל ולמקורות והשורשים שלנו. הלימוד הוא נקודת חיבור".

מהיכן צצה ההלכה קול באשה ערווה

ומהיכן צצה ההלכה אשה אינה טובה לעדות.

כמו כן ינתן תרגום עיי בובה מארמית לעברית , ככל שתופיע ארמית בתשובה.

 

כולם מוזמנים לשיעור,

דודי מתבקש לשמור ,,,

ערלי מוח,

 בהתחלה התלהבתי מהצירוף, אחר כך הרהרתי מה יכול להיות דבר כזה שעושים למישהו ברית במוח ואז הוא לא ערל?

 

חושבת שאם עושים למישהו ברית במוח, אז  רוב הסיכויים שחלקים מסויימים יפגעו לכן זהו מוח פגום קצת אחרי  ניתוח. הדרך כלל גם לא יוצאים טוב מניתוח כזה ויש שיירים,,,

 

לפיכך, דודי היקר, הצירוף הזה 'ערלי מוח' אינו מין המשובחים

ו המושג 'חטופי המוח' , הינו ניסוח יותר קרוב למציאות.

הצלחתי להבין סוף סוף משהו מהשעל"ת. וצ"ל: שצל"ת= שיוויתי ציונות לנגדי תמיד וכל הקושיות פרחו , אשרייך נכדת וויז'ניצער מה היינו עושים בלעדי ציונותך החביבה?