ניסים תשמע: הילולת אבוחצירא

אלפים נוהרים למצרים כדי להשתטח על קבר רבי יעקב אבוחצירא, ראש שושלת הרבנים המפורסמת. לרגל יום הזכרון לפטירתו, ynet מגיש כמה מהסיפורים שנאספו שנים לאחר מותו

אבי שושן
פורסם: 26.12.10, 16:23

תושב רחובות, בן 43, חשוד שביצע מעשים מגונים, מעשי סדום ואונס בנשים שליווה ללידה. הפרשה נחשפה בפורומים ברשת, שם הציג את עצמו

החשוד כתומך לידה הוליסטי. בחקירתו טען: "כל המעשים נעשו כחלק מטיפול של דולה באשה בהריון"

 

 

 

הוליסטי הוא מלשון קדושה? הוא היה מעין קדש שעליו נאמר ולא יהיה קדש מבני ישראל?

 

 

איזה קטע, בדיוק בפרשת שמות...

 

 

גם משה היה דולה, כמו שנאמר וגם דלה דלה לנו.

 

על פי מדרש רבה משה היה דולה באופן אחר.

 

 

ויקם משה ויושיען - ממעשה עריות, שהרועים ניסו לאנוס אותן.

 

 

ויקם משה ויושיען - מתוך הבאר, שהרועים הטביעו אותן בתוכו ומשה דלה דלה אותן ומשה אותן מהמים.

בנות יתרו אומרות לאביהן - דלה דלה לנו

והוא אומר להן - למה זה עזבתן את האיש.

ולא שינו לשונם,ולא אמרו לשון הרע,ולא נמצא אחד מהם פרוץ בעריות." [ויקרא רבה]-"ואלה שמות בני ישראל..." -ראובן ושמעון ירדו למצרים,וראובן ושמעון עלו משם.ולא היו קוראים  לליהודה רופא, ולא לראובן לויאני,ולא ליוסף לוסטוס,ולא לבנימין אלכסנדרי."[מדרש רבה]- "אשר באו " לא כתוב כאן,אלא  "הבאים", בלשון הוה,שכל הזמן ראו עצמם ילו אך זה באו,שהם נמצאים כאן לשעה,יושבים ישיבת ארעי,אשין זו ארצם,ואין זה ביתם.[אהל יהושע]. -כל הגלויות שרשן גלות מצרים לכן ה"באים"-ר.ת.=בבל,אדום,יוון,מדי. שנרמזו כל הגלויות לעתיד לבוא. ומשרצה יעקב להגיד לבניו את הקץ,וראה את אורך הגלות עד לביאת המשיח, נתעצב,ונסתם ממנו. -"וכאשר יענו אותו כן ירבה וכן יפרוץ"-אין הכתוב אומר "וכאשר עינו אותו ",אלא "וכאשר יענו",בלשון עתיד.ואומרת לנו התורה שתמיד, כל אימת שיענו את היהודים,תהיה לכך תוצאה הפוכה.ככל שירבו הרדיפות והסבל,כן יחזק ויאמץ העם היהודי.[אורח חיים]  -שבוע טוב. 

ובוהו. היכלי התורה הם מגיני העולם וכל מה דאפשר לסייעם,לא יספיק. ובאה מדינה מחוצפת אנטי דתית ומבטלת כעפרא דארעא את הריבון ,בריתו ולומדי תורתו בהופכם את הקערה על פיה :לומדים אלא ,בטלנים הם וכל תחלואי המדינה בגינם.
וממילא עדיפה הגליוטינה עבורם. עולם הפוך. כל עוד לא נחזור לפרופורציות האמיתיות אבודים אנו לעד.

שנכתב ספר דברים ועד שהופיעו הרבנים?

תחקיר שקבע כי שוויו של סל התמיכות וההנחות שמממנת המדינה למשפחת אברך בת 10 ילדים הוא כעשרת אלפים שקל נקיים ממס,שהם קרוב ל 17 אלף שקל ברוטו לחודש.
והנה עתה יוצא ידיעות אחרונות בחשבון דומה,רק שהמחיר הפעם גבוה יותר: 27 אלף ושלוש מאות שבעים וחמש 27.375 שוויו של סל ההטבות לאברך.
החשבון מחורר כמו גבינה שוויצרית,חיבור נתונים שאין קשר ביניהם ודמגוגגיה צרופה,אבל אם אפשר להסית,הנה מה טוב!!!! ( כפול מספר האברכים,כשני מליון לחודש).

ומי שלא מצטרף לא ציוני ?

 

דודי זה אתה ?

פרויקט מיוחד - כך מרוששת אתכם הממשלה: כל העלאות המסים העקיפות שמחסלות את מעמד הביניים
פרויקט מיוחד - כך מרוששת אתכם הממשלה: כל העלאות המסים העקיפות שמחסלות את מעמד הביניים / צלם: איל יצהר
שלח תגובה במיילאדריאן פילוט שלח תגובה במיילאילנית חיות שלח תגובה במיילאפרת אהרוני שלח תגובה במיילדרור מרמור שלח תגובה במיילעמירם ברקת שלח תגובה במיילשי ניב שלח תגובה במייליובל אזולאי שלח תגובה במיילעומר רבין
המסים והמחירים עולים בכל התחומים: שוק הדיור, חשמל, דלק, אלכוהול, סיגריות, מים, סלולר. תעופה ומזון ■ אבל יש גם מרוויחים: מדיניות המס של נתניהו מיטיבה עם העשירים ■ כלכלנים ואנשי אקדמיה מותחים ביקורת חריפה על מדיניות רה"מ: "איך הציבור מסכים לכך?"
27/12/2010, 19:32
שלח תגובה במיילאדריאן פילוט שלח תגובה במיילאילנית חיות שלח תגובה במיילאפרת אהרוני שלח תגובה במיילדרור מרמור

"ויברא אלוהים את האדם בצלמו, בצלם אלוהים ברא אותו", מהו אותו צלם אלוהים?
בכל רגע אנחנו חושבים כל מיני מחשבות, חלקן חיוביות חלקן שליליות. לפעמים אנחנו גם חווים רגשות, גם הם חיוביים ושליליים. הבעיה היא שאנחנו נותנים להם לשלוט בחיינו. למעשה, רובנו מזהים זהות מוחלטת בין הרגשות והמחשבות לבין האדם החווה אותם ולא יכולים להפריד. זוהי טעות ואפילו טרגדיה.
אנחנו כל הזמן משליכים מהעבר על מה שקורה עכשיו, או חושבים על מה שיהיה בעתיד ולא חווים את הרגע הזה. יוצא שאנחנו כל הזמן בסיחרור. מי שמנהל אותנו הם תסריטים שעוברים בראש ולא אנחנו עצמנו. גם הגוף שלנו מקבל צורה בהתאם למה שעבר על האדם בחייו. למשל, אדם שרגיל שידרכו עליו יילך כפוף. אדם שתמיד הפנה את הגב לאחד שישב לשמאלו בעבודה כי שנא אותו יחווה יהיה מעוות בצורה הזאת ואולי אף יחווה כאבים.
כל הרגשות שאנחנו אוגריםהם אנרגיה אצורה (אתם יכולים להיזכר בתחושת אי הנוחות הזאת כשמשהו עצבן או העציב אותכם) בגוף, שפוגעת בו ויכולה אף לגרום למחלות.
משה היה בין היחידים בהיסטוריה (אומרים שגם ישו, ויש המון תורות מזרחיות שמבוססות על זה) שהגיע לדרך לנטרל את כל זה ולהגיע ל"אני" האמיתי.
איך עושים את זה?

הנוירולוגיה המודרנית מזהה חלק מסוים במח הנקרא לעתים "הפרשן" כמקור לסיפור עלילה פנימי ומוכר, המספק לנו תחושת עצמיות. שני נוירולוגים ידועים אפיינו באחרונה את האיכות הקפריזית, הלא אמינה, של הסיפור שמספר הפרשן.
אנטוניו דמאסיו מתאר זאת כך "התגלית החשובה ביותר היא זאת: חצי המוח השמאלי של האדם נוטה להמציא תיאורים מילוליים שאינם בהכרח תואמים לאמת"
(התגלית החשובה ביותר, דמאסיו the feeling of what happens body and emotions in the making of consciousness, harcourtbrace &company 1999).
מייקל גזינגה כותב: המוח השמאלי טווה את סיפורו כדי לשכנע את עצמו ואותך שהוא בשליטה מלאה... מדוע אנו מסתגלים לאיש יחסי ציבור שכזה במח השמאלי? הפרשן מנסה בעצם לאחוז בתוקף בסיפור האישי שלנו. כדי לעשות זאת עלינו ללמוד לשקר לעצמנו"
(המוח השמאלי טווה את סיפורו, גזינגה, the minds past, university of california press1998).

לזה התכוונתי, מה דעתך?

יש במקרא אגדות רבות על מלחמתו של יהוה בכל מיני מפלצות. בבראשית א מסופר שאלוהים ברא אותם. מה נכון? ברור שהאמונה הישראלית היא מה שנאמר בבראשית. אז כשאנחנו דנים בסיפור על הולדת משה, נתייחס לאגדות הזויות של רבנים דפוקים שאפילו לא נכנסו לתנך?
בגדול, יש הדים לאמת בספרי הנביאים. הנביא כתב את מה שידע והאמין בו, ללא אינטרסים כאלה ואחרים. למשל, עמוס אומר שהארמים הגיעו מקיר, ירמיהו אומר שהפלישתים הגיעו מכפתור (ניגוד מסוים לתורה...) ועוד. מדבריהם אגב יציאת מצרים היא עובדה אם כבר דיברנו.
אז חשוב מאד לבדוק קודם כל במקורות האלה.

משה, בן המעמד הגבוה במצרים שלא חסר דבר, יורד לסבלות העברים ורואה מצרי מכה עברי. אנחנו לא בדיוק יודעים מה הוא ידע או חשב על מוצאו ומה בכלל היה מוצאו אבל מירב הסיכויים הם שיתמוך במצרי, אבל לא! הוא הורג אותו ומושיע את העברי.
ביום השני הוא בא לעזור לשני עברים, מגלה שסיפור האתמול נודע ובורח.
אנחנו יכולים לחשוב שאולי במקרה הראשון הוא עזר לבני עמו (תחת הנחות רלווניות), או שסתם הוא רצה לעזור לאדם במצוקה. ביום השני הוא רצה לעשות מעשה טוב. אבל אחרי שהדברים האלה עלו לו ביוקר וגרמו לבריחתו אולי נחשוב שהוא יימנע מדברים כאלה כדי לא להסתבך שוב. מה עוד שאין לו שום קשר ומחויבות לבנות יתרו. אבל לא, הוא שוב מושיע אותן. זה מראה שהאיש היה בעל לב טוב בתוכו, ללא שום תנאי, ללא חישוב מה ייצא לו מזה ומה לא.
הנתינה הזאת ללא תמורה היא אחד הדברים שלמדתי מהאיש הגדול הזה.

אגב במשלי יש פסוק שאומר שלא צריך להתערב בעניינים לא לך כי אז אתה מסתבך (משהו על אזני כלב לא זוכר בדיוק). איזה הבדל בין משה לשלמה...

מדוע ניסו לגמד ולמזער את סיפור לידתו הפלאי של משה ולמה לא מספרים במקרא על בשורת לידתו ועל הנסיבות המופלאות של לידתו?

 

הנה ההסבר שמצאתי על פי פרופסור יאיר זקוביץ, ואני כותב זאת מהזכרון ומאיך שהבנתי את מה שהוא כתב:

 

המקרא אינו מעוניין במתן מימד אלוהי למשה. הדמות הראשית בסיפורי המקרא היא דמותו של אלוהים. ולכן, משה נולד ככל האדם, אלוהים בוחר במשה ושומר עליו ביאור.

משה צריך להוכיח שהוא ראוי לבחירה והוא אכן מוכיח זאת בכמה אירועים ברצף - הריגת המצרי, סיפור העברים הניצים ורועי יתרו -ארועים המבהירים לקורא שמדובר באיש מיוחד הנלחם על הצדק ומוכן לשלם על כך מחיר לא פשוט. הם מבהירים גם שהבחירה בו היתה מוצדקת ולכן אין צורך בסיפור לידה פלאי על מנת "להוכיח" את הבחירה. השארת סיפורי הלידה (והבשורה עליה) היו מגמדות את סיפורי הגבורה של הלוחם למען הצדק. 

 

גם בהמשך הסיפור שמשה מככב בו, סיפור המתמשך על 4 ספרים, מובלטות התכונות האנושיות של משה, הכוללות כמובן את חולשותיו וגם את סיפור מותו הרגיל, ככל האדם (עד 120) ובכך סוגר את הסיפור שלו.

 

כמובן שהמקרא נותן כבוד גדול למשה ומתאר אותו כמנהיג, נביא, מצביא, עבד אלוהים, גדול יחיד ומיוחד, אבל עדיין - אדם.

 

המקרא רוצה למנוע פולחן אישיות ולמנוע בלבול בין השליח לשולחו.

 

זו הסיבה המרכזית כנראה להעלמת הסיפור המופלא של לידתו וזו הסיבה לקביעה שאין יודעים את מקום קבורתו, וזו הסיבה לכך שמשה אינו מככב בהגדה של פסח, ולא רק שאינו מככב באותה הגדה המספרת על יציאת מצרים, אלא שאפילו שהיא מדגישה שמי שהוציאנו ממצרים היה הקב"ה בעצמו ולא שרף ולא שליח. משה כאילו לא קשור ליציאת מצרים על פי ההגדה! זאת על מנת הסר כל ספק מי הבוס כאן.

 

מדוע היה צורך בכך? מה, זה לא ברור שיהוה הוא האלוהים?

 

כנראה שהסיפורים שעברו בעל פה נתנו נופך אלוהי מיסטי למשה ואת זה רצו לשרש וזו גם הסיבה, כנראה, להעלמת סיפורי האותות והמופתים הקשורים ללידתו של משה.

 

 

גדעון מגיע אל הירדן במרדף אחרי מפקדי החיילים הנספחים למדין (בני קדם) שנותרו מצבא האויב המובס, זבח וצלמונע, ושם יש תקרית מעניינת בינו לבין אנשי סוכות ופנואל, המסרבים לסייע לו, והוא "מבטיח" לגמול להם על כך בשובו לאחר שילכוד את מפקדי בני קדם.

 

עוד נחזור לסיפור הזה, אבל קודם לכן יש לתת את הדעת על תרגיל צבאי נוסף של גדעון, התוקף חיל של 15 אלף חיילים עם 300 המלקקים שלו. אין כאן כדים ולפידים, אלא תרגיל מבריק של מעקף והפתעה מוחלטת. גדעון חוצה את הירדן מזרחה באיזור קרוב לים המלח (מעט צפונה ממנו (בית ברה), ומשם עולה עם אנשיו צפונה לכיוון יגבהה ונובח, המצויות בנחלת ראובן וגד (במד' לב, לה - יגבהה - ופסוק מב - נובח). הוא מגיע מכיוון מזרח חוצה את מקום שוכני האהלים, שהם ישובי בני קדם הנודדים, ומגיע אל אנשי זבח וצלמונע היושבים להם בטח לאחר שחצו את הירדן והצליחו להמלט מאנשי אפרים שלכדו את מעברי הירדן עד בית ברה. זה מסוג החציה של אריק שרון את התעלה ותקיפת הארמיה המצרית ה-3 בשטחם הם - מכיוון - הפוך - בלתי צפוי.

 

סוכות ופנואל - שני מקומות אלה נזכרו במסעו של יעקב בשובו לכנען מפדן ארם (סוכות - ברא' לג, יז, פנואל - ברא' לב, לב), מובן כי יעקב עבר קודם את פנואל שהיא ממזרח לירדן, ואח"כ הגיע לסוכות שהיא מעבר לירדן מערבה. גדעון עושה את הדרך ההפוכה: ממערב לירדן למזרחו, ולכן הוא מגיע קודם לסוכות ואחרי כן לפנואל. סוכות נמצאת בככר הירדן (מל"א ז, מו) ופנואל מצויה על יד נחל יבוק, מול הר הגלעד. בשני המקומות הללו, בהם יעקב נאבק במלאך ויכול לו (פנואל) והמקום הראשון בו חנה בכנען לאחר שהתמודד עם עשו וניצל (סוכות), דוקא בהם נתקל גדעון ביחס עוין ומתנכר של אנשי ישובים אלה, המסרבים לבקשת העזרה ואף לועגים לו.

 

אך יש הבדל ביניהם: התגובה הקשה בסוכות באה מפי שרי סוכות ולא מאנשי הישוב, ולכן העונש הוא לשרי סוכות: גדעון לוכד נער וכותב מפיו את שמות כל השרים בסוכות 77 איש, ודש את בשרם בקוצים וברקנים. ואילו לגבי פנואל, העונש הוא על כל אנשי העיר, כי כל אנשי פנואל ענו לו כך. ברם, עונשם חמור הרבה יותר, בלי שום פרופורציה, גדעון מנתץ את המגדל, והורג את אנשי העיר.

 

מדוע ההבדל הגדול בעונש שהשית גדעון על סוכות ופנואל?

ומהו המגדל הזה של פנואל שגדעון נתץ אותו?

 

בל"נ אנסה להשיב על כך בהמשך.

בבית שלא שמר כבר מצוות, עטוף באידיאולוגיה סוצייאליסטית אוטמת כל. כבן 12 פלוס הזדמן לי להיכנס להיכל ישיבת פונוביז' בבני ברק. מעודי לא חזיתי בדבר דומה. ובאותה עת לערך שיחקתי בקאמרי באגדות לוד. המראה היה שלא מעלמא הדין. לקראת בר מצווה דילי (שלא לימדוני דבר ולא תיכננו לעשות אלא מסיבונת משפחתית צנועה בביתנו אחוה 1 שכל כולו היה חדר אחד ושרותים ומקלחת משותפים) ביקשתי מאבא ז"ל תפילין. הוא קיבל ממאן דהוא תפילין יד שניה דהים לגמרי ורחוקים מלהיות מרובעים. שמחתי בחלקי והתחלתי להניחם. וכל רגע פנוי הוקדש ל"היכל התלמוד" מול משפט השלום ברחי יהודה הלוי,ת"א.
לא ידעתי כלום ואיש לא הסביר לי ולא שאלתי. קניתי קיצור שלחן ערוך. במהרה התברר שבהיכל התלמוד ,מלבד מקום התפילה בו הייתי ,ישנו כולל, ומעליו ישיבה קטנה לצעירים. ביקשתי להיכנס וללמוד וקיבלוני. כל השכונה רעשה וגעשה לקול הצחוקים המהדהדים שליווני בהליכתי ברחוב. ירחם ה'. במקום ללמוד שם כ 4 שנים הסתפקתי בשנה ומחצה והציעו לי לילך לישיבה גבוהה ובחרתי בחברון שבירושלים. כל מהלך הלמידה בשנים הראשונות מלמד את הלומד ללמוד לבד,להכין בעצמו את הסוגיא,וכשהוא בשל: ישיבה גבוהה. מי שלא טעם מעודו טעם סוגיא תלמודית אינו יודע מהי ואין לו צל של מושג במה אמורים הדברים. ה"בטלנות" המאוזכרת כאן היא כל כך רחוקה מהמציאות החוויתית והאינטלקטואלית שאיש זר לא מסוגל להבינה. הייתי מוכרח לומר משהו בשבח הלימוד שהוא גורפני ואינו מניח לשום סברא מתקבלת על הדעת מלהתחמק...ואולי הדברים לא יפלו על אוזניים ערלות

בעקבות עבודה שכתבו בשיעור אזרחות, יזמו חמש שמיניסטיות מאולפנת בני עקיבא במודיעין, פנייה למועצת העיר כדי שזו תפעיל תחבורה ציבורית בשבת. לדברי הפונות, מהלך שכזה יביא לצמצום המתח בין הדתיים לחילונים בעיר. הרב חיים נבון: "אין מקום להוסיף עוד פגיעה ציבורית בקדושת השבת."

האם יוזמה של חמש תלמידות י"ב תביא לשינוי הסטטוס קוו בעיר מודיעין?

חמש שמיניסטית מאולפנת "אורות מודיעין", ערכו בדיקה, במסגרת שיעור אזרחות על נושאים המפריעים לחבריהם החילונים. הנושא שבו בחרו החמש, הוא אי יכולת של צעירים תושבי מודיעים לצאת לבלות מחוץ למודיעין בערבי שבתות כתוצאה ממחסור בתחבורה ציבורית.

החמש, החליטו ליזום פנייה למועצת העיר, ושלחו באמצעות חבר המועצה אילן בן סעדון, קריאה להפעלת מערך קווי תחבורה ציבורית בליל שבת.

בפנייה שהתפרסמה באתר החדשות המקומי "חדשות מודיעין", כותבות הבנות: "אנו, בנות כיתה י"ב מהאולפנה הדתית במודיעין פונות אליך בשל ידיעה שעלתה בחודשים האחרונים במסגרת לימודי האזרחות בבית ספרנו. מדובר באי נעימות המתרחשת בקרב בני הנוער החילוני בעיר."

 

לטענתם, אין באפשרותם לצאת בערבי שבת למקומות בילוי מחוץ לעיר בשל אי הפעלת תחבורה ציבורית בשבת כפי שעוגן בהסדר הסטטוס קוו. כלפי הנוער החילוני, מצב זה שערורייתי. לא די בכך שנבצר מהם לבלות בתוך העיר מפאת חוסר מקומות בילוי (כדוגמת מועדונים) אלא שגם המקומות שישנם, סגורים בשבת. ולמרבה האירוניה שבדבר, לא רק שאין פתרון הולם במסגרת העיר אלא גם נמנע מבעדם לצאת למצוא פתרון זה מחוצה לה."

 

לטענת הבנות, כתוצאה ממחסור במקומות בילוי פונים הצעירים להפגת השעמום בדרכים אלימות: "הוונדליזם נובע ממצב של שעמום וחוסר מעש בקרב בני הנוער. שנית, תופעת ההשתכרות והרעש בולטת בערבי שבת בגנים הציבוריים בעיר וגורמת לקטטות בין נוער לשוטרים שמחלקים קנסות כ"מענה" למצוקת בני הנוער שמרגישים "כלואים" בעיר ללא מענה מספק."

כיום לא פועלים ברחבי מודיעין קוו תחבורה ציבורית בשבת. ולפי הסקר שביצעו הבנות בקרב בני נוער דתיים וחילונים בעיר עולה, כי בעוד לחילונים, העניין הוא הכרחי ונדרש, הציבור הדתי ישאר אדיש באם ישונה הסטטוס קוו ותופעל תחבורה ציבורית במהלך השבת.

הפתרון אותו מציעות הבנות הוא הקמת מערך הסעות שיקרא בשם "קווי השבת" שייצא ויחזור ממודיעין אל צומת שילת שנמצאת מחוץ לעיר. הקווים יפעלו במסלול מעגלי כל שעה עגולה, משעה 21:00 עד 2:00. יעד ההסעות יהיה בהתאם לביקוש בני הנוער בעיר.

אתר "חדשות מודיעין" ציטט את חבר המועצה בן סעדון שהופתע גם הוא שפנייה כזו יצאה דווקא מבנות אולפנה: "זה אמנם מפתיע שזה בא מתלמידות האולפנה, אבל זה מה שיפה בכך. המסמך ממחיש את ההבנה והכבוד שיש בעיר הזו בין חילונים לדתיים. יש כאן מסר מאד חשוב. אציג את המסמך בפני ראש העיר כדי לקדם את הנושא".

הרב חיים נבון, רב קהילת השמשוני בעיר, הגיב על הצעת התלמידות: "בעיר מודיעין יש היום אווירה טובה מאוד בין דתיים לחילוניים, ואני בטוח שכך יהיה גם בעתיד."

"אני מעריך את שאיפתן של התלמידות לגשר בין דתיים לחילוניים. אך לדעתי אין מקום להוסיף עוד פגיעה ציבורית בקדושת השבת, ללא טיפול כולל באווירת השבת בעיר ובארץ בכלל." אומר הרב ומוסיף "אמנת גביזון-מדן ניסתה להציע הסדר כולל כזה. במסגרת הצעתם של פרופ' גביזון והרב מדן לא יתקיים כלל מסחר בשבת, אלא רק אירועי תרבות."

"במסגרת מהלך כולל כזה יש מקום לשקול גם קיום תחבורה ציבורית בשבת. במצב הנוכחי, בלי מחשבה על פתרון כולל לאווירת השבת בחברה הישראלית, כל תוספת של חילול שבת עלולה להגביר את הפגיעה בקדושת השבת, בלי להציע פתרון כולל ומקיף". סיכם הרב נבון.

הרב אשר כורסיה ראש האולפנה הגיב על הידיעה: "המכתב ששלחו הבנות אינו מייצג את האולפנה. מדובר בבנות שבתמימותן הציגו סקר שעשו בקרב בני נוער בעיר, והראו אותו לנציג במועצת העיר, שרץ לפרסמו במקומון כדי לגזור קופון פוליטי. הבנות מעולם לא שיערו כי ייעשה שימוש שכזה במה שכתבו."

"חבל שהמקומון של מודיעין, בחר להשמיץ אולפנה מצויינת כמו שלנו, בה 90% מהבנות עסוקות בהתנדבות, כשמגמת ההנהלה להגדיל מספר זה ל-100%

יש לחקור קצת דמשה היה כבן בתיה בתו של מלך והיה לו גדולה , ואם שר אחד קרוב למלכות יאמרו עליו שהרג הדיוט אחד מי יבקש דמו ממנו. וכל שכן כשלא יש ראיה גדולה ועדים בדבר וכשהרג המצרי לא היה איש דכתיב וירא כי אין איש. ואיך כששמע פרעה תיכף ביקש להרוג משה החביב לבתו וגדול בחצר המלכות ומבלי חקירה כלל רק בשמיעה בעלמא.

 

ואפשר במשז"ל שהרגו בשם המפורש וז"ש הלהרגני אתה אומר, דייקא באמירה כמשז"ל. וז"ש וישמע פרעה את ה"דבר" הזה, לשון דיבור באמירה לחוד, ומזה נתפעל מאד מאד כי יכול לבוא אצלו ומבלי שום הרגשה יזכיר השם ויהרגהו , ובמקום סכנה כזו אין להשגיח בשום דבר ויבקש להרוג את משה, כי פרעה סבר שהוא עשה רב פשע דשפיכות דמים, ולכן לא יועיל לו חוכמתו ביום עברה ופקודת חטאו ממלך הארץ ולכן ביקש להורגו.

(החיד"א, פני דוד)

איש ,כל שבת, ומשוחחים בצעקות רמות נוסח הייד-פארק פוליטיקה. הזמן: תחילת שנות ה-50. השפה: אידיש. אבי היה נוטלני ואני כבר 5 ,6 לערך ומשניכנס לפארק שכח אותי לגמרי והייתי מסתובב חופשי כציפור דרור. מדי פעם עלה אחד על בימה מאולתרת ונשא נאום ,שהופרע כל העת, ועליו דנו במשך השעה הבאה. כולם מן השואה באו :סוצייאליסטים בונדיסטים קומוניסטים ושאר ירקות, והנושאים היו בד"כ: מיהי מפ"ם לאן לשייכה? השמש בעמים (=סטאלין) ודבריו, ופוליטיקה מקומית. בימי ד' ניפגשו מרבית החברה במועדון הקומוניסטי למשחק האישקוקי לשיחה רעיונית ועיתים סרט רוסי,אידי ונדיר: פולני. חילקו תה חינם.
חרף כל הויכוחים: דז'יגאן ושומכער היו הצמד הפופולארי ביותר עבור כולם. ומי שלא נכח בהצגה שלהם ובקהל שהיה מתפוצף,פשוטו כמשמעו, מהקטעים שהם ביצעו, באידיש כמובן, ורובם היכירו את הצמד עוד מפולין. עד ששומעכער ניפטר ודז'יגאן זכה למטר ביצים וחדל להופיע...אחר כך התחילו שוב המלחמות: קדש.

הואיל וכבודו מרגיש רדוף במדינה זו, שראשיה רשעים חצופים המתנכלים

לצדיקים וכורתים לחם מפי עולליהם, ולצדיקים אין כל כי אם בצל אחד ולחם

ניקודים ממנו יכינו ארוחה לשנים עשר צאצאיהם כ"י.  ואף שלחו ידיהם

בהיכלי התורה שהמה צינה ומגן לעם ישראל ומגינים עליהם מכל אויביהם

מסביב.

 

והמה כפויי טובה שאינם יודעים עד כמה אותם צדיקים משתדלים בלימוד

התורה עד שממיתים עצמם באוהלה למען עם ישראל.

 

 

ואותם ראשי המדינה הארורה שנולדה בחטא וכל כולה מושרשת בחטא,

וראשיה, וכל תושביה, וכל מטקבקיה, שמחים אלי גיל-יוטינה ומבקשים לערוף

את ראשי הצדיקים, ולהשכיח תורה מישראל.

 

אשר על כן עצתי נתונה לנהוג כעצת הרמב"ם בהלכות דעות פרק ו' הלכה א':

 

 

דרך ברייתו של אדם להיות נמשך בדעותיו ובמעשיו אחר ריעיו וחביריו נוהג

כמנהג אנשי מדינתו, לפיכך צריך אדם להתחבר לצדיקים ולישב אצל החכמים

תמיד כדי שילמוד ממעשיהם, ויתרחק מן הרשעים ההולכים בחשך כדי שלא

ילמוד ממעשיהם, הוא ששלמה אומר הולך את חכמים יחכם ורועה כסילים

ירוע, ואומר אשרי האיש וגו', וכן אם היה במדינה שמנהגותיה רעים ואין

אנשיה הולכים בדרך ישרה ילך למקום שאנשיה צדיקים ונוהגים בדרך טובים,

ואם היו כל המדינות שהוא יודעם ושומע שמועתן נוהגים בדרך לא טובה כמו

זמנינו, או שאינו יכול ללכת למדינה שמנהגותיה טובים מפני הגייסות או מפני

החולי ישב לבדו יחידי כענין שנאמר ישב בדד וידום, ואם היו רעים וחטאים

שאין מניחים אותו לישב במדינה אלא אם כן נתערב עמהן ונוהג במנהגם הרע

יצא למערות ולחוחים ולמדברות, ואל ינהיג עצמו בדרך חטאים כענין שנאמר

מי יתנני במדבר מלון אורחים.

ע"כ

 

 

ונבקש הימנו שיקח עימו את מחשבו ויוסיף לטקבק בטורבינה ויודיענו כיצד הוא מרגיש באותם מקומות רחוק מאותה מדינה ציונית.

 

 

וישב שם עד בוא גואל צדק, או עד שמדינה זו תחדל להתקיים וישוב השלטון לבריטים ומהם לכל ערבי שיחפוץ לשלוט כאן.

 

מה שיבוא קודם.

 

התורה מצוה עלינו לחמול על הגר גם במקרה של בעיה דמוגרפית.

 

אבל האמת היא שהבעיה שלנו היא כלל לא המסתננים,

הבעיה האמיתית שלנו היא... כן, ניחשתם נכון, התקשורת.

אם התקשורת לא היתה מעודדת התבוללות, אזי לא היתה לנו בעיה כלל וכלל,

כי בנות ישראל היו יודעות לשמור לא להנשא לגויים, כמו שכל סבתותינו ידעו,

ואז היינו יכולים לפנק את המסתננים ולקרב אותם, ככתוב בתורתנו.

אבל מה לעשות שהתקשורת מעודדת התבולולות,

ומעלה על נס כל סלב שמוצא לו בת זוג נכריה וכן להיפך.

 

לכן לדעתי צריך לגרש את התקשורת מכאן, ולא את המסתננים.

כאן זה המקום היחיד עלי אדמות, בו אני יכול לזרוק את כל הפוזות לרדת רמה ולהשתטות קצת.

כאן אף אחד לא מכיר אותי, ואני יכול לדבר איך שבא לי וכמה שבא לי

ולא חייב להפגין שיקול דעת אחריות ורצינות.

 

כאן אני יכול אפי' לזרוק תגובה על השם חוטובלי, ועל הג'ינג'יות של קושית

בלי לפגוע בשמי (הטוב כמובן).

אז בבקשה אל תקחו זאת ממני, הניחו לי,

העבודה שלי מספיק קשה מאמצת מתישה ומלחיצה,

אז תנו לי את הקצת פורקן הזה.

 

ואני ממש מתנצל אם זה מפריע למישהו, מה לעשות אני חייב את זה... קצת... 

רציתי להיות הראשון שיגלה את הסיבה לאסון זה, והמפדח פידחני זה פעמיים...

 

 

השערה טנטטיבית - הרכבת נשרפה בגלל שמרכז הקניות בשפיים פועל

בשבת.

 

 

עד שיבוא מרן הגר"ע יוסף שהסיבה לשריפה הן ההפלות.

 

 

והרי השריפה אירעה סמוך לקבוץ יקום, ואם אין ראיה לדבר, זכר לדבר -

נפלה לא תוסיף קום בתולת ישראל.

 

הזכות כולה שלך!!!

 

 

בימי השובבי"ם

 

המסוגלים לתשובה ולתפילה,

 

מניין אברכים מסיימים את ספר

התהלים כולו בערב שבת בתענית

דיבור, ויבקשו עבורכם: להצלחה,

לרפואה, לזווג, או לעילוי נשמת

יקיריך. בתשלום סימלי.

 

 

פלאפון: 054/8467170

 

הזכות כולה שלך!!!

 

 

 

 

מי אמר שאין לחרדים רוח יזמות?

 

 

מי אמר שאינם משתדלים עבורנו? 

 

הזייפן הנבל שוב מנסה לבוא בגבולך ולגנוב את דעת הבריות.

 

 

טוב תעשה אם תופיע עם הפרופיל שלך. בפרט שפעמים רבות דבריך קשים לעיכול, ואין בינך ובינו אף כמלוא הנימה, ולא אתנו יודע עד מה, ומחסרון דעתנו אנו מחליפים בין גברא לגברא.

 

 

למה הזכירה התורה בחטאת הנשיא לשון "אשר", שהוא נגד הדקדוק ולא מצינו סגנון כזה במקום אחר?

 

 

ונראה לי שאותה פרשה מסתיימת במילה "לו".

 

 

ודוק ותמצא כי אשר+לו בגימטריא משה קצב.

הרמב"ם בספרו "מורה נבוכים"

מסביר, ש"אהיה אשר אהיה" הכונה היא מחוייב המציאות.

כלומר משה שאל אותו מה שמו,

ואלוהים ענה לו שהשם שלו זה לא מה שחשוב כאן, תאמר להם שאני הוא זה שכל בר דעת מבין שאני מחוייב המציאות,

הכוח העליון העומד מאחורי העולם המופלא הזה. 

 

והשם, זה כבר פחות חשוב תקראו לי איך שבא לכם,

יהוה אלוהים אללה הקב"ה טבע אבולוציה וכו' וכו'

 

 

(היה שוה להיולד רק בשביל לשמוע את הפירש הנכון הזה)

מרכז השלטון המקומי: לא התכוונו לפגוע בחרדים
נשלח לפני 7 דקות על ידי חדשות רדיו קול-חי
במרכז השלטון המקומי מתנערים מדף המסרים שהפיצו לקראת השביתה ברשויות המקומיות בראשית השבוע הבא.
לטענת המסמך, הממשלה משתמשת בכספי הארנונה למימון ישיבות וכוללים המסרבים ללמד לימודי ליבה ולכן יש להאבק בה.
שלמה דולברג מנכ"ל מרכז השלטון המקומי אומר הערב כי מדובר בשגגה וכי מחבר המסמך הועמד על טעותו.

(דבורה גינזבורג)

בראיון לאילנה דיין לפני כשנה ("מי שמדבר", ערוץ (2) אמר פלדמן בין היתר כי כיוון שאיש - גם האשמים וגם החפים מפשע - אינו אומר אמת ממילא, מה שהוא עושה, כעורך-דין, הוא לבחור את השקר המתאים, ולהוסיף לו "מהתבונה שלי, מהיכולת שלי ומהאסתטיקה שלי, כי שקר צריך להיות אסתטי".

הדיבורים הפסבדו-פילוסופיים האלה, הנאמרים בפנים מיוסרות, משדרים, בעצם, אותו מסר בדיוק כמו המזוזות - במקום דין ומשפט הם מציעים ערפל מיסטי כמו-תרבותי, המייתר את החוק עצמו, אך גם את העקרונות והערכים שהחוק בחברה מתוקנת נשען עליהם. במקומם הוא מציע במקומם כאוס בסגנון פוסט-מודרניסטי פטפטני.

"לעולם", קבע פלדמן באותו ראיון, "לא תדעו את האמת". מה חשוב אם הנשיא לשעבר אנס או לא, מה חשובים חייהן של הנשים הצעירות שהתרסקו בגללו - העיקר השעשוע האינטלקטואלי של עורך הדין.

אבל, איזו הפתעה. לפי כל הכללים ה"ישנים", ומבלי להתחשב בפעלולי הרגשנות והקיטש המיסטיים, בחר בית המשפט לדון בראיות ולקבל החלטה. לפתע האמת הרימה את ראשה, ובאחת קרעה את המסכה. "לפי השקפתך, חייך הם נשף מסכות אחד גדול", אמרה דיין לפלדמן. כנראה שגם חיי הלקוח שלו. עד היום.

בראיון לאילנה דיין לפני כשנה ("מי שמדבר", ערוץ (2) אמר פלדמן בין היתר כי כיוון שאיש - גם האשמים וגם החפים מפשע - אינו אומר אמת ממילא, מה שהוא עושה, כעורך-דין, הוא לבחור את השקר המתאים, ולהוסיף לו "מהתבונה שלי, מהיכולת שלי ומהאסתטיקה שלי, כי שקר צריך להיות אסתטי".

הדיבורים הפסבדו-פילוסופיים האלה, הנאמרים בפנים מיוסרות, משדרים, בעצם, אותו מסר בדיוק כמו המזוזות - במקום דין ומשפט הם מציעים ערפל מיסטי כמו-תרבותי, המייתר את החוק עצמו, אך גם את העקרונות והערכים שהחוק בחברה מתוקנת נשען עליהם. במקומם הוא מציע במקומם כאוס בסגנון פוסט-מודרניסטי פטפטני.

"לעולם", קבע פלדמן באותו ראיון, "לא תדעו את האמת". מה חשוב אם הנשיא לשעבר אנס או לא, מה חשובים חייהן של הנשים הצעירות שהתרסקו בגללו - העיקר השעשוע האינטלקטואלי של עורך הדין.

אבל, איזו הפתעה. לפי כל הכללים ה"ישנים", ומבלי להתחשב בפעלולי הרגשנות והקיטש המיסטיים, בחר בית המשפט לדון בראיות ולקבל החלטה. לפתע האמת הרימה את ראשה, ובאחת קרעה את המסכה. "לפי השקפתך, חייך הם נשף מסכות אחד גדול", אמרה דיין לפלדמן. כנראה שגם חיי הלקוח שלו. עד היום.