מי מפקח על הניסויים בבעלי חיים?
על פי נתוני משרד הבריאות והמועצה לניסויים בבעלי חיים בשנת 2017 בוצעו 1,238,178 ניסויים בבעלי חיים למטרות מחקר. עו"ד גלעד הלר, היועץ המשפטי של העמותה למען מדע מוסרי ופרופ' ג'והן פינברג, יו"ר הפורום הבין אוניברסיטאי לקידום המחקר הביו-רפואי התארחו באולפן ynet בנושא הפיקוח על הניסויים
משרד הבריאות והמועצה לניסויים בבעלי חיים פרסמו היום (ב') את הדו"ח השנתי על היקף הניסויים בבעלי חיים למטרות מחקר. על פי הדו"ח בשנת 2017 בוצעו 1,238,178 ניסויים בהשוואה ל-507,018 ניסויים על חיות שבוצעו ב-2016.
בין בעלי החיים הפופולריים ביותר לניסויים: דגים (886 אלף), עכברים (276 אלף), חולדות (40 אלף), תרנגולות (22 אלף), חזירים (2,410), מאות דו חיים, עשרות יונים, זברות, קופים, תוכים ונחשים.
במסגרת סוגיית ניסויים בבעלי חיים, התארחו באולפן ynet, עו"ד גלעד הלר, היועץ המשפטי של העמותה למען מדע מוסרי ופרופ' ג'והן פינברג, חוקר מחלת הפרקינסון ויו"ר הפורום הבין אוניברסיטאי לקידום המחקר הביו-רפואי.
- אתם מתנגדים באופן גורף לניסויים בבעלי חיים?
גלעד הלר, העמותה למען מדע מוסרי: "השאלה של ניסויים בבעלי חיים – כן או לא היא שאלה מרתקת, חשובה מבחינה סופית, אתית, מדעית גם. יש ויכוחים עזים מאוד האם המודלים שמבוצעים בבעלי חיים, האם הם נכונים או לא, האם הם בעצם תורמים למדע או שלמעשה הנזק שהם גורמים להתפתחות המדעית עולה על התועלת".
"יש פה באמת ויכוחים רבים. אנחנו לא עוסקים בנושא הזה מתוך החלטה ברורה ומודעת, אנחנו קיימים כבר 17 שנים, אנחנו לא מתעסקים בנושא הזה מאחר והשאלה הזו למעשה היום לא עומדת על הפרק. אני חושב שכולם, גם החוקרים, גם פרופסור פינברג שתדברו איתו בוודאי יסכים שעדיף לפתח חלופות ואז יש את השאלה האם הכלים שבידינו הם טובים ועושים מספיק כדי לפתח חלופות".
"האדם הממוצע הוא בדרך כלל לא מבין בנושא, אין לו דעה מושכלת בעניין הזה, הוא אומר לעצמו 'אני לא מבין בזה אבל אני יוצא מנקודת הנחה שהמדינה מפקחת על הנושא הזה האם הניסוי דרוש, האם יש לו חלופה אין לו חלופה, האם הסבל שמשפיעים על בעלי חיים הוא המינימלי?"
-אז השורה התחתונה שלך היא שאין פיקוח.
גלעד הלר: "לא רק שאין פיקוח, יש פיקוח בכאילו. מה זאת אומרת? יש גוף מפקח, הגוף המפקח הזה נשלט על ידי הנציגים שמבצעים. אני אתן לכם דוגמא. המפקח על הבנקים. האם מישהו היה מעלה בדעתו לתת למפקח לבנקים להיות דירקטור בבנק הפועלים? זה הרי לא עולה על הדעת בכלל. זה ניגוד עניינים ברור".
"בישראל בחסות החוק הרגולטור הראשי, יו"ר המועצה לניסויים בבעלי חיים הוא מדען פעיל, עובד אוניברסיטה שבבוקר מבצע ניסויים ובערב קובע את הרגולציה על עצמו, על חבריו ועל מקום עבודתו. כנ"ל לגבי חלק ניכר מכריע מהמועצה המפקחת שהם נציגי הגופים שעושים את הניסויים".
-פרופסור ג'והן פינברג, אתה שומע את הדברים האלה של עורך דין הלר, בישראל אין פיקוח בכלל, אין רגולציה ממשית על הניסויים בבעלי חיים?
ג'והן פינברג, יו"ר הפורום הבין אוניברסיטאי לקידום המחקר הביו-רפואי: "אני יודע שהיום בדיוק מגיע וטרינר מפקח למתקנים שלנו בטכניון, אבל כמובן שזה לא נכון. יש לנו מועצה שהיא מורכבת כיום מ-23 חברים שהם לקוחים מהרבה מאוד אנשים בסוגים שונים של אקדמיה, בנוסף לאנשים שהם דיקנים בבתי ספר לרפואה, לוטרינריות למשל. זה כולל גם שלושה נציגים של עמותות נגד ניסויים. בצורה כזו המועצה כן יכולה לפקח בצורה נכונה והיא עושה את זה".
"בנוסף לזה, אף מדען לא יכול לבצע ניסוי בבעל חיים אלא אם כן הוא קיבל אישור מהועדה המפקחת, הוועדה האתית של אותו מוסד שהוא עובד בו. בכל מוסד שיש לו את האישור לבצע ניסויים בבעלי חיים יש ועדה שצריכה לאשר את הניסויים".
-יכול להיות שאלה בעצם מילים מצוחצחות שבעצם מאפשרות גם ב-2018 לבצע ניסויים שלא חייבים לבצע אותם?
ג'והן פינברג: "זה קשה לתאר דבר כזה. צריך להבין שכל הנושא הזה של ניסויים בבעלי חיים שחוקרים מבצעים, חוקרים בשטח של מדעי הרפואה וגם במדעי החיים כי אנחנו צריכים לדעת גם איך חיה ממש מפעילה את כל המערכות שלה כדי לדעת אם אנחנו יכולים לתקן איזשהו מצב מחלה אז אנחנו צריכים גם מדע בסיסי וגם מדע מקוון לפיתוח של בעיות של מחלות קשות שכולנו סובלים והן די שכיחות. אפילו היום אחרי כל המאמץ וכל הפיתוח יש עדיין מחלות, פרקינסון, אלצהיימר, טרשת נפוצה ואחרים".
-אתה יכול להתחייב היום שכל ניסוי שאתם עורכים בבעלי חיים הוא ניסוי שאין ברירה, זאת אומרת שאי אפשר לעשות אותו בשום צורה אחרת?
ג'והן פינברג: "אם היתה ברירה אז אף חוקר לא היה טורח להעמיד ניסוי בבעל חיים. צריך להבין את זה, זה תהליך מורכב. צריך גם לקבל את כל האישורים האלה, זה הרבה בירוקרטיה. בנוסף לזה הכסף, זה סיפור מאוד יקר. ברגע שיש איזשהי חלופה שמקובלת אז אנחנו נשמח לקבל אותה. הבעיה שכיום אין חלופות לרוב התהליכים שאנחנו צריכים לבצע אותם בבעלי חיים".
"בנוסף לזה צריך להבין שלפי החוקים של המדינה ובאופן עולמי זה נכון, אנחנו לא יכולים לדעת איך הגוף יגיב לכל מולקולה זרה, למשל תרופה שמנסים לפתח או משהו כזה אלא אם כן זה נבדק קודם כל בבעל חי. הם לא יכולים להשליך מנתונים מחלופות, נניח במבחנה או איזשהי דרך אחרת, למה שיקרה בבני אדם. אנחנו חייבים את הקטע הזה של הניסויים בבעלי חיים".
-עו"ד הלר, בתור האדם הסביר כשאני שומעת את הדברים האלה של פרופסור פינברג אני משתכנעת.
גלעד הלר: "את משתכנעת כי עמיתיי מהצד השני של הויכוח הזה מתהדרים בתארים מאוד יפים. אני מבקש להקריא כמה דברים שלא כתב פעיל למען זכויות בעלי חיים אלא מבקר המדינה. במכתב של משרד הבריאות מעכשיו, מלפני מספר חודשים מבקר המדינה אומר: "הפיקוח והבקרה של המועצה על ביצוע מעשים בבעלי חיים אינם יעלים ואפקטיביים. המועצה קיימת כבר כ-16 שנים, ניתן היה לצפות כי במהלך תקופה ארוכה זו היא תשכיל לגבש לעצמה שיטות פעולה יעילות ואפקטיביות לפיקוח על ניסויים בבעלי חיים"
"אין מתקיים פיקוח ראוי על מתן היתרים לניסויים באוניברסיטה. חברי הוועדה בוחנים ניסויים של חוקרים עמיתים. יש מקרים שבהם חבר הועדה כפוף למגיש הבקשה". אז פרופסור פינברג אמר בצדק שצריך להגיש בקשה לוועדה, הוא רק שכח להגיד שמי שיושב בועדה זה הקולגה שיושב לידו במזנון בארוחת הצהריים. אז לסמוך על זה כעל פיקוח חיצוני רציני זה רחוק מאוד מהמציאות ולא סתם מבקר המדינה מצא שאין פיקוח לא ברמת המוסדות ולא ברמה הארצית, כי כשנותנים לאנשים לפקח על עצמם זה מה שקורה".
ג'והן פיינברג: משיב מנגד כי "הועדות האתיות קודם כל מורכבות ממגוון של אנשים, גם מאנשים שלא מבצעים ניסויים בבעלי חיים. זה תהליך שבאמת תלוי די בידע מקצועי כדי להבין אם לאשר את הניסוי או לא, לכן חייבים להיות כאן מדענים מתחום של מדעי החיים או הרפואה".
לפנייה לכתב/ת 
