שתף קטע נבחר
 

תטיס לי ביסלי

שימורי טונה, תירס וחומוס, קפה שחור, במבה, שוקולד פרה, ביסלי ו"מנה חמה" - אלה רק חלק ממוצרי המזון שישראלים רבים לוקחים לטיוליהם בחו"ל. למה? חלקם בגלל כשרות ורובם בגלל שמרנות

כשיעקוב הלפרין, מנכ"ל רשת "אופטיקה הלפרין", נוסע לחו"ל, הוא לוקח איתו במזוודה כ-30 שקיות של "במבה".  "במבה, ביצים קשות ובננות, הם 'סותמי' רעב מובהקים", אומר הלפרין שומר הכשרות.

 

דוגמנית הצמרת, עדי נוימן, המתגוררת בניו-יורק, סיפרה לא מכבר איך לא מצאה מנוח לנפשה עד שגילתה אפשרות לרכוש שקדי מרק מתוצרת הארץ באמצעות האינטרנט. שקדי המרק הצליחו להרגיע קמעה את געגועיה לישראל.

 

הישראלי, מתברר, נוטל עמו לחו"ל אוכל, והרבה אוכל. בעיקר מטעמי כשרות. לא פעם מוצא את עצמו שבתי דניאל, סמנכ"ל ומנהל הדרכה בחברת התיירות "אופקים", המום למראה כמויות האוכל שהישראלים סוחבים. לדבריו ולדברי רוני ינובסקי מ"אופיר טורס", מוצר המזון הכי נפוץ במזוודות של התייר הישראלי הוא שימורי הטונה. "סבלים במלונות מרימים את המזוודות של הקבוצה והידיים נשברות להם. 'מה הם סוחבים שם?' הם שואלים אותנו. אנחנו מחייכים. לא נעים להסביר להם שהמזוודות מלאות בקופסאות שימורים".

 

"פסק-זמן" על פסגת הר נידח

 

דניאל: "לפני כשנה וחצי הוצאנו את אוהדי הפועל תל-אביב לאיטליה, למשחקי גביע אירופה בפרמה ובמילנו. בשני המקרים ריחמנו על האנשים. חלק גדול מהם לא מצא את עצמו מבחינת אוכל. חלקם אכלו בעיקר פיצה, ורק נפוליטנה בלי תוספות. וזה לא מסיבה דתית, אלא מתוך שמרנות. פוחדים שישימו להם דברים שלא בשליטתם. כשעלינו למטוס וחילקו ארוחה עם קופסה של חומוס-טחינה, שמעת את כל המטוס חוגג: 'סוף-סוף יש אוכל'".

 

"התרגלנו לכך שבארץ אנחנו יוצאים לנופש למלונות של ארבעה-חמישה כוכבים, שמציעים שפע של אוכל בבוקר", אומר ינובסקי. "תן לישראלים ארוחת בוקר אירופית מצומקת, וכולם מתלוננים. תמיד שומעים את השאלה: 'איפה הסלט? החסה, העגבניה'. לילדים בדרך כלל אין בעיה. הם הולכים למזון המוכן, שנמצא בכל העולם והם מכירים מהבית, כמו המבורגר של 'מקדונלד'ס' ועוף של 'קנטאקי'".

 

עם הילדים מגיעים החטיפים. "לנסוע עם ילדים לחו"ל בלי חטיפים דומה להתאבדות", אומר צבי וילדר, איש יחסי-ציבור שנוסע לחו"ל עם ארבעת ילדיו לפחות פעם בשנה. "בלי החטיפים אתה בצרות. גם אם תמצא חטיפים כשרים, אם הריח והטעם לא מוכרים לילדים - הם לא יגעו בהם".

 

חטיפים וממתקים הם מוצרים שמבוקשים גם על-ידי המבוגרים. לא מכבר שלחה מישהי ל"עלית" תמונה מקורית. הגברת יצאה לטיול שבו השתתף גם החזאי דני רופ. וכששלף פתאום מכיסו חטיף "פסק-זמן", היא צילמה אותו ושלחה לחברה את הצילום.

 

"אנחנו שומעים את הסיפורים האלה כל הזמן", אומר שאול שלח, מנהל חטיבת הממתקים של "עלית". "קו המידע שלנו מופגז בצילומים ואפילו בסרטי וידיאו של שימוש במוצרינו בחו"ל: קפה נמס, קפה שחור ושוקולד פרה אדומה, שנשלפים במקומות אקזוטיים.

 

השיא שייך למשפחה ששלחה סרט, אמנם מקורי, של חפיסת שוקולד שנשלפה על פסגת הר נידח מושלג ודיון שהתפתח סביב טעם השוקולד. המשפחה דרשה תמורת הזכות להשתמש בו עשרות אלפי דולרים. "לא נכנסנו אפילו למשא-ומתן איתם", אומר שלח. "סרטים וצילומים מהסוג הזה משמשים אותנו בדרך כלל לכינוסים פנימיים של החברה, עם עובדים, מקדמי מכירות או לקוחות גדולים, כדי להעלות את מורל היחידה".

 

עד היום לא ערכה "עלית" פעילות שיווקית לקידום מכירת מוצריה בקרב היוצאים לחו"ל. ב"אסם", לעומת זאת, בוחנים בעקבות ממצאי הסקר (ראו בהמשך) שיזם עמיר כהן, מנהל מטה החברה, את האפשרות לפתח ערכה של מוצרים פופולריים, כמו שקדי מרק, "במבה", "ביסלי" ואבקת מרק עוף, שתימכר בנתב"ג לפני היציאה מהארץ.

 

מלכת שימורי המזוודות: טונה

 

הרעיון לסקר נולד אצל כהן בין השאר אחרי שחווה געגועים למזון "ישראלי" באופן אישי. "אשתי נסעה לשליחות לסיאטל. יש לנו חברים שגרים שם, ומיד כששמעו שהיא מגיעה ביקשו שתארגן עבורם חבילה עם קפה 'עלית', 'במבה', שקדי מרק, אבקת מרק עוף וכד'".

 

שבתי דניאל, מדריך תיירים ותיק, 26 שנים בענף, מכיר היטב את ה"פק"ל" של היוצאים לחו"ל. "האוכל שלוקחים לחו"ל הוא פונקציה של  גיל, רמת דתיות ואופי. אנשים שהם שמרנים באופיים לוקחים הרבה יותר. גם אם אינם שומרי כשרות, הם חשדנים לגבי המזון בחו"ל. משפט שחוזר על עצמו בטיולים, אפילו בצרפת, מלכת העולם הקולינרי, הוא: 'מדינה שלמה ואין בה מה לאכול'.

 

"מה לוקחים? בפסח הרבה ישראלים לוקחים איתם מצות, יין כשר, חזרת וחרוסת. לגבי השאר הם סומכים על השוק המקומי. ואני לא מדבר על אנשים דתיים. בטיולים בשאר ימות השנה, ישראלים חוששים מלחמים, מסוג השומן שמכניסים בהם. כמובן שלא מביאים לחם מהארץ, כי זה לא מוצר שאפשר לשמור טרי. אז מביאים הרבה קרקרים וביסקוויטים.

 

"הפריטים הבולטים ביותר מבחינת אוכל הם השימורים, כאשר הטונה היא מלכת השימורים. במקום השני - שימורי תירס, ואם אפשר גם חומוס בקופסאות. כמובן לא חומוס מצונן. אצל אנשים שקשורים לדת, השימורים יכולים להגיע ליותר מ-50 אחוז ממשקל המזוודה. בנוסף לשימורים כולם לוקחים, בלי קשר לאן נוסעים ובלי קשר למה שיש או אין בחו"ל, חטיפים לילדים. בעיקר 'במבה', 'ביסלי' וופלים.

 

"משקאות קלים אף אחד לא מביא איתו. אבל הרבה מאוד מביאים את הקפה האהוב עליהם. קפה שחור הוא תופעה בולטת במיוחד בקרב נוסעים יוצאי המזרח והבלקן. בארוחת הבוקר במלון אתה רואה נוסעים רבים שמביאים את הקפה שלהם ומבקשים מים רותחים בלבד. בתי-המלון מתורגלים לכך. תה אף אחד לא לוקח, אבל יש אנשים שמביאים ליומיים הראשונים נענע ושיבה".

 

הכל בגלל אמא

 

למה אנחנו סוחבים אוכל לחו"ל, גם אם אין לנו בעיה של כשרות? ד"ר רות בר, פסיכולוגית העוסקת בהבניית מותגים, מסבירה: "אוכל ממלא פונקציות פיזיולוגיות אבל גם קשור לחיי הנפש שלנו ומשפיע עליהם. אוכל מוכר וידוע מנחם ומרגיע אותנו.

 

"לטוס לחו"ל פירושו לעזוב את המוכר והידוע ולהתמודד עם סביבה פיזית ואנושית לא מוכרת. המצב הזה מייצר באופן אוטומטי תחושת חוסר נוחות ולפעמים גם חרדה מסוימת. לכן לא פלא שאנחנו מחפשים באופן ספונטני, ולעתים גם לא מודע, דברים שינחמו וירגיעו אותנו.

 

"לפעמים אנחנו מסתפקים בפנטסיה מרגיעה על הבית ועל האוכל של אמא, אחרים מביאים איתם לחו"ל את האוכל המוכר הידוע והמנחם: את 'אמא, אבא במבה', או את שוקולד הפרה של 'עלית' שנמצא איתנו מאז ומתמיד".

 

יש מקומות שלא רואים בעין יפה את התופעה?

"בדרך כלל אנשים מביאים את האוכל במזוודות, בחלק מהמדינות זה לא חוקי, בחלק מהמדינות לא בולשים במזוודות. מוכסי נמל התעופה 'קנדי' בניו-יורק ידועים בחיפושיהם הדקדקניים. שימורים, פירות וירקות נשלחים להשמדה בלי חוכמות".

 

רוני קוברסקי מ"אופיר טורס" נתקל במקרים רבים, בעיקר בכניסה לאוסטרליה וניו-זילנד, שבהם כלבים מיומנים ריחרחו במזוודות של נוסעים ישראלים ואוכל שנמצא הושלך. הנוסעים הוזהרו שאם יחזרו על הניסיון להכניס אוכל, הם עלולים להיקנס במאות דולרים.

 

מה הנוסעים עושים עם עודפי המזון? שבתי דניאל: "חלק זורקים או משמידים את המזון. אם נשאר הרבה מזון בסוף, נותנים למדריך המקומי. בהודו ובתאילנד מחלקים לילדים ברחוב. נתקלתי גם בכמה מקרים שבהם אנשים לא השתמשו כלל באוכל שהביאו מהבית. כששאלתי אותם למה הם טרחו לסחוב, השיבו: 'לא ידענו שיש פה סופרמרקט'".

 

סקר חדש: לאיזה אוכל הישראלים בחו"ל הכי מתגעגעים

 

סקר מיוחד שערכה חברת "אסם" בקרב 500 נשאלים מצא שכ-40 אחוז מהישראלים הנוסעים לחו"ל נתקפים געגועים לאוכל של אמא. המוצר או הטעם שהכי מתגעגעים אליו: 25 אחוז נכספים לחומוס, 16 אחוז לפלאפל, 10 אחוזים לטעמה של השווארמה הישראלית. עוד מאכלים שאליהם מתגעגעים, אם כי בשיעורים נמוכים יותר: טחינה, ירקות, סלטים ישראליים, מוצרי חלב וגבינות לבנות.

 

יותר ממחצית מהישראלים הנוסעים לחו"ל נוהגים לקחת איתם מאכלים או מוצרי מזון מהארץ. 23 אחוז לוקחים "מנה חמה", נשים יותר מאשר גברים. "מנה חמה" נחשבת לאלרטנטיבה פופולרית בעיקר בין שומרי כשרות. היא נוחה לשימוש ואפשר להנפיק תוצאה אפילו בסיוע ברז המים החמים במלון.

 

22 אחוז נוהגים לקחת "במבה", בעיקר נשים וצעירים בגילאי 18-29. 19 אחוז לוקחים קפה נמס של "עלית". 14 אחוז לא יכולים בלי "ביסלי" של "אסם" ושוקולד פרה של "עלית". 13 אחוז מטמינים במזוודה אבקת מרק עוף (ללא העדפה לתוצרת של יצרן מסוים).

 

איזה מאכלים הכי מתחברים לישראלי עם הבית? בשר על האש (14 אחוז), פסטה או ספגטי (13 אחוז), לחם וחלה (13 אחוז), גבינות לבנות (12 אחוז), שניצל ומרק (11 אחוז). אחריהם: חלב, ירקות ופירות.

 

הורים שילדיהם מתגוררים בחו"ל או באיזור מרוחק בארץ נשאלו: איזה אוכל אתם נוהגים להכין ולשלוח לילדיכם? התשובות: מקום ראשון - עוגות (11 אחוז), ואחריהן עוגיות ו"במבה" (9 אחוזים). בנוסף, שולחים חטיפים מלוחים, "ביסלי", "מנה חמה", קורנפלקס, קוסקוס מוכן ופיצוחים.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
במבה. לילדים וכדי למלא את הבטן
טונה. הקופסאות יכולות להגיע ל-50% ממשקל המזוודה
קפה שחור. מבקשים רק מים רותחים בארוחת בוקר
מומלצים