שתף קטע נבחר
 

ויחמור כבר אכלתם?

אלי פרץ, רב ואיש עסקים מאשדוד, עוסק כבר שנתיים במיזם יוצא-דופן: ייבוא בשר ציד כשר מנמיביה. בעזרת זואולוגים ומקורות הלכתיים הוא מנסה להוכיח, שהחיות שצדים שם הן אותן אלה שאכלו אבותינו. אם יצליח לשכנע את הרבנות הראשית, נוכל בקרוב לאכול צבי, דישון וראם

טעמים חדשים עשויים להתווסף בקרוב לצלחתם של היהודים שומרי הכשרות. סוגים חדשים של בשר, ביניהם בשר חיות בר המשוטטות במדבריות של דרום-מערב אפריקה. היוזם הוא אלי פרץ (37), איש עסקים ורב מאשדוד, שעוסק זה שנתיים במיזם חדש: ייבוא בשר כשר מנמיביה.

 

ביוזמתו של פרץ עשוי לחול כבר בחודשים הקרובים שינוי מהפכני: בבית מטבחיים בנמיביה מתכוננים להתחיל לשחוט ולייצא לישראל בשר חיות בר כשרות. "נזכה לטעום טעמים חדשים של בשר, שיהודים לא אכלו כמעט אלפיים שנה", מבטיח הרב פרץ.

 

הכוונה לבשר של ספרינג-בוק, שלטענת פרץ הוא הצבי המקראי; בשר קודו, שלדברי פרץ הוא הדישון, שלפי התורה בשרו כשר; בשר האורייקס, שלגירסת פרץ הוא הראם המקראי; ובשר אילנד, שמשקלו הממוצע 900 ק"ג, ולפי המחקר של פרץ גם הוא חיה טהורה.

 

אלי פרץ כבר נפגש בעניין זה עם נשיא נמיביה, סאם ניומה, ועם סגנו, ג'וזף קשאה, המעוניינים לפתח את ענף הייצוא החדש. הוא קיבל היתר ייצוא בלעדי משר המסחר והתעשייה של נמיביה והיתר שחיטה משר החקלאות, המעודד את הפרויקט באופן אישי. הוא אפילו הביא מישראל לסיור בנמיביה את הרב עזרא רפול, האחראי על ייבוא בשר כשר ברבנות הראשית, ואת הווטרינר ד"ר רוני עוזרי, שבדק את העדרים ואת בית המטבחיים המקומי.

 

בקרוב יגיע הצבי

 

בדרום-אפריקה קוראים לזה "גיים", בשר-ציד. אוכלים שם מגוון של חיות בר, שמותר לצוד בעונת הציד. אבל המסורת היהודית אינה מתירה בדורות האחרונים לאכול את כל החיות האלה. במשרדו, הצופה על חוף הים ועתיקות אשדוד, טווה פרץ תוכניות לייבא ארצה מאות מכולות קירור, ובהן בשר ראם ובשר דישון, בשר של צבי אפריקני ובשר יחמורים.

 

פרץ השקיע במיזם מאות אלפי שקלים, ובשנה האחרונה היה בנמיביה כבר שבע פעמים. יש לו חדר שכור בווינדהוק, בירת נמיביה, ו-70 יהודי נמיביה רואים בו את רב הקהילה. הוא דורש בשבתות בבית-הכנסת היחיד של וינדהוק, וכאשר נפטרה שם לאחרונה ישישה יהודייה, הוא ערך את טקס הקבורה שלה.

 

מקורם של דיני הכשרות מהתורה. בספר דברים נמנים שלושה מיני בהמות שמותר לאכול: שור (בקר); שה כבשים ושה עיזים. כמו כן מונה התורה שבעה מיני חיות בר שבשרן כשר: אייל, צבי, יחמור, אקו, דישון, תאו וזמר. הבעיה היא בזיהוי החיות. כולן, כך אומרת התורה, מעלות גרה ומפריסות פרסה שסועה לשתיים. אבל במשך אלפי שנים היהודים לא צדו אותן, לא שחטו אותן ולא אכלו מבשרן. כיום רובן כבר אינן חיות בארץ.

 

בעזרת מקורות הלכתיים, מקורות היסטוריים ומומחים לזואולוגיה מנסה אלי פרץ לשייך כל אחת משבע החיות הכשרות שבתורה למין של חיה המוכרת לזואולוגים. בחלק מהמקרים הוא נסמך על מחקרים שעשו רבנים לפניו. כך, למשל, הוא מנסה להוכיח שהראם המוזכר בתורה הוא החיה הנקראת כיום אורייקס, החיה בנמיביה. אחד האמצעים להוכיח זאת הוא תרגום השבעים, התרגום העתיק ביותר של התורה ליוונית, שנעשה באלכסנדריה בימי בית שני.

 

בתרגום השבעים תירגמו את הפסוק "בכור שורו הדר לו וקרניו קרני ראם", כאשר השם ראם תורגם אורייקס. אותו שם נשמר לחיה הזאת, שמותר לצוד בנמיביה, עד עצם היום הזה. רבנו סעדיה גאון כבר פסק, כי הראם הוא התאו, שהוא הדישון המופיע בתורה ברשימת החיות שבשרן כשר.

 

בינתיים, עד שהרבנות הראשית תכריז על בשר חיות הציד כשר ותתיר את ייבוא הבשר הזה ארצה, החל פרץ בהכנות לייבא לארץ בשר שאין מחלוקת על כשרותו. כבר נחתמו חוזים על ייבוא בשר בקר ובשר כבש מנמיביה. בשלב השני מתכוון פרץ לייבא את בשר הצבי, חיה המוכרת בלועזית כ"ספרינג בוק". לדבריו, יש מסורת של אכילת בשר הצבי על-ידי יהודים. אפילו אביו, הרב יעקב פרץ, שחט במרוקו צבאים ואיילים בשחיטה כשרה.

 

נזיד אייל

 

שלטונות נמיביה נלהבים מהסיכוי לפתח ענף ייצוא חדש מהמדינה הענייה. נמיביה היא מדינה גדולה על חוף האוקיינוס האטלנטי, בין דרום-אפריקה לאנגולה, שקיבלה עצמאות בשנת 1990. שטחה - כ-825 אלף קמ"ר - גדול פי 38 משטח מדינת ישראל. רוב שטחה של נמיביה הוא מדבריות. חיים בה פחות משני מיליון תושבים, מהם כ-60 אלף לבנים. הקהילה היהודית מונה כ-70 איש, רובם צאצאי יהודים שהגיעו לשם לפני כמאה שנה מווילנה.

 

התלהבותם של פרץ ושל שלטונות נמיביה לא הדביקה את אנשי הרבנות הראשית. שם סבורים כי החיפזון הוא מן השטן. "שמעתי מאלי פרץ על הכנותיו, ובהחלט יכול להיות שזה יהיה רעיון יפה וטוב", אומר הרב עזרא רפול, "אבל יהיה צורך לקבל לשם כך את רשותם של הרבנים הראשיים, ועדיין לא היתה פנייה רשמית אליהם. אלי פרץ יצטרך להוכיח שהיתה מסורת בקהילה יהודית לשחוט חיות כאלה. צריכה להיות עדות על כך שקהילה יהודית שחטה ואכלה את החיה הטהורה הזאת. אנחנו חייבים להשתכנע שהדישון שאנחנו שוחטים היום הוא אותה חיה טהורה שעליה דיברה התורה".

 

אבל פרץ נלהב ואופטימי. לדבריו, מאמציו עומדים לשאת פרי. הוא מקווה שנוכל לאכול בארץ סטייק צבי, או נזיד אייל או צלי יחמור - והכל יהיה כשר למהדרין, ייבוא מנמיביה.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: גדי קבלו
פרץ. "נזכה לטעמים חדשים של בשר"
צילום: גדי קבלו
הבעיה היא בזיהוי החיות, שרובן כבר לא נראות בארץ. יחמור
צילום: גטי אימג' בנק ישראל
מומלצים