"מחירי הנפט כבר לא יירדו לרמה של לפני המשבר"

סוכנויות הידיעות מבשרות כמעט מדי יום על שיאים חדשים במחירי הזהב השחור. מחיר הנפט זינק בשנה האחרונה בקרוב ל-60%. היום עלה שוב מחירה של חבית נפט לשיא חדש של 49.25 דולר.

המחיר הנומינאלי שבר כבר את שיאי כל הזמנים. המחיר הריאלי עדיין נמוך בהרבה מהשיאים שנרשמו במשברי האנרגיה של שנות ה-70 וה-80, שהגיע לכ-80 דולר לחבית (200 ליטר) לפי שער הדולר של היום, אך הוא שועט לשם. עליית המחירים מביאה לעלייה מיידית במחירי הדלק והחשמל, שמשפיעה על כל אחד מאתנו.

האם המחירים צפויים לרדת כשם שעלו? מרבית הפרשנים הכלכליים סבורים שכן. על פי התפיסה הרווחת, קיים מחיר סביר לנפט, שהמחירים בפועל נעים סביבו, ממש כמו מדדים של מניות או שערי מטבעות. מחיר הנפט שנחשב סביר הוא בסביבות ה-30 דולר לחבית, ואם המחיר בפועל עולה, סביר להניח שבקרוב הוא יתקן את עצמו וירד.

ד"ר אבי גוטליב, מומחה לסוציולוגיה סביבתית וכלכלית באוניברסיטת תל-אביב, חושב אחרת. זה שנים, הרבה לפני המשבר הנוכחי, צופה גוטליב שמחירי הנפט יעלו. בשיחה עם ynet הוא מסביר מדוע מחירי הנפט מתנהגים אחרת משערי המטבעות ומדדי מניות ומדוע הם מזנקים כעת. הוא מתאר כיצד צפויים המחירים להתנהג בעתיד הקרוב והרחוק, ומה יקרה כשמלאי הנפט בעולם יתחיל לאזול לחלוטין. 

פרשנים כלכליים אומרים, שמחירי הנפט הנוכחיים הם "בועה", ושמחירי הנפט צפויים לרדת בחזרה. מה התחזית שלך?

גוטליב: "ייתכן מאוד שמחירי הנפט אכן ירדו בטווח הקצר, אבל הם לא יחזרו לרמה שהייתה לפני המשבר הנוכחי, סביב ה-30 דולר לחבית, אלא יישארו מעליה".

מדוע?

"בשביל לחזות אם מחירי הנפט ירדו, צריך לבדוק מה הביא לעליות. לעליות יש שתי סיבות עיקריות, קצרות הטווח וארוכות הטווח. הסיבות קצרות הטווח מוכרות: חוסר השקט בוונצואלה, הבעיות של חברת הנפט הרוסית יוקוס והמלחמה בעיראק.

"קשה לחזות תהליכים פוליטיים, אבל כנראה שהבעיות הללו ייפתרו. יוקוס תגיע לאיזשהו הסדר עם הממשלה הרוסית ותחזור להפיק נפט. גם המשבר בוונצואלה ייפתר בצורה כזאת או אחרת. עיראק היא סיפור מסובך יותר, אבל בטווח הקצר, פתרון ברוסיה ובוונצואלה יספיק בשביל שהיצע הנפט בעולם יתאים את עצמו לביקושים, והמחירים ירדו קצת".

ומה הן הסיבות ארוכות הטווח?

"מחירי הנפט עולים בגלל שהביקוש העולמי הולך וגדל וההיצע הולך וקטן. זה ההבדל העקרוני בין מחירי הנפט לבין שער הדולר או מדדי המניות, ולכן דרך החיזוי של מחירי הנפט צריך להיות שונה מזה של משתנים כלכליים אחרים.

"הביקוש גדל בגלל ההתפתחות הכלכלית בעולם. אחד הגורמים לעליית המחירים הנוכחית הוא התעוררות כלכלית גדולה מאוד במזרח הרחוק, בעיקר בסין, שצריכת הנפט שלה עולה בקצב מטורף.

"ההיצע הולך וקטן, בגלל שקידוחי הנפט בעולם מתחילים להתקרב למיצוי היכולת שלהם. יכולת שאיבת הנפט בעולם היא כבר לא היכולת שהייתה לפני עשרות שנים, ואנחנו מרגישים את זה. מלאי הנפט שנמצא מתחת לאדמה בעולם הוא מוגבל, וככל שאתה שואב יותר, נשאר פחות.

"כל זה לא עומד להשתנות, ובטווח הארוך, התהליכים הללו יגרמו למחירים להמשיך לעלות. אני לא יודע, ואף אחד לא יודע, אם העלייה תהיה ליניארית או ספיראלית, ומה יהיה הקצב שלה, אבל היא תימשך".

תעשייני הנפט אומרים, שאמצעי הקידוח והשאיבה מתפתחים כל הזמן, ולכן ניתן היום לשאוב נפט שקבור במקומות שלא היה ניתן לשאוב מהם בעבר, ולהשלים את החסר.

"זה נכון, בינתיים, ואכן, כמות הנפט שהאנושות שואבת כיום היא עדיין גדולה מזו שהיא שאבה בעבר. אבל זה לא פותר את בעיית המחירים, גם בגלל שהביקוש עולה מהר יותר מההיצע, וגם מכיוון שכשאמצעי הפקת הנפט משתכללים, ההפקה מתייקרת. חלק גדול משדות הנפט הזולים והנוחים, שמהם שאבו את הנפט בעבר, נמצאים כבר לקראת הסוף".

יש שדות נפט שהיו פעילים בעבר, ונסגרו בגלל שהנפט פשוט נגמר?

"יש, ויש תופעה נוספת: חברות הנפט סוגרות קידוחי נפט ישנים, שפעלו בשיטות פשוטות, משדרגות אותם ופותחות אותם מחדש, כדי לקדוח לעומקים גדולים יותר. בסעודיה, למשל, סגרו הרבה מאוד קידוחי נפט, שדרגו אותם ופתחו אותם מחדש, והיום הם מפיקידם נפט בשיטות יקרות ומסובכות".

אז מה יקרה בטווח הארוך?

"בתוך 40, או מקסימום 50 שנה, מלאי הנפט בעולם פשוט ייגמר. הילדים של היום יזדקנו בעולם בלי טיפת נפט. אבל עוד הרבה קודם, בתוך 20 עד 30 שנה, כמויות הנפט שהאנושות שואבת יתחילו לרדת. אם הצריכה תמשיך לעלות, עלול לקרות דבר מבהיל: בבת אחת ייווצר פער אמיתי ומורגש בין ההיצע והביקושים, והמחירים יעלו לשיעורים שאנחנו לא מדמיינים היום.

"אני לא רוצה לצייר כאן תמונות של יום הדין על הקיר, כי מאשימים תמיד את ה'ירוקים' בכך שהם מפחידים את הציבור ומנבאים קטסטרופות. אבל בלא ירידה בצריכת הנפט, אני לא רואה שום דרך שלא תתרחש קטסטרופה, ואני מדבר על קטסטרופה כלכלית, בלי קשר לשאר הנזקים שגורם הנפט לאיכות הסביבה".

מה אפשר לעשות כדי למנוע קטסטרופה כזאת?

"מה שצריך לעשות זה לחשוב קדימה. 20 שנה נראות כמו זמן ארוך, אבל הן זמן קצר. חברות מתכננות את העסקים שלהן לפי הדו"ח הכספי הבא, פוליטיקאים חושבים על הבחירות הבאות, ואנשים פרטיים רוצים לגמור את החודש. צריך להגביר את המודעות. מהבחינה הזאת, משברים קצרי-טווח, כמו עליית המחירים שמתרחשת עכשיו, הם הזדמנות להגביר את המודעות לכך שצריך לפתח מקורות אנרגיה חלופיים, במקום הפחם והנפט".

כן? אתה חושב שבגלל שהמחירים עולים, אנשים מתחילים להשתמש יותר בגז טבעי או באנרגיה סולרית, למשל?  

"בהחלט כן, בעיקר באירופה. יש הרבה אנשים באירופה שהעלייה במחירי נפט בפירוש משמחת אותם. באירופה יש תעשייה משגשגת של טחנות רוח. לא טחנות כמו זאת של דון קישוט, אלא טחנות מודרניות ומשוכללות שמייצרות ומוכרות חשמל זול ונקי. כשמחירי הנפט עולים, יצרני הטחנות חוגגים. מכיוון שבאירופה יש אלטרנטיבה לנפט, התעשיינים, ואפילו הצרכנים הפרטיים, לוקחים את המחירים בחשבון, וכשהמחירים עולים הם משתמשים בבנזין פחות. 

"יש גם כאלה שהמשבר משמח אותם באופן אידיאולוגי. יש ממשלות באירופה שמטילות מס סביבתי על בנזין, כדי לתמרץ את הלקוחות להשתמש יותר באמצעים אלטרנטיביים".

גם בישראל התחלנו להשתמש בגז טבעי. האם משבר הנפט יאיץ זאת?

"אני לא חושב. המעבר לגז טבעי הוא תהליך מבורך וחשוב מאוד, אבל השינויים התכנוניים בארץ הם איטיים מאוד ולא קשורים למשבר כזה או אחר. בכל מקרה, אנחנו משק מאוד קטן, וישראל לא תקבע את עתיד משק האנרגיה בעולם. הבעיה האמיתית נמצאת בארה"ב ובסין. 

"בארה"ב בזבוז אנרגיה הוא פרה קדושה. כשבוש מבטיח לאמריקנים שמחירי הנפט ירדו, ג'ון קרי מתווכח אתו רק על האמצעים, לא על המטרה. אין שם בכלל ויכוח על השאלה, אם לא הגיע הזמן להקטין את הצריכה".

"בסין מבזבזים כיום נפט ודיזל בצורה מטורפת. ברמת המלל, הפוליטיקאים הסינים מדברים הרבה על איכות הסביבה. אבל ברמה המעשית, הם עסוקים בדברים אחרים. האג'נדה שלהם מכוונת כולה לצמיחה כלכלית, והעתיד הרחוק לא כל-כך מטריד אותם. סין משקיעה מעט מאוד בפיתוח אמצעי אנרגיה חלופיים, ומכיוון שסין, אירופה וארה"ב הם השחקנים המרכזיים במשחק הזה, אני לא רואה כרגע אפשרות ריאלית שצריכת הנפט תרד".

צריכת הנפט עולה בקצב מטורף כבר עשרות שנים, אבל מאז שנות ה-80 מחירי הנפט דווקא ירדו. איך זה משתלב בתיאוריה שלך?

"אם מחירי הנפט היו נקבעים לפי משתנים כלכליים טהורים של ביקוש והיצע, הם היו כל הזמן עולים, ויכול להיות שהם היו גבוהים יותר מכפי שהם במציאות. אבל מחירי הנפט הם עניין פוליטי. לעולם המערבי יש כוח פוליטי, והוא מכופף את המדינות שמייצרות נפט, ומאלץ אותן למכור במחירים סבירים".

המערב מכופף את יצרניות הנפט? לא להפך?

"השאלה מי מכופף את מי משתנה מתקופה לתקופה. עד לפני 30 שנה, המערב כפה על הערבים למכור נפט במחירים נמוכים מאוד. בשנות ה-70 אופ"ק (ארגון המדינות המספקות נפט, ת.ג.) התחיל לנצל את הכוח המונופוליסטי שלו, והמחירים עלו. כך נוצר משבר האנרגיה הגדול.

"אבל האמת היא, שהמוטיבציה של אופ"ק לכופף את המערב ולהטיס את המחירים כלפי מעלה היא מוגבלת מאוד. השייחים שמפיקים את הנפט בסעודיה ובכוויית הם אנשים עשירים מאוד. הם מחזיקים הרבה כסף בבנקים בעולם המערבי, ומושקעים בנדל"ן במערב ובמניות בתעשייה המערבית. הם יודעים היטב, שאם מחירי הנפט יעלו, יהיה משבר כלכלי במערב, והם ייפגעו ממנו בדיוק כמונו.

"בשנים האחרונות האמריקנים מצאו כל מיני דרכים לעקוף את אופ"ק. הם קונים כיום פחות נפט מסעודיה מאשר בשנות ה-70, ונשענים יותר על נפט שהם מייצרים בעצמם, על הנפט שהם קונים מוונצואלה, וגם על נפט מרוסיה וממדינות אחרות בבריה"מ לשעבר, שבתקופה הקומוניסטית כמעט לא מכרו להם. כך האמריקנים הרוויחו זמן, והצליחו להעלות את היצע הנפט, באופן זמני, ולהוריד את המחירים".

יש כאלה שטוענים, שהאמריקנים יצאו למלחמה בעיראק כדי להגדיל את היצע הנפט, ושהמחירים התחילו לעלות כשהם גילו, שהנפט העיראקי עדיין לא זמין, בגלל שהמלחמה נמשכת.

"גם אם זה נכון, זה לא ממש משנה. עיראק סיפקה בעבר 10% מהנפט בעולם. זה הרבה מאוד, אבל הפסיקה למכור נפט הרבה לפני המלחמה הנוכחית, בגלל שהיא נמצאה תחת אמברגו. אם הבעיות בעיראק יימשכו, העולם יסתדר בינתיים גם בלי הנפט שלה. אם מצב שם יתאזן, מחירי הנפט יכולים באמת לרדת בטווח הקצר, אבל גם המלאי שיש בעיראק ייגמר בסוף. צריך להפנים ולקלוט את זה: מלאי הנפט הולך להיגמר".