סיבות עיקריות להשמנה

הרעב הנצחי: אכילת יתר של מזונות כבדים, שמנוניים, מטוגנים ומתובלים, בלוויית אלכוהול, יוצרת חום בקיבה, בנוסף על כך שהיא מחלישה את הטחול. החום הרב בקיבה מאיץ את תהליך העיכול בלי להניח לגוף להטמיע את חומרי הגלם כראוי. הגוף מגיב בתחושת רעב חריפה, שמטרתה להחדיר מזון נוסף, בתקווה שהלה ייספג כראוי ויזין את הרקמות. כמויות המזון ההולכות וגדלות יוצרות עומס נוסף על הטחול ומחלישות אותו עוד יותר. כתוצאה מכך, גם המעט שהצליח להתעכל הופך לעיסה עכורה המתערבבת בדם ובצ'י וממלאת את האיברים, העצמות והשרירים.

צלוליטיס: מעברי הגוף דרכם נעים מזון, מים ונוזלים מכונים ברפואה הסינית "המחמם המשולש". כשלחות ושומן עכורים חודרים למעברים אלה, הם מגיעים אל הריאות, הנתפסות ברפואה הסינית כטורבינות המפיצות באופן נורמלי אנרגיה, אוויר ונוזלים. לריאות קשר הדוק לעור, ודרכן יכולה הלחות להצטבר מתחת לעור וליצור את רקמת הצלוליטיס דמוית קליפת התפוז.

הקשר הנפשי: הרפואה הסינית גורסת שהכבד אחראי על הזרמת הדם, האנרגיה, הנוזלים והרגשות בגוף. הכבד מושפע מאוד ממתחים נפשיים, ואם יש כאלה בשפע (כמו בארצנו הקטנטונת) - הכבד עשוי להיתקע ולהיחסם, ובכך למנוע זרימה שוטפת של מהויות הגוף.

כשהצ'י לא זורם כראוי, העיכול מושפע ומאבד את חיוניותו. הצ'י והדם מאיטים את מהלכם בתוך המרידיאנים, ולאורך זמן, מקדמים את התפתחותה של לחות (כמו מים עומדים במקווה נטול ניקוז). התוצאה האפשרית היא, שוב, התעבות ויצירת רקמת שומן.

כשהחיים שוחקים: סגנון חיים המתיש את צ'י הכליות כולל את המאפיינים האלה: שעות עבודה רבות, שעות שינה מעטות, פעילות מינית רבה, עישון ומתח נפשי רב. נשמע מוכר? אנרגיית הכליות, החיונית לתפקוד הגוף כולו, ובעיקר לתפקוד הטחול והקיבה, מדרדרת את תפקודם ככל שהיא נחלשת, ומובילה, גם היא, להצטברות לחות ולאגירת שומן.

לסיכום, הסיבות העיקריות להשמנה הן חולשה של הטחול והכליות, המתבטאת כהצפה של נוזלי גוף, הצטברות של לחות וליחה ותקיעוּת של זרימת הדם. לעיתים מלווה הדבר בחום בקיבה ובתקיעוּת צ'י.