פגים מתו בסורוקה בגלל זיהום בכובעי צמר
כובעים קטנים המגנים על ראשם של הפגים, שלא חוטאו דיים במכבסת בית החולים, גרמו בקיץ האחרון למותם של שני פגים במרכז הרפואי "סורוקה". בית החולים: "בלי כל קשר לזיהום, מותם של פגים במשקל כה נמוך איננו אירוע נדיר או בלתי צפוי. יחד עם זאת, אם היה תקציב לפגיות – זה היה יכול להימנע"
שני פגים נפטרו וארבעה נוספים נפגעו בפגייה של המרכז הרפואי "סורוקה" בבאר שבע בתקופת הקיץ, כתוצאה מזיהום שהגיע אליהם מכובעי צמר שהגנו על ראשיהם. לאחר שביררו בבית החולים את מקור הזיהום, הפסיקו להלביש את הפגים באותם כובעים – והזיהום נעצר. הסיפור פורסם הבוקר (יום ד') לראשונה בעיתון "הארץ".
הוא מסביר. "6 פגים נדבקו במשהו שהוא מאוד לא אלים, ומדובר, אני מזכיר, ב-6 פגים שכל דבר מהווה עבורם סכנה. אם מתו 2 מתוך 6 זה משהו נמוך מבחינת מה שהיינו מצפים, ואין לנו יכולת להגיד כמה הפטריה תרמה לזה. ההצגה של זה כמשהו שהרג 2 פגים היא בעיניי הצגה לא נכונה. היו 6 מקרים מוכחים של הזיהום הזה בפטריה הזו – ומתוכם באמת מתו שניים".
מנהל היחידה למחלות זיהומיות בילדים ב"סורוקה", פרופ' רון דגן, סיפר ל-ynet: "אנחנו מדברים על 6 פגים שהמשקל העליון שלהם הוא 600 עד 800 גרם, שנולדו בשבועות ה-27 ומטה להריון. בכל מקרה, התמותה בקבוצת הגיל הזו עומדת על 50% עד 70% – כך שרק כ-30% מהם נשארים בחיים, בלי כל קשר לזיהום. מדובר בילדים שנולדו עם צ'אנס מאוד קטן להישאר בחיים".
"השמר, שהוא סוג של פטריה בעל אלימות מאוד נמוכה, שעלייך ועלי לא עושה רושם, מתקיף את אלו שממילא נמצאים 'בדרך למטה'",
מוות מיותר
10 פגים מתים כל חודש
עופר מאיר
"10 פגים מתים מידי חודש מוות מיותר" - את ההערכה הזו הציג בכנסת מנהל מחלקת ילודים במרכז הרפואי תל אביב. "אנחנו עושים את מה שאנחנו יכולים כדי להציל תינוקות, פשוט אין מספיק תקציב כדי שיהיה כוח אדם ראוי בפגיות". נציג האוצר המליץ לשנות את שיטת תקצוב בתי החולים. ח"כ יהלום: "צריך ששר הבריאות יזעק לשמיים על כל מחדל"
"מתוך ה-6 האלו, גם בלי זיהום – אם 2 היו מתים זה לא דבר כל כך בלתי צפוי", מדגיש פרופ' דגן. "בעולם 30% מהפגים ומעל 50% מהפגים במשקל הזה ובגיל הזה מקבלים איזשהו זיהום. זה חלק ממה שאנחנו מצפים. כשיש לך פג עם זיהום או כל חולה עם זיהום – אתה לוקח תרביות ובודק ממה הזיהום. ידענו בכל אחד מהמקרים האלו ממה היה זיהום. השאלה היא מתי אמרנו שיכול להיות שאנחנו צריכים לחפש מקור לזיהום הזה, כי יכול להיות שזה לא מקרי. אתה אף פעם לא יכול לדעת מהמקרה הראשון על דבר כזה".
"ברגע שיש לך שלושה מקרים, ולפעמים אפילו שניים – אנחנו מייד הולכים לחפש אם יש מקור לדבר הזה. מכל 10 פעמים שאנחנו מחפשים – רק פעם אחת אנחנו מוצאים מכנה משותף. אנחנו תמיד רצים לברר, מראש, מה הגורם לכך. היה לנו מקרה אחד של זיהום בחודש יולי, ואחרי שהיו לנו שני מקרים נוספים באוגוסט התחלנו לחפש, לעשות ניקיונות יסודיים ולרחוץ את התינוקות בתמיסות מיוחדות".
"ואז", הוא מגלה, "הלכנו לחפש את כל הדברים הבלתי סבירים שלא כתובים בשום מקום בספרות, כל הדברים שעשינו ולא הייתה בעיה – ואז עלינו על הסיפור של מכונת הכביסה. זה בסך הכל הכובעונים הקטנים ששמים להם על הראש – ולא כל הכביסה. אף אחד מעולם לא העלה בדעתו שיכולות להיות עם זה בעיות. זה בעצם היה הרעיון של ד"ר אברהם בורר, מנהל היחידה למניעת זיהומים של בית החולים, שאמר: כל מה שידוע בספרות לא תופש. אנחנו חייבים ללכת ולבדוק דברים אחרים. אולי זאת מכונת הכביסה".
"לא חיכינו לראות שזו מכונת הכביסה – אלא קודם כל הפסקנו להשתמש בה. ברגע שהפסקנו להשתמש בה – הפסיקו המקרים, וכבר חודש שלם שאין לנו מקרים חדשים כאלו. אין ספק שאם היה תקציב מתאים לפגיות – זה היה יכול להימנע. פגייה היא למעשה טיפול נמרץ תינוקות – אבל היא לא מתוקננת ככזו. העברת זיהומים בבתי חולים היא תמיד פונקציה של משאבים, גם אם אתה רוצה לעשות הכל כמו שצריך. אם אני צריך לרחוץ ידיים במשך 5 דקות בין פג לפג – אז אני יכול ללכת לרחוץ ידיים מקסימום 12 פעמים בשעה. בין לבין גם צריך לטפל בפגים, ואתה פשוט לא יכול לעמוד בכל הנהלים. כאשר יש לחץ או הרבה לידות – תמיד אז אתה רואה יותר בעיות, בפירוש".
לפנייה לכתב/ת 
(ארכיון)
צילום: עמית שאבי
מומלצים
