אחרי 40 שנים בשבי: עריק אמריקני יצא לחופשי

אחד ממקרי העריקה הארוכים ביותר בארצות הברית הגיע לסיומו: אחרי 40 שנים בצפון קוריאה, ועוד כחודש בכלא אמריקני ביפן, צ'רלס ג'נקינס, ששוחרר הלילה (שבת), סוף-סוף אדם חופשי.

עריקים אמריקנים רבים משנות ה-40 של המאה הקודמת נמצאים אמנם עדיין ברשימת המבוקשים של הצבא, אולם אף אחד מהם לא טרח להסגיר עצמו. כך שג'נקינס, שערק מיחידתו בחמישי בינואר 1965, בשטח המפורז שבין דרום וצפון קוריאה, יכול לשאת בגאווה את התואר המפוקפק "העריק הוותיק ביותר".

ג'נקינס, בן ה-64, ששהה מאז אותו יום קר בצפון קוריאה הקומוניסטית, החליט ב-11 בספטמבר השנה להסגיר את עצמו לידי הצבא האמריקני. הוא הודה באישומים נגדו ב-3 בחודש, ונשלח לרצות עונש מאסר קצר בכלא צבאי. במהלך משפטו טען ג'נקינס כי עזב את יחידתו בשל החשש שיועבר מתפקידו שיוצב בוייטנאם.

תוכניתו המקורית היתה לחצות את הגבול לכיוון צפון קוריאה, למצוא מקלט זמני בשגרירות רוסיה במקום, ובסופו של דבר למצוא את דרכו חזרה לארצות הברית. אבל משהו בתוכנית השתבש, הוא נלכד, ובמשך 39 השנים הבאות הוחזק בידי הצפון קוריאנים.

הוא סיפר כי יחד עם שלושה אמריקנים נוספים, אולץ לשמש כלי תעמולה בידי ממשלת פיונגיאנג וללמד את קציני הצבא הצעירים לדבר אנגלית. שניים מבין אמריקנים אלה מתו מאז, אבל השלישי, ג'יימס דרשנוק מריצ'מונד עדיין מתגורר בצפון קוריאה.

מעז יצא מתוק

לטענת ג'נקינס, תנאי המחייה במדינה המבודדת לא היו מפוארים. "חיינו כולנו בחדר אחד, בו נאלצנו לחלוק", סיפר. "ישנו על הרצפה. רוב הזמן לא היה חשמל או מים זורמים. הרשו לנו להתקלח אחת לחודש, אבל בקיץ הצלחנו לטבול בנהר מקומי ולהתנקות".

עוד סיפר כי ברוב הימים אולצו להשקיע כעשר שעות בשינון ספריו של קים איל סונג, שנכתבו כולם בקוריאנית. לדבריו, "כשלא הצלחנו לשנן מספיק, או לענות לשאלותיהם במהירות הדרושה, אולצנו ללמוד 16 שעות ביום ראשון, היום היחידי שהוקדש למנוחה. בכל יום התפללתי שאוכל לעזוב את המקום הזה".

אבל מעז יצא גם מתוק. במהלך שהותו בצפון קוריאה פגש ג'נקינס את אשתו, היטומי סוגה היפנית. סוגה נחטפה על ידי מרגלים קוריאנים בשנת 1978, על מנת שתלמד את אנשי הביון את השפה והתרבות היפנית. היו אלה נישואיו שבסופו של דבר הביאו לשחרורו.

במהלך שיחות שהתקיימו בשנת 2002, הודה מנהיג צפון קוריאה, קיום ג'ונג איל, בפני עמיתו היפני ג'וניצ'ירו קואיזומי, כי סוכניו חטפו מספר יפנים, בהם גם את סוגה, כדי שילמדו את מערך המרגלים שלו יפנית. לאחר מכן, במחווה של רצון טוב, שיחררה פיונגיאנג את סוגה וארבעה מחבריה ושלחה אותם בחזרה ליפן.

מאז נחתה כף רגלה ביפן מולדתה, עשתה סוגה כל מאמץ על מנת לאחד את משפחתה. ואכן, בחודש יולי האחרון, הצליחה ממשלת יפן לארגן פגישה מרגשת בינה לבין בעלה ושתי בנותיה, שהובאו במיוחד לשם כך לג'קרטה, בירת אינדונזיה.

משם הובהל ג'נקינס לבית חולים בטוקיו, בשל מצבו הרפואי שהתדרדר. הוא השתחרר בספטמבר האחרון, ובו ביום הסגיר עצמו לידי שלטונות הצבא האמריקני בבסיס "זאמה" שביפן. הוא נשפט, נשלח לכלא, ושוחרר שבוע טרם מועד שחרורו המקורי בשל התנהגות טובה.

לטענתו, הוא מתעתד להשתקע ביפן עם אשתו וילדיהם. אבל הוא עדיין לא ייפטר לגמרי משיוכו לצבא ארצות הברית. גורמים משפטיים מעריכים כי מעמדו המשפטי של ג'נקינס יוגדר כנפקד למשך השנתיים הקרובות. אך אין דאגה, לכלא הצבאי הוא לא יחזור.