תעודת הבגרות החדשה: 8 מקצועות לימוד

תעודת בגרות המורכבת מ-8 מקצועות, לימודי אזרחות כבר בכיתות הנמוכות וציוני בגרות משוקללים עם הערכות פנימיות לאורך הלימודים בתיכון. אלה חלק מהמלצות ועדת דברת למבנה חדש של תעודת הבגרות ותוכנית הלימודים במערכת החינוך, שהציג היום (ב') ראש הוועדה, איש העסקים, שלמה דברת, בכנס במכון ון ליר בירושלים שדן בהשלכות ההמלצות.

על פי ההמלצות, תעודת הבגרות תהיה מורכבת מ-8 מקצועות: מתמטיקה, אנגלית, היסטוריה, שפת אם וספרות, אזרחות, תנ"ך, מקצוע בחירה מדעי טכנולוגי ומקצוע בחירה נוסף. תוכנית הלימודים תורכב משישה אשכולות לימודים, ותוכנית הלימודים תיעשה ברצף ארגוני לאורך כל שכבות הגיל.

האשכולות המוצעים הם: חברה ואזרחות – בהתאם לרוח ועדת קרמינצר-שנהר ללימודי אזרחות ודמוקרטיה, ילמדו התלמידים את מקצוע האזרחות כבר מגיל צעיר ולא רק לקראת בחינת הבגרות; מתמטיקה, מדעים וטכנולוגיה; אמנות וגוף – חינוך גופני; מורשת ורוח – היסטוריה של עם ישראל, לימודי קודש, מורשת והיסטוריה ערבית וספרות במובן הפילוסופי, על פי חלוקה למגזרים; כישורי חיים – התלמיד ייבחן ביכולותיו בחקר, לימוד, סקרנות, היקשים, דיון והבעה בכתב ובעל-פה; שפות.

לאור ההמלצות, "תעודת הבגרות תכלול מרכיב ערכי, איכותי שמתאר תפקוד כולל, דבר שלא פחות חשוב מהישגים".

שינוי נוסף המוצע על ידי הוועדה הוא שינוי בחישוב משקל בחינת הבגרות עצמה מול ההערכה הפנימית שמקבל כל תלמיד, מה שמוגדר כ"ציון מגן". על פי ההמלצות, ציוני ההערכה הפנימית בבית הספר, שייקבעו לאורך כיתות י' עד י"ב, יקבלו משקל של 80 אחוז מהציון, בניגוד למצב כיום בו הם מקבלים משקל של 50 אחוז. 20 אחוז מהציון בלבד יחושב על פי הציון בבחינת הבגרות.

לאורך שלוש השנים בהן תיקבע ההערכה הפנימית, יעבירו המורים מדי שנה את הציונים הסופיים לרשות הארצית למדידה והערכה (רמ"ה). ההערכה תיקבע לא רק על סמך מבחנים אלא גם על בסיס עבודות גמר, פרויקטים, תיק עבודות ועוד.

התהליך לקביעת הציונים באמצעות הערכה פנימית לא יהיה מיידי. כל בית ספר יידרש לקבל תו תקן מרמ"ה ורק אז יוכשר לתת את ההערכה הפנימית. בחלק מהמקצועות יהיה דגש רב יותר על בחינות ובחלק אחר על העבודות. המקצועות שבהן יתחילו מיידית בהערכה פנימית הם תנ"ך ואנגלית. "אנחנו מאמינים בשינוי תרבותי של תרבות למידה בבית הספר ושל מוטיבציות לימודיות", אמר דברת.

עוד החליטה הוועדה כי גם מי שלא יעמוד בכל דרישות המבחנים, יקבל תעודת בגרות חלקית, למרות שמוסדות הלימוד האקדמיים עדיין ידרשו תעודת בגרות מלאה כתנאי קבלה. "אנחנו לא רוצים שמי שחסר לו ציון אחד ירגיש שהוא אפס, אנחנו רוצים להפוך את הלמידה ליותר משמעותית", אמר דברת.

בכנסת הודיעה שרת החינוך, לימוד לבנת, כי שוחחה עם שרת המשפטים באשר למחויבות לחוקק את חוק החינוך הציבורי. כמו כן התייחסה השרה לדברי שר האוצר כי בכוונתו לקצץ 3% מתקציב החינוך. "אני נחושה, לא יהיו קיצוצים. אנחנו הולכים לקראת יישום הרפורמה בתקציב של 1.7 מיליארד שקלים, כפי שסוכם עם ראש הממשלה ועם שר האוצר". 

סוגיית קביעת יחידות הלימוד ושקלול הבגרות עם ציון המבחן הפסיכומטרי תיבחן כעת בנפרד - ועדת דברת אינה עוסקת בכך.