סיכוני הרכיבה על אופניים: מעקרות ועד סרטן האשכים

מיליונים ברחבי העולם רוכבים על אופניים, ספורט שנקשר לבריאות ואיכות חיים, לבד מהיותו כלי תחבורה זמין יעיל וזול. אלא שעל אף היתרונות המגנים על הלב, מונעים סוכרת ושבץ, הרכיבה עלולה להיות מסוכנת, לפגוע בפוריות, ובמקרים מסוימים אף לגרום לסרטן הערמונית והאשכים.

• תכונות ומבנה האוכף עליו יושב הרוכב: האוכף באופניים המיועדים לרכיבה ספורטיבית ותחרותית הוא קטן, צר, בעל "חרטום" מאורך ונוקשה. בשל תכונות אלה מופעל לחץ חזק וממוקד על מבנים יחודיים באגן, מה שגורם לעצב ולכלי דם פגיעים לסבול במיוחד.
  

• היחסים בין חלקי האופניים: הפרש הגובה למשל, בין הכידון לאוכף, או גובה האוכף, משפיעים על מידת המתיחה של העצב.
  

• סגנון הרכיבה: רכינה קדימה בעת הרכיבה, פופולרית מאוד אצל הרוכבים התחרותיים משום שהיא יוצרת מבנה אווירודינמי יותר של הרוכב. אלא שבו בזמן היא מפעילה יותר מתח על העצב ופוגעת בו.
  

• רכיבה ארוכה ללא הפסקות: מגדילה גם היא את הסיכון לפגיעה. במידה שאכן חלה פגיעה שנגרמה כתוצאה מהרכיבה, ככל שמשך הרכיבה ארוך יותר כך תחמיר הפגיעה. רוכבים כבדים נמצאים בסיכון מוגבר משום שהם מפעילים יותר לחץ על העצב וכלי דם בגלל משקלם. החלפת האוכף לכזה בעל תכונות אורולוגיות משופרות הוא אחד הצעדים הראשונים המומלצים כחלק מהטיפול המניעתי בבעיה.
  

מומלץ לעצור להפסקות מרובות ככל האפשר ולהימנע מרכיבה רציפה וארוכה, במיוחד אם הרוכב חש תוך כדי הרכיבה שהוא סובל מהפרעות תחושתיות כגון נימול באיזור איברי המין (האיזור הגניטלי). בנוסף לפגיעות השכיחות הללו, עלולים הרוכבים לסבול מבעיות נוספות, נדירות יותר, במערכת המין והשתן:

• פריאפיזם: זיקפה ממושכת לא פיזיולוגית, עלולה להתפתח עקב חבלות קטנות חוזרות הגורמות לקרעים בכלי הדם המספקים דם לפין.
  

• פגיעה בפוריות: הפעילות הגופנית המאומצת, לבישת בגדי לייקרה לא מאווררים והמגע ההדוק בין כיסי האשכים לאוכף גורמים להתחממות כיס האשכים, והחום הגבוה מטמפרטורת הגוף הנורמלית עלול לפגוע בייצור הזרע באשכים.
  

• סרטן ערמונית: אצל חלק מהרוכבים נמצאה עליה בחלבון בדם הקרוי PSA. חלבון זה הוא מדד לאבחון מוקדם של סרטן הערמונית, והיא מחייבת בירור אורולוגי.