משבר הטילים: "היחסים עם רוסיה הוזנחו"

"אם הידיעה על עסקת הטילים נכונה, זה מעיד על בעיה ביחסים שלנו עם רוסיה. הם אינם ברמה שתואמת את ההצהרות הפומביות". כך מעריך אומר (ד') יעקב (יאשה) קדמי, לשעבר ראש "נתיב" (לשכת הקשר ליהודי ברה"מ לשעבר) ומי שמכיר היטב את הצמרת הפוליטית הרוסית ואת דרך קבלת ההחלטות שלה.

בשיחה עם ynet בעקבות פרסום העסקה והמשבר שבעקבותיה בתקשורת הרוסית, אמר קדמי: "המשמעות הצבאית היא יותר סמלית ממעשית. טילי קרקע אוויר ישנם בסוריה, וגם סוגי סקאד למיניהם. כל עוד הראשים קונבנציונלים, זה לא שונה ממה שחטפנו במלחמת המפרץ, לכן המשמעות היא יותר מדינית".

על מה זה מצביע? הרוסים רוצים להתקרב לאסד?

"זה מצביע על כך שאין דיאלוג ברמה מספקת, והבנה ברמה מספקת, כפי שזה עשוי היה להשתקף מההכרזות ההדדיות, ושרמת היחסים אינה ברמה מספקת, כפי שצריכה להיות.

"יש לכך גם משמעות מדינית. לרוסיה יש יחסים מסורתיים עם ארצות ערב. רוסיה נלחמת על הישארותה בשוק הנשק הבינלאומי, האמריקנים דחקו אותם ממדינות מזרח אירופה, ורוסיה מנסה לשמור על השווקים האלה".

איפה זה מותיר אותנו? 

"ברור שישראל לא יכולה להיות מרוצה מזה, בדיוק כפי שרוסיה לא היתה מרוצה אם היו מספקים למדינה שגובלת איתה, עם מערכת יחסים כמו ישראל וסוריה, נשק מסוג חדש. הקו האדום מבחינת ישראל הוא טילי קרקע-אויר, ולא טילי קרקע-קרקע. את הקרקע-קרקע הם צריכים כמענה אסטרטגי נגד ישראל, בגלל עליונות שלנו בחיל האוויר ובכוחות היבשה.

"באשר לטילי קרקע-קרקע - זה לא נשק הגנתי אלא התקפי. נשאלת השאלה למה רוסיה מספקת נשק התקפי שיעודו ישראל בלבד, ושאם יופנה, אז יופנה נגד ישראל, אם היא מדברת על מערכת יחסים תקינה וטובה".

למה באמת? מה יכולים להיות המניעים?

"זה מעיד בעיקר על טיב היחסים בין רוסיה למערב. על דחיקתה משוקי נשק בעולם. וגם מצביע על מערכת לא תקינה של יחסים. לגבי מדינת ישראל זה מצביע על הזנחה של רוסיה והיחסים איתה - טיפול לא נכון ולא מקצועי בסוגייה.

דיאלוג בין רוסיה לישראל תמיד היה ברמה של ראש הממשלה, מתקופתו של יצחק רבין המנוח, וזה היה טוב. אם הרמה הזאת נכשלה, כנראה שהטיפול לא היה מספיק טוב, מספיק חכם, מספיק מקצועי. הרי מדובר בהחלטות שנקבעות על ידי הנשיא הרוסי - ולא בדרג שר".