שמחון: מפעל תעשיות-אלקטרוכימיות לא ייפתח
בעקבות לחץ כבד שהפעילו ארגוני הירוקים בצפון, נענה השר החדש לאיכות הסביבה לדרישתם, והודיע כי המפעל, בו ארעה שורת תקלות ותאונות, לא ייפתח שוב. העובדים: "אנחנו רוצים להמשיך בחיים שלנו ולקבל את זכויותינו"
הישג לארגונים הירוקים בצפון: פחות משבוע לאחר שנכנס לתפקידו כשר לאיכות הסביבה הודיע הבוקר (יום ד') השר שלום שמחון כי לא יאפשר את פתיחתו המחודשת של מפעל תעשיות אלקטרוכימיות בעכו.
המפעל, השוכן באזור התעשייה הדרומי בעכו, נסגר לפני כשנה עקבות שורה של תאונות ותקלות. לאחר משא ומתן ממושך בין ההנהלה הקודמת, העובדים והמשרד לאיכות הסביבה, החליט בית המשפט המחוזי בחיפה כי הבעלות על המפעל תעבור, עד להודעה חדשה, למשרד לאיכות הסביבה, שיהיה אחראי גם על פינוי החומרים המסוכנים משטח המפעל. מאז ההחלטה, בקיץ האחרון, נמצא המשרד לאיכות הסביבה במגעים עם יזמים שונים שהביעו עניין ברכישת המפעל והפעלתו המחודשת.
לפני כשבועיים פורסם ב"ידיעות אחרונות" תחקיר רחב היקף על רמת התחלואה בקרב עובדי המפעל בעבר. בעקבות התחקיר, ועם כניסתו של שמחון לתפקיד, הפגינו עשרות מתושבי הגליל ומפרץ חיפה מול משרדו ודרשו טיפול מיוחד במפעל. כמו כן דרשו הארגונים הירוקים הקמת ועדת חקירה ופתיחה בחקירה פלילית לבחינת האירועים במפעל מאז הקמתו.
המשרד לאיכות הסביבה הודיע, כי בעקבות דיון מקיף שערך בנושא, הנחה שמחון את הדרג המקצועי הבכיר במשרדו לפעול, כי לא תתאפשר פתיחה מחודשת של המפעל במתכונתו הנוכחית או אחרת.
השר ציין כי "יש לאפשר לתושבי אזור עכו לחיות את חייהם בשקט, וללא חשש מתמיד מאירוע חומרים מסוכנים העלול להתרחש בשטח המפעל בכל עת. ההחלטה תאפשר להחיות מחדש רצועת חוף באורך 900 מטר, צפונית למפעל, הסגורה כיום עקב חשש מאירוע חומרים מסוכנים בשטחו".
עם זאת, כי גם אם אכן ייסגר המפעל ולא יופעל שוב, עדיין מאוחסנות בשטחו כמויות גדולות של חומרים מסוכנים ביותר, בראשם חומרי לוואי של תעשיית הפי.וי.סי. כמו כן, הוטמנו בעבר בשטחו כמויות גדולות של חומרים מסוכנים, ודרושה פעילות יסודית וממושכת לפני שניתן יהיה להשתמש פעם נוספת בקרקע או בחוף הים הסמוך למפעל.
העובדים: שהאחראי ישלם את המחיר
עובדי המפעל, שמשלמים כבר תקופה ארוכה את המחיר על סגירתו, איבדו כבר מזמן את התקווה כי ייפתח. לדעת רבים מהם, סתם התחקיר ב"ידיעות אחרונות" את הגולל על תקוותם כי המפעל יחזור לפעילות. עם זאת, רבים מאמינים כי התחקיר היה נחוץ וכי סודות רבים עדיין לא פורסמו.
"אנחנו בשלב שבו מה שאנחנו רוצים הוא לקבל את הזכויות שלנו כעובדים, ולהמשיך בחיים שלנו", אמרה חברת הוועד, אסנת גדעון. "מחר תתקיים פגישה עם הנאמן, ואנחנו מקווים לשמוע סוף סוף דברים ברורים. מצידי, שמי שאחראי למה שקרה כאן כל השנים האלה ישלם את המחיר", אמרה.
בתגובה להודעה אמרה ליאורה אהרון, מנהלת מטה המאבק לסגירת מתחם המפעל וטיהורו: "אנו שמחים על הודעתו של השר לאיכות הסביבה, שכבר בשבוע הראשון מאז נכנס ללשכתו, קיבל החלטה נכונה ואמיצה. אנחנו מקווים שהמשרד לאיכות הסביבה יתבע את האחראים לזיהום החמור, וידרוש מהם לממן את עלות טיהור השטח. פינוי החומרים המסוכנים וטיהור השטח חייב להיעשות באופן מיידי, שכן עדיין מדובר בסכנה לחייהם של עשרות אלפי תושבי האזור. גם האבק שמתפזר מהמפעל הוא מסוכן".
אהרון סיפרה כי בשבוע שעבר, לאחר ההפגנה מול לשכתו של השר הנכנס, נפגשו היא וחבריה עמו, ושטחו בפניו את המידע על המפעל וסכנותיו.
"בפגישה דרשנו משמחון לטפל בזיהום התעשייתי במפרץ חיפה שהורג בנו, התושבים. בראש ובראשונה דרשנו שיכריז על סגירת המתחם של מפעל המוות וטיהור השטח. שמחון הופתע מחלק מהנתונים שהבאנו בפניו, כמו התוכנית של בכירי המשרד לאיכות הסביבה, להפעיל מחדש את תעשיות אלקטרוכימיות. באופן כללי נראה שהמסר העיקרי עבר - עליו לעסוק באינטנסיביות בזיהום התעשייתי במפרץ חיפה רבתי".
מהמשרד לאיכות הסביבה נמסר: "לא ניתן להתחייב על לוח זמנים לפינוי החומרים המסוכנים מהמפעל, משום שהם נמכרו לחברות בחו"ל, והפינוי כרוך בנהלים שקבעו אמנות בין-לאומיות, ונוגע לשינוע חומרים מסוכנים דרך הים".
עובדי המפעל צפויים להיפגש עם נאמן המפעל, לדון עמו על תנאי קבלת שכרם. העובדים סבלו מהלנת שכר במשך חודשים ארוכים.
ראש עיריית עכו, שמעון לנקרי, אמר בתגובה להחלטה למנוע את פתיחתו המחודשת של המפעל: "סוף סוף יוכלו תושבי העיר והאזור לנשום לרווחה. מאמצי מטה המאבק, שנוהל על ידי הארגונים הירוקים, מטה שהייתי שותף לצעדיו, נשאו פרי. אני תקווה כי המשרד לאיכות הסביבה ידאג לפינוי החומרים שבשטח המפעל בהקדם. בנוסף, אני מקווה כי עובדי המפעל יקבלו את כל הזכויות המגיעות להם".
עו"ד ארז שניאורסון, ממשרד בר און-שניאורסון, מייצג קרוב ל-200 מעובדי המפעל שתבעו את המפעל לאחר שחלו, לטענתם בעקבות החומרים המסוכנים אליהם נחשפו, אמר כי הוא מקווה שמדובר בפריצת דרך בהתייחסות הרשויות לנושא איכות הסביבה ותחלואה בקרב עובדים ותושבי האזורים המורעלים. "על הרשויות מוטלת החובה למנוע מבעלי הון להקריב חיי עובדים על מזבח הדו"חות הכספיים".
לפנייה לכתב/ת 
