תופעה: ה'ריטלין' מתפשט באוניברסיטה ובמועדונים

הרבה זמן תיכנן ע' (השמות המלאים של מי שמוזכרים בכתבה שמורים במערכת) לנסות את נפלאות הריטלין. הציונים הנמוכים בלימודים האקדמיים, הקושי להתרכז והעייפות הצטרפו למכלול הרסני שדיכא כל שבב של מוטיבציה בקרבו. ע' ניסה להשיג בדרכים שונות את התרופה, עד שהצליח לקבל מרשם דרך חבר רופא.

את הכדור הראשון בלע כבר בבוקר של אותו יום, וההשפעה החלה בתוך חצי שעה. "זו היתה תחושה של שלווה מוחלטת ושל ריכוז מקסימלי", הוא מספר. "בפעם הראשונה מזה הרבה זמן הרגשתי טוב עם עצמי, הביטחון העצמי התחזק בכל הפעולות שעשיתי באותו יום, ואותה התחושה הטובה ליוותה אותי גם למחרת".

ע' ממשיך ליטול את הריטלין כמה פעמים בשבוע. "אני לא מרגיש שאני מכור", הוא אומר, "כשאני רוצה, אני יכול להפסיק. אבל למה להפסיק, אם התרופה עושה לי כל כך טוב? גם אם לא אובחנתי כסובל מהפרעות קשב, הריטלין הזה הוא מופלא. איכות החיים שלי השתפרה לבלי הכר, פתאום הכל מצליח לי, פתאום יש טעם לחיים".

מינונים מותאמים

לפני כ-50 שנה גילו רופאים שהריטלין (ששמו הרפואי הוא מתילפנידייט), ששימש לטיפול בדיכאון, יעיל גם לשיפור סימפטומים שמנוגדים לחלוטין לדיכאון, כגון היפראקטיביות ואימפולסיביות. כמו כן גילו הרופאים שהוא ממתן תופעות של הפרעות קשב ומגביר את יכולת הריכוז.

כיצד מצליחה תרופה מעוררת לטפל בהפרעות קשב ולשפר ריכוז? מעריכים שהריטלין מווסת את מערכות הקשב והערות ומתאים אותן לסביבה. כך משתפרת היכולת להתמקד ולברור את הקלט הרצוי מבין שלל הגירויים

שבסביבה. החומר מתילפנידייט משפיע על מערכת העצבים המרכזית. פעולתו דומה לפעולת הקפאין, אם כי בעוצמה רבה יותר – עוצמה שמתקרבת לזו של סמים ממריצים דוגמת אמפטאמינים. מחקר שנערך לאחרונה בארה"ב, ושעשה שימוש בהדמיות דיגיטליות של המוח, העלה שהריטלין מצליח להגביר את רמתו במוח של המעביר העצבי דופאמין. החוקרים מעריכים שהריטלין מגביר את שחרור הדופאמין ובכך משפר את יכולת הריכוז והמיקוד של מטופלים שאצלם התגלו אותות חלשים של דופאמין.

ריטלין ידוע כתרופה יעילה ביותר לילדים ולמבוגרים שסובלים מהפרעות קשב ומהיפראקטיביות. יעילותה גדולה עוד יותר אם היא ניתנת בשילוב עם טיפול פסיכותרפי. ריטלין משפר את יכולת הריכוז והקשב, את ההישגים בלימודים, את היכולת לתפקד בבית ובעבודה ואת ההערכה העצמית. כל המחקרים שבוצעו בקרב מטופלים שסובלים מהפרעות קשב גילו שהריטלין לא גורם להתמכרות אם הוא נלקח במינונים שהותאמו על ידי רופאים. למעשה נתגלה שמטופלים שנטלו ריטלין תחת פיקוח רפואי הפחיתו את הסיכון להתמכר לאלכוהול ולסמים. אבל אצל אלה שנוטלים ריטלין שלא לצורך וללא פיקוח רפואי מתהפכת התמונה על פיה.

מגפה של ממש

כפי שניתן היה להבין מעדות הסטודנט בתחילת הכתבה, ריטלין הוא כבר לא נחלתם הבלעדית של ילדים שלוקים בהפרעות קשב. התרופה הפכה ללהיט בקמפוסים ברחבי הארץ. מעריכים שבשנה החולפת השתמשו מאות סטודנטים

בתרופה, שמוכרת גם בכינוי 'ויטמין R .' משרד הבריאות התיר רק לפסיכיאטרים, לנוירולוגים ולרופאים שעוסקים בהתפתחות הילד לנפק מרשם לריטלין, אך המשתמשים מוצאים דרכים מגוונות להשיג את התרופה – דרך מכרים שלוקים בהפרעות קשב, באמצעות מרשמים מזויפים או מחו"ל.

בארה"ב מדובר במגפה של ממש. סטודנטים נוטלים את התרופה כדי לדכא תיאבון, כדי להישאר ערים בלילות או לפני בחינה לשיפור הערנות והריכוז. אבל הריטלין נפוץ לא רק בקרב סטודנטים. סקרים בארה"ב גילו שצעירים משתמשים בתרופה גם כסם: המשתמשים מפוררים את גלולת הריטלין ומסניפים אותה. בדרך הזאת התרופה משפיעה באופן מיידי וגורמת – על פי הדיווחים – לתחושת היי.

בניגוד למטופלים, שאצלם הריטלין לא גורם להתמכרות בשל מתן מינונים נמוכים, שמועלים לפי הצורך בהדרגה, הרי שנטילת ריטלין בלא בקרה על ידי צעירים עלולה להיות הרת אסון: מהדיווחים בספרות הרפואית עולה שההתמכרות לריטלין מתרחשת אצל מי שנטלו מינונים גבוהים של ריטלין ובכך הגבירו את רמות המעביר העצבי דופאמין במוח. על פי אותם דיווחים, שיעור הסטודנטים בארה"ב שנוטלים ריטלין מגיע ל-3%.

"יש מצב לריטלין"

חברתו של ד', סטודנט לכימיה באוניברסיטת בר אילן, סובלת מהפרעות קשב ומטופלת בהצלחה בריטלין כבר שנים. באחד הימים ביקש גם הוא לנסות את השפעות תרופת הפלא ולבדוק אם ההבטחות לתחושת אופוריה ולשיפור בריכוז אכן פועלות גם עליו. "היא נתנה לי כדור אחד", הוא משחזר, "מעכתי אותו ופשוט הסנפתי. מאחר שהייתי סטודנט לכימיה, ידעתי שבהסנפה תיכנס התרופה ישירות דרך כלי הדם באף לזרם הדם, וההשפעה תהיה חזקה יותר". ואכן, לא חלפו יותר מכמה דקות עד שד' החל לחוש מגוון של תחושות. "הרגשתי דפיקות לב מואצות, תנועות ביד, ובכלל מערכת העצבים שלי היתה מגורה מאוד. זה הלהיב אותי בהתחלה, כך שגם למחרת לקחתי עוד כדור. אני לא מכור, אבל כשיש ערב פנוי שבו אנחנו רוצים קצת לבלות, יש מצב להסניף ריטלין".

"השימוש הכללי היום בריטלין הוא מגפה שהביאה גם לתופעת ההתמכרות לתרופה. השימוש לרעה בריטלין החל בארה"ב ומשם עבר אלינו", אומרת ד"ר מירי כץ, מנהלת המכון להתפתחות הילד במרכז הרפואי שיבא בתל השומר. "סביר להניח שאילולא היה הריטלין כל כך פופולרי, לא היינו מגיעים לתופעות של שימוש יתר אצל צעירים בריאים שכלל לא צריכים את התרופה. המוח האנושי, מבחינה אבולוציונית, לא יכול לעמוד בשטפון המידע שאנחנו עדים לו היום, וזו יכולה להיות סיבה משמעותית לכך שעלה מספר האנשים שחפצים בריטלין, גם שלא לצורך".

תופעה מדאיגה

"התופעה של נטילת ריטלין שלא לצורך בהחלט שכיחה בישראל, אך לא ידוע מהם מימדיה", אומר פרופ' אלן אפטר, מנהל היחידה לרפואה פסיכולוגית במרכז שניידר לרפואת ילדים. "התופעה מדאיגה במיוחד בשל סכנת ההתמכרות כתוצאה מהסנפת התרופה. צורת השימוש הזאת נותנת תחושת היי, אבל מגבירה את הסיכון ללקות במצבים פסיכוטיים ובפראנויה".

"במקרים רבים התרופה אכן יכולה להעלות את רמת החדות והמיקוד", מסבירה ד"ר כץ, "אך כאשר נוטלים אותה כשלא זקוקים לה באמת, תופעות הלוואי יכולות להיות מאוד קשות. מדובר בתרופה סטימולנטית, שמעלה את לחץ הדם, מגבירה את הדופק ומגבירה את פעילות המעיים. כשתרופות כאלה ניתנות ללא בקרה, הן יכולות להיות מסוכנות – במיוחד אצל מבוגרים – והנזק עלול להיות גדול מאוד".

כאמור, לריטלין גם השפעות נפשיות. ד"ר כץ מסבירה שגם נטילת התרופה דרך הפה עלולה לגרום למגוון של תופעות שליליות: דיכאון, ירידה במצב הרוח, עלייה במתח הפנימי, בלבול ובמצבים חריגים אף התנהגות פסיכוטית. "מי שמקבל את התרופה תחת פיקוח לא מגיע לתופעות האלה", אומרת ד"ר כץ, "כיוון שהרופא עוקב ומפקח, ולכן הדיווח והמעקב כל כך חשובים. חשוב לזכור שהריטלין יועד מלכתחילה לילדים. התופעה שבה מבוגרים משתמשים בריטלין היא חדשה יחסית, ולכן גם תופעות הלוואי של המנהג הזה הן חדשות. עם זאת, ברור שצעירים שנוטלים ריטלין שלא בגלל הפרעות קשב שאובחנו על ידי רופא נוטלים על עצמם סיכון רב. זו בפירוש תופעה חמורה שיש למגר אותה".