הממשלה אישרה: שרון חתם על צווי ההתנתקות
הממשלה אישרה את פינוי ההתנחלויות במסגרת ההתנתקות ברוב של 17 בעד מול חמישה מתנגדים. בעקבות האישור, חתמו אמש שרון ומופז על צווי יישום ההתנתקות לרצועת עזה ולצפון השומרון. ראש הממשלה: מדינת ישראל עשתה צעד בעל חשיבות מכרעת לעתידה. השר פינס: כולם, כולל אלו שהתנגדו לתוכנית, חייבים לגבות את החלטת הממשלה. מועצת יש"ע: מי שהרים את ידו בעד אישור הטרנספר ייזכר כמחולל חורבן
"מדינת ישראל עשתה צעד בעל חשיבות מכרעת לעתידה" - כך אמר אמש (יום א') ראש הממשלה, אריאל שרון, לאחר שהוא ושר הביטחון, שאול מופז, חתמו על צוווי יישום תוכנית ההתנתקות בעזה ובצפון השומרון. הצווים נחתמו על-פי חוק יישום ההתנתקות ("פינוי-פיצוי") ובהתאם להחלטת הממשלה מאתמול, שאישרה את פינוי ההתנחלויות ברוב של 17 שרים בעד מול חמישה מתנגדים: נתניהו, הנגבי, כץ, שרנסקי ונוה.
בצווי ההתנתקות נכתב:
"בתוקף סמכותנו לפי סעיף 22 (א) לחוק יישום תוכנית ההתנתקות, התשס"ה-2005, ובהתאם להחלטת הממשלה מספר 3281 מיום י"א באדר א', התשס"ה (20 בפברואר 2005), אנו מצווים לאמור:
- השטח המפונה הוא השטח בצפון השומרון, כמפורט במפה שבתוספת (בצו השני נכתב: השטח המפונה הוא כל שטח חבל עזה).
- יום הפינוי של השטח האמור בסעיף 1 הוא י"ג בתמוז התשס"ה (20 ביולי 2005).
הדיון בממשלה נמשך במשך שבע שעות, בשל דרישתם של רבים מהשרים להביע את עמדתם. הממשלה תתכנס שוב לאשר את פינויה של כל קבוצת התנחלויות. הממשלה אישרה את תוואי הגדר החדש, הכולל בתוכו את גוש עציון, את מעלה אדומים ואת דרום הר חברון.
- כל המידע על ההתנחלויות ברצועה
- יעלון: מסכים לעזוב מוקדם יותר למען ההתנתקות
- לנדאו: שרון יחלק את ירושלים
- לפיד לשרון: לא נתמוך בתקציב המדינה
החתימה על צווי ההתנתקות (צילום: לע"מ)
ראש הממשלה אמר בכינוס ועידת הנשיאים של הארגונים היהודים בירושלים: "מדינת ישראל עשתה היום צעד בעל חשיבות מכרעת לעתידה. ממשלת ישראל אישרה את ההצעה שהבאתי בפניה והחליטה על פינוי היישובים ברצועת עזה וארבעה יישובים בצפון השומרון.
"בכל שנות שירותי קיבלתי מאות ואף אלפי החלטות. לא מעט היו החלטות של חיים ומוות, אבל ההחלטה על ההתנתקות היתה הקשה מכולן. ליוויתי את מתיישבי עזה עוד כאלוף הדרום ולאחר מכן כשר בממשלת ישראל".
"כראש ממשלה, כאזרח, כחקלאי - אני גאה בהם על הישגיהם ועל גבורתם ועל אהבת הארץ הגדולה שלהם, אבל יש רגעים שבהם נדרשים נחישות, גם אם ההחלטה לא קלה. עלינו כממשלה מוטלת החובה לראות את התמונה הכוללת. ההחלטה שקיבלה ממשלת ישראל היתה החלטה קשה. קשה מאוד, אבל היא החלטה של תקווה לעתיד טוב יותר לכולנו".
ח"כ עוזי לנדאו, מראשי המורדים בליכוד, הגיב על החלטת הממשלה: "כל מה שהשיגו חיילינו בדמם בשדות הקרב למען ביטחון ישראל מבוזבז על ידי ראש הממשלה לטובת תימרונים פוליטים ומהלכים שהסיבות וההיגיון להם אינם ברורים ומובנים". לדבריו, "היעדר המאבק של שרי הליכוד הוא ביטוי לפשיטת רגל אישית ורעיונית".
במועצת יש"ע הגיבו: "מי שהרים את ידו בעד אישור הטרנספר ייזכר כמחולל חורבן, לצידם של מחריבים קודמים. ממשלת שרון נבחרה על בסיס מנדט שלא לבצע בריחה חד-צדדית, אך באמצעות הפיכה פוליטית שביצע שרון, הפכה ממשלת ימין מובהקת לממשלת שמאל מובהקת שמטרתה אחת - מחיקת ההתיישבות היהודית ביש"ע".
בוועד רבני יש"ע אמרו כי "אין תוקף להחלטת הממשלה בנושא חוק 'גירוש-פיצוי'. על-פי דין התורה, כיוון שההחלטה מנוגדת לציווי תורת ישראל". לדבריהם, "גם בסדום היה חוק אנושי, אך החוק האלוקי הפך את הכל".
שר הפנים, אופיר פינס, אמר כי "לאחר ההצבעה חלה אחריות קולקטיבית על כל שרי הממשלה. כולם, כולל אלו שהתנגדו לתוכנית, חייבים לגבות את החלטת הממשלה ולחדול מלקדם רעיונות דוגמת משאל העם, שהוא מסווה לניסיון לטפרד את החלטת הממשלה".
שר התשתיות, בנימין בן-אליעזר, אמר ל-ynet לאחר ההצבעה: "זו ההחלטה הכי חשובה שהתקבלה בשנים האחרונות. יש לה השכלות מידיות על חיזוק הביטחון של המדינה, ולאורך זמן על כלכלתה ומצב החברה שלה. כל ניסיון להפוך את ההחלטה הזו להחלטה של נדבחים נדבחים, יכול לטרפד את התהליך".
יו"ר יחד, ד"ר יוסי ביליין, אמר לאחר ההצבעה: "ההחלטה החשובה שהתקבלה היום בממשלה תהיה החלטה היסטורית רק אם המהלך הבא לאחריה יהיה משא ומתן על הסדר הקבע במסגרת מפת הדרכים לקראת פתרון נוסח ז'נבה ותוכנית קלינטון".
שרון: זו החלטה עקרונית על פינוי יישובים
ראש הממשלה הבהיר בעת ישיבת הממשלה: "אני לא מתכוון לדבר על ליבו של אף אחד מהשרים, כל אחד יצביע על פי ראות עיניו. אני לא מתכוון להתעסק בשידולו של אף אחד. היום מתקבלת החלטה עקרונית בדבר פינוי יישובים".
שרון הדגיש: "זה לא יום שמח, פינוי יישובי עזה וצפון השומרון הוא מהלך קשה מאוד, קשה לתושבים, קשה לאזרחי ישראל, קשה לי ואני בטוח שגם קשה לחברי הממשלה, אבל זה מהלך חיוני לעתידה של ישראל".
השר נתניהו, שנמנה על חמשת המתנגדים, אמר לפני אישור התוכנית: "משאל עם בשאלה כה עקרונית ובשאלה כה ערכית הוא חיוני בעיניי, והיעדר משאל עם מחייב אותי להצביע נגד. אני מכבד את עמדתו של ראש הממשלה בעניין הזה, אך אנחנו חלוקים בשאלה הזו".
שר החוץ, סילבן שלום, אמר: "לא האמנתי שיבוא יום וארים יד למען החלטה כזו. אבל, לאחר התלבטויות קשות החלטתי להצביע בעד. יש הזדמנות שצריך לנצל אותה. עבור רבים, ההחלטה קשה, כמעט בלתי אפשרית".
שר הביטחון, שאול מופז, אמר בישיבה כי הדבר החשוב ביותר מבחינתו בנוגע לתוכנית ההתנתקות הוא שמירה על רצף פינוי היישובים. לדבריו, ההערכה היא כי הפינוי ימשך כשבעה שבועות וכי "לצד החלטת הממשלה לאשר בנפרד כל קבוצה לפינוי, יש לוודא שההחלטות יתקבלו תוך שמירה על רצף הפינוי".
היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, אמר לשרים כי לפני כל פינוי יישובים ייערך דיון מחדש. עם זאת, הוא הבהיר כי אישור התוכנית בממשלה ייתן אישור ליציאתו לדרך של תהליך הפינוי.
השר נתן שרנסקי התעמת עם ראש הממשלה: "מפחיד שעושים דה-לגיטימציה לציבור שלם של שומרי חוק שמתנגדים להתנתקות. אני מצטט מתוך ynet, דברים שאני מקווה שלא צוטטו נכון. בוועדת חוץ וביטחון שרון אמר שכל מי שאומר שלא צריך פינוי מגדיל את ההסתה". לדבריו, "לא צריך להצביע היום מי בעד ההתנתקות ומי נגד, אלא מי מסית ומי במחנה של הטובים".
שרנסקי הוסיף כי "כשעושים כזה צעד, הכי דרמטי והכי כואב בתולדות המדינה, מדוע לא קושרים את זה לדרישות שלנו מהפלסטינים לקיים דמוקרטיה? יש רשימה שלמה של דברים שאני יכול להציע: לפרק את מחנות הפליטים, להפסיק מיד את ההסתה בתקשורת, צעדים כלכליים".
ראש הממשלה אמר לשרנסקי: "לא תהיה כניסה ל'מפת הדרכים' באופן אוטומטי, אם הפלסטינים לא יבצעו את מה שהתחייבו: הפסקת ההסתה, פירוק אירגוני הטרור, הפסקת האלימות והרפורמות. מבלי ביצוע אותם הדברים שהם פתח לכניסה ל'מפה' - לא ניכנס למפת הדרכים".
מופז: להבטיח את רצף הפינוי
מופז פירט את הנקודות המרכזיות לפני ביצוע התהליך:במאי יתקיים דיון שייתן תמונת מצב לגבי מספר המתיישבים שיתפנו מרצון. בחודש יולי, לפני הפינוי עצמו, נקבל החלטות בהתאם למצב הטרור ונקבע את סדר הפינוי.
מופז ציין: "הדבר החשוב ביותר הוא שמירת הרצף בתהליך הפינוי, כפרמטר חשוב ומרכזי להצלחתו. לצד החלטת הממשלה לאשר בנפרד כל קבוצה לפינוי, צריך לוודא כי החלטות אלה תתקבלנה תוך תמיכה בעיקרון רצף הפינוי. ההערכה הראשונה של משך הפינוי היתה 12 שבועות. קיצרנו לשבעה שבועות, וגם שבועיים לפינוי תשתיות".
שר הביטחון הוסיף: "חשוב לסיים את הפינוי לפני תחילת שנת הלימודים, כדי לאפשר לאוכלוסיה שתתפנה להתמקם ולנהל שגרת חיים במקום החדש". לדבריו, "במידה ויהיה טרור, צה"ל ערוך להיכנס גם לרצועה ולאבטח את דרכי הפינוי, בכל דרך. הפינוי לא יתבצע תחת טרור פלסטיני".
שרת המשפטים, ציפי לבני, הסבירה בישיבה את עקרונות ההתנתקות, והזהירה כי בעקבות הצו שעליו יחתמו ראש הממשלה ושר הביטחון, תחל מיידית ספירת חמשת החודשים הנדרשים להיערכות המתנחלים לפינוי.
לבני אמרה עוד כי החלטת הממשלה מיוני 2004 הפרידה בין תחילת התהליך ובין הדיון על הפינוי כדי לאפשר לממשלה לבחון את הנסיבות במועד ההחלטה. לדבריה, "נסיבות אלה השתנו בעקבות הסתלקותו של ערפאת".
עוד אמרה שרת המשפטים: "אני מזדהה עם כאב המתיישבים, אך איני מוכנה להשלים עם ניסיון של אנשים, שאינם דווקא מקרב ציבור זה, לייצר דה-לגיטימציה לתהליך, לממשלה ולחוק. משימה זו של קעקוע ודה-לגיטימציה אינה צריכה להיות מטופלת על ידי גורמי אכיפת החוק בלבד, אלא על ידי הממשלה כולה".
ישיבת הממשלה היא המכשול הלפני-אחרון, בטרם תצא לפועל תוכנית ההתנתקות, משום שפינוי של כל קבוצת יישובים בנפרד ידרוש את אישור הממשלה.
בנוסח שהובא להצבעת הממשלה לא הופיע הסייג לפיו "אין בהחלטה זו כדי לפנות יישובים". מדובר בסעיף שנכלל בתוכנית המקורית ב-6 ביוני 2004. אישור תוכנית ההתנתקות ללא סייג זה נותן למעשה "אור ירוק" סופי להאצת עבודתה המעשית של מנהלת ההתנתקות, שבימים הקרובים צפויה לשגר מאות רבות של מכתבים למפונים, מכתבים שבהם יפורטו כל הנושאים הקשורים לפינויים ולפיצויים.
לפנייה לכתב/ת 
