קטאר: "כך הפכה הסוכנות ניצולת שואה לזונה"
סדרה חדשה, המשודרת בקטאר וכוללת קטעים בעברית, שופעת הסתה אנטי ישראלית והכחשת שואה. לפי מכון ממר"י, הסדרה סוקרת את מעשי "הטבח והגירוש" שביצע כביכול היישוב היהודי בערבים, טרם קום המדינה. בין היתר מובא סיפורה של העולה החדשה מרים, שמגיעה לארץ לאחר השואה, והופכת לזונה כדי לנסות ולהימלט מהגורל האכזר בארץ. נאצים? תאי גזים? אין דבר כזה
"הנאצים לא עשו כלום. לא ראיתי שום תאי גזים. אני בריאה בשכלי, והייתי משוגעת כשהסכמתי לבוא עם בעלי לכאן", זועקת מרים ניצולת השואה בשערי משרדי הסוכנות היהודית בחיפה. מרים, שזה עתה באה מפולין לפלסטינה-א"י בסיועה של הסוכנות, רוצה לשוב על עקביה ולחזור לפולין, אבל ככל שהדבר תלוי במוסדות הציוניים, הדבר אינו פשוט כלל וכלל. כך נפתח פרק בסדרת הטלוויזיה "חוזר לחיפה", שמשודרת בטלוויזיה של קטאר ושקטעים ממנה מובאים לראשונה ב-ynet באדיבות מכון המחקר ממר"י.
הסדרה, המתבססת על ספר פרי עטו של הסופר הפלסטיני המנוח ע'סאן כנפאני, ושחלקים ממנה דוברי עברית (גם אם לא ברורה במיוחד), היתה
אמורה להיות משודרת בסוריה ובערוץ הטלוויזיה של החיזבאללה, "אל-מנאר", בחודש הרמדאן שנחוג לאחרונה, אולם בשל המשבר עם צרפת והלחץ הבינלאומי המאסיבי שהובילה ארה"ב נגד התחנה היא נגנזה לפי שעה ומשודרת רק בערוץ הקטארי.
נחזור למרים שרוצה לעזוב את הארץ, ולעלילה שמדגימה היטב הכחשת שואה מהי (לחצו כאן לצפייה בקטע ): "אינני מבינה. אחרי כל מה שעשו הנאצים בך את עוד רוצה לחזור?" אומרת למרים בכעס אשת הסוכנות.
"הם לא עשו כלום, בזויה שכמותך", משיבה מרים בשנאה גלויה לפקידה העיקשת. "זה הכל שקר וכזב. הם אמנם רצחו את אחי אבל הם נעלמו עכשיו".
"אבל אביך נשרף על ידיהם!", זועקת הפקידה.
"לא. הם שרפו רק את המתים".
"הם זרקו את החיים לתאי הגזים!", היא שבה ומקשה.
"אני לא ראיתי תאי גזים", פוסקת מרים.
"אל תאמרי זאת לאף אחד", אומרת הפקידה שרוצה להסתיר כנראה את דבר התרמית הציונית.
"בסדר, אז תנו לי לחזור", חוזרת מרים על בקשתה, כשהפעם היא מבינה שיש לה ביד קלף מנצח.
"הסוכנות היהודית מדרדרת עולים לזנות"
"כרצונך מרים מנשה. תחזרי", אומר לה המפקח מטעם הסוכנות, מר עמיר, הלבוש כקצין בריטי אולם הדברים לא כל כך פשוטים. "את חופשיה, לא נאסור עלייך לצאת", הוא מוסיף ומתיישב על כסאו כשלצידיו סמלי המדינה הציונים – המנורה, דגל ישראל ותמונה של הרצל.
אולם מרים לא באה על סיפוקה. "מה עם כרטיס הנסיעה?", היא שואלת. "תקני אותו בעצמך", מסביר המפקח עמיר, "מי שרוצה לחזור שישלם בעצמו".
"אחזיר את הכסף", מודיעה מרים ומעלה רעיון לצורך כך: "הלא אני יפהפיה, אלך לרחוב המלכים, והחיילים הבריטיים יהיו מוכנים לשלם כסף רב עבורי. זה מתאים לסוכנות שלכם?" היא מטיחה בעמיר בבוז. "את לא מוכרחת ללכת לשם. אני אשלם לך הרבה", היא משיב וחוטף סטירה מצלצלת.
דקות אחר כך מגיע בעלה בסערה ושואל היכן היא. "תמצא אותה ברחוב המלכים. אולי אשתך עוסקת בזנות שם", מבשר לו עמיר. הבעל הנרעש מגיע לרחוב ורואה את אשתו מציעה את מרכולתה לחייל בריטי. "את משוגעת, את זונה!", הוא צורח לעברה, לופת את ידה ולוקח אותה מהרחוב.
"לא שמתי לב לעצב שלך. לא הסכמנו להתאזר בסבלנות? אז מה השתנה – הגעגועים?" שואל הבעל בשיחת פיוס נעימה אחר כך. "אלה הגעגועים ותחושת הזרות כאן", היא משיבה.
"איזו זרות? זו ארצנו", הוא אומר. "אני לא חושבת כך. לא נולדתי בארץ הזאת ואין לי זיקה לה", היא מקשה. "אין לי כאן הורים ומשפחה, אז איך ניתן לחוש שזאת ארצנו?"
"אבל אבותינו נולדו בה", משיב הבעל. "על מי אתה מדבר? סבא שלי וסבא שלו לא נולדו כאן", היא משיבה (כדי לקעקע את טענת השייכות של היהודים לישראל - ר.נ.). "אתה באמת מאמין לכך?". "אני חייב להאמין. זאת עובדה מוגמרת", משיב הבעל העקשן.
התוכנית: לטבוח בערבים ולזרוק אותם לים
ועכשיו, לתוכנית הגרנדיוזית לחסל את ערביי הארץ (לחצו כאן לצפייה בקטע ): "מחר, ב-21 באפריל, נפתח באינתיפאדה", מודיע הקולונל בישיבת חירום של הכוחות היהודיים בפלשתינה-א"י (גם אם אז טרם השתמשו במונח "אינתיפאדה"...), ושפותח פרק אחר בסדרה. "נודע לנו שהיחידה הבריטית תפנה את הבניינים מחר וזוהי ההזדמנות. כבר נשלמו ההכנות למבצע 'מספרים' בנוגע לחיפה. החיילים יפנו את שכונות המגורים ויתמקמו רק באזור הנמל. חיפה תהיה מנה קלה, אם נפתיע אותם כמו בתוכנית", הוא מבטיח.
עיקר עלילת הסדרה, שבינתיים הגיעה לפרק מספר 17, סובבת סביב גירוש הערבים מפלשתינה, ובעיקר מחיפה ומעשי הטבח, כביכול, שביצעו בהם היהודים. לצד העלילה המרכזית ישנם עלילות משנה, בהם, בין היתר, זוכה מרים בתינוק שננטש על ידי הוריו והובא לה באדיבות הסוכנות.
ובחזרה לגירוש - אז מה התוכנית? אם עדיין לא הבנתם – הציונים מתכננים לדחוק את הערבים לכיוון הים. "נלחץ על הערבים בשני הכיוונים ונאפשר להם לזוז רק לכיוון הים", הוא אומר "שם יעגנו להם אוניות אירופיות, אך אי אפשר לומר שהתוכניות שלנו הן להרוג ערבים".
"אינני חושב כך", אומר מפקח הסוכנות עמיר, הזכור לטוב כשאילץ את מרים לרדת לזנות. "הספרים שלנו אומרים ההפך. הלא קראת בתלמוד שזכותנו לעשות הכל במוסלמים ובנוצרים?! הספרים אומרים שמן הצדק הוא שיהודי יהרוג מוסלמי או נוצרי. מי שמהסס עובר על ההלכה ועל התלמוד", אומר עמיר. "אנחנו עם שיש לו תרבות. נעשה כך רק אם תנאי המלחמה יחייבו זאת", מקשה הקולונל. "במקרה זה – כל האמצעים כשרים".
"מנחם בגין אומר – 'יש לרצוח אזרחים במהלך המלחמה להקמת מדינת ישראל, לא לשם שפיכות דמים אלא כדי להפחיד אותם", ממשיך קצין אחר. "זה מה שיגרום לערבים לברוח. אין להסתפק בגירושם של הערבים אלא להרוג בהם כדי שיותר אנשים יפחדו ויברחו. יש להבהיר להם כי רק הים יציל אותם ממוות".
מרים מתנגדת לטרנספר של הערבים
ובחזרה למרים: "ממה מודאגת מרים היפה? הכל כמעט הסתדר. כשלושה רבעים מהתושבים הערבים בחיפה עזבו את ביתם וברחו", מפייס אותה המפקח עמיר. "נתחיל להשכיר את הבתים ליהודים בתשלום סמלי בלבד. כל יהודי יקבל שני בתים אם ירצה. תוכלו לקנות ולשלם מאוחר יותר. ממחר תוכלי לקבל את ביתך".
"אבל בשביל שאקבל בית צריך לגרש משפחה ערבית", מקשה מרים הסוררת. "אז מה?", הוא משיב, "ארצם של הערבים רחבה. ופרט לכך, הם עזבו את בתיהם".
"אבל זה טרנספר ודיכוי", היא אומרת.
"זהו נוסח התנ"ך שלנו, הגורס: 'אם לא תגרשו את תושבי הארץ הם ישארו קוץ בעיניכם'". כך עשינו גם כשפלשנו ליריחו לפני שלושת אלפים שנה. עכשיו הבנת?"
"ואם הם יחזרו?" היא שואלת.
"מי, הפלסטינים?! אף אחד לא יחזור. תשתי כוס לנצחונם של בני ציון", ממליץ לה מר עמיר.
התכנים אותם תכנים
"הסדרה מייצגת נאמנה את הזרם המרכזי של הנראטיב הערבי לגבי אירועי 1948. דבר אינו מפתיע בתוכני הסדרה", אומר ל-ynet יותם פלדנר, מנהל פרוייקט הטלוויזיה של מכון ממר"י, העוקב אחרי הסדרה. "אותם תכנים של הכחשת שואה, גירוש ומעשי טבח בערבים וכן ציטוטים כביכול מהמקורות מופיעים בכל הסדרות בסגנון זה ששודרו בתקופה האחרונה. מעניין לציין כי גם אותם עזרים טכניים כמו המנורה, הדגלים, ותמונתו של הרצל עוברים מסדרה לסדרה".
ע'סאן כנפאני, סופר ועיתונאי פלסטיני, שהסדרה מבוססת על ספר פרי עטו, היה פעיל החזית העממית, שנהרג בהתנקשות ב-1972. האחראים לטענת הפלסטינים היו סוכני המוסד, שפעלו בתגובה לפיגוע בשדה התעופה בן גוריון.
לפנייה לכתב/ת 
