"המהפכה" בלבנון: אימת מנהיגי ערב

נצחון בקרב, אבל לא במערכה: רבבות המפגינים הנלהבים שהתקבצו כדי לחגוג בשכרון חושים את הפלת הממשלה בלבנון - לראשונה בעולם הערבי ללא ירייה אחת - יכולים לשמוח בלב שלם. אבל גם הם יודעים - המהפכה לא הושלמה, עד שאחרון החיילים הסורים לא יעזוב את אדמת לבנון. פרופ' איתמר רבינוביץ', נשיא אוניברסיטת תל-אביב ומומחה בעל שם לענייני סוריה, אומר שמה שקרה בלבנון יהדהד בכל המזרח התיכון ויאיץ את תהליכי הדמוקרטיזציה.

"שלושת המקומות, שבהם יש תהליכי דמוקרטיזציה בעולם הערבי, הם המקומות שנמצאים תחת כיבוש - עיראק, השטחים ולבנון, ודווקא במצב הזה יש ביטויים של פעילות עממית אותנטית", מסביר פרופ' רבינוביץ'.

"האפקט של לבנון, שבה יש עתה פעילות עממית אותנטית, יהיה גדול יותר משל עיראק והשטחים וזאת משום שהיא נמצאת תחת כיבוש של מדינה ערבית, שהרי יש חשש שהדמוקרטיזציה בעיראק היא בלחץ האמריקנים ובשטחים - בהשפעת ישראל. זה יאיץ את תהליכי הדמוקרטיזציה, אולם תהליכים אלה יתנגשו עם הכוחות המעוניינים להשאיר את הסטטוס-קוו על כנו. בכל מקרה, הלחצים לדמוקרטיזציה קיימים במוקמות נוספים ואין לי ספק שזה יפרוץ החוצה, בצורה כזאת או אחרת בעתיד. אין כמעט מדינה ערבית שאין בה לחצים שכאלה".

דקות לאחר התפטרותו של ראש ממשלת לבנון הפרו-סורי, עומר כראמה, ובשעה שראשי האופוזיציה חגגו עם המפגינים בביירות, החל מחנהו של כראמה להבעיר צמיגים בעירו, טריפולי, שבצפון המדינה. כנראה בניסיון להזכיר ללבנונים שהעניינים בתוך המדינה לא פשוטים כפי שהם נראים. כל זאת, עוד בטרם הזכרנו את בעל הבית הסורי שיאבד לא מעט אם יוותר על לבנון.

"הסורים לא יוותרו כל כך מהר על לבנון וישקיעו את כל מה שיש להם כדי לשמר את עיקר ההשפעה שלהם במדינה", אמר הפרופסור איתמר רבינוביץ'. "המשטר הסורי התגאה בשליטה ארוכת שנים בלבנון במחיר זול וברכישת נכסים חשובים: כמיליון פועלים סורים עובדים בלבנון, היא מהווה נכס אסטרטגי לסוריה. כוחות הצבא והמודיעין שלה ערוכים בה, בין היתר כדי למנוע מישראל מלתקוף אותה דרך לבנון. בלבנון פזורים רבים שעושים את דברה של סוריה ובכך היא עשתה במדינה כרצונה, אולם עתה עומד משטרו הלא-מיומן של הנשיא, בשאר אסד, במשבר.

"האירוע שקרה היום משמעותי בשלושה מישורים בתוך לבנון - המשבר הפוליטי יחריף מאד את אווירת המשבר בלבנון; מבחינת סוריה - הלחץ עליה לפנות את כוחותיה רק יגבר. מבחינת האזור - נוצר תקדים להפגנה לא אלימה להפלת משטר שנתמך מבחוץ על ידי סוריה וליצירת תהליך של דמוקרטיזציה. האופוזיציה תשאב עידוד מההישג הנוכחי ותגביר את הלחץ, אולם נראה שהסורים יגבירו מצידם את המאמצים להרגיע את המשבר. הרי יש להם הרבה סוכני השפעה בלבנון כמו השיעים, למשל ובראשם חיזבאללה", אומר רבינוביץ'.

"מבחינת הסורים, כבר לא מדובר במלחמה על לבנון, אלא גם במאבק על הבית, שכן הצלחה שכזאת יכולה לתת רעיונות לאופוזיציה בתוך סוריה, ששומרת על פרופיל נמוך מאז דוכאה באכזריות בטבח בעיר חמאת, לפני כעשרים שנה. סוריה היא לא מדינה שקטה לגמרי.

"רק לפני כמה חודשים היו מהומות בקאמישלי ולכן אירוע שכזה הוא תקדימי וסוריה תקריב בשביל להתמודד איתו. רק אתמול הסגירה לארה"ב את אחיו למחצה של סדאם חוסיין ואישים עיראקים נוספים במעין דיל - עיראק תמורת לבנון. זו עדות לחשיבותה של לבנון, אולם ספק אם זה יעצר כאן", מסביר פרופסור רבינוביץ'.

מה שקורה בנקודה אחת, משפיע על נקודה אחרת

האירוע כולו, יש לציין, התחולל בשידור חי והועבר באמצעות ערוצי הלוויין הגדולים. כמו בלבנון, כך רבים בעולם הערבי מרותקים למסך ונראה שלשליטים במדינות ערב יש לא מעט סיבה לדאגה. פרופ' אלי פודה, ראש המחלקה ללימודי האיסלאם והמזרח התיכון באוניברסיטה העברית, אומר: "יש לחצים שבאים מלמטה, בין היתר בזכות האינטרנט והטלוויזיה, ומה שקורה בנקודה אחת בעולם הערבי יכול להשפיע על נקודה אחרת".

"רק לפני כמה ימים הורה חוסני מובארק לשנות את חוקת הבחירות ולפתוח את הבחירות למספר מועמדים. זהו דבר רב משמעות. שינוי שכזה במדינה כמו מצרים, בחירות בעיראק ואפילו בחירות מוניציפאליות בסעודיה בהחלט משפיעות. ההמונים בביירות יוצאים לרחובות, לא מפחדים עוד מהסורים ולומדים את עוצמתם.

"זה תהליך שאמנם יכולות להיות בו נסיגות נקודתיות אבל הכיוון שלו הוא ליתר דמוקרטיזציה. בכל מקרה, אסד לא אמר את המילה אחרונה ולא ירצה לצאת בבושת פנים, אלא עם מוצא של כבוד. בהחלט ייתכן שוועידת הפסגה הערבית שתתכנס במרס באלג'יריה תמצא עבור כל הצדדים את המוצא המכובד לתסבוכת הזאת".

אז מה יכולים לעשות הסורים כדי להתמודד עם הדרמה בלבנון? מסביר פרופסור אייל זיסר, ראש החוג למזרח תיכון באוניברסיטת תל אביב: "יש כאן מומנטום פנימי ובינלאומי ואסד נמצא במצב קשה. כמו בשחמט, אסד ינסה להקריב את הצריח בשביל לשמור על המלכה. הממשלה הוקרבה עכשיו בשביל לשמור על הנשיא הפרו-סורי, אמיל לחוד, בשלטון.

אם זה לא יעזור, אולי אף יקריבו את הנשיא אמיל לחוד, בשביל לשמור על השליטה הסורית בלבנון. החשש הוא שלחוד ייאלץ להתפטר ותקום הנהגה, שתדרוש מסוריה לצאת מלבנון. לפי מהלך העניינים עתה, נראה שסוריה איבדה את השליטה וזה לא יעצר בכך. ארה"ב וצרפת מעודדות את האופוזיציה ונותנות לה רוח גבית. בלעדיהן זה לא היה קורה. לכן, הם ידרשו נסיגה סורית מלבנון".

רק שלשום הגיע שר החוץ הסורי, פארוק א-שרע, בבהילות למצרים ודן עם המצרים על המשבר בלבנון. הסורים מאמצים לפתע, כלפי חוץ, מדיניות פרגמטית יחסית וכמעט מתחננים על נפשם. "אין לנו כל תנאים ליישום הסכם טאיף", הצהיר א-שרע במסיבת עיתונאים שקיים בקהיר. אולם נראה שזה לא מספק. הסכם טאיף שנחתם ב-1989, וקובע כי סוריה תסיג את כוחותיה לאזור בקעת הלבנון ותשמור על מספר עמדות שולטות, לא מספק עוד חלקים מהאופוזיציה, שרוצים שחרור מלא.

שר האוצר הלבנוני לשעבר, מרואן חמאדה, שניצל מניסיון התנקשות באוקטובר האחרון, ביטא זאת היטב בנאומו בפרלמנט כשאמר כי הבעיה נעוצה במודיעין הסורי, ששולט ביד רמה באמצעות אינסוף סוכנים בנעשה בלבנון, ואותו יש לסלק.