ריקוד התקציב של אריק וביבי
אריק שרון ובנימין נתניהו יודעים היטב שהם זקוקים זה לזה, לפחות עד ל-31 במרס, מועד העברת התקציב האחרון. נתניהו דוחף את התקציב ואינו רוצה עדיין ללכת לפריימריס, שרון רוצה להתקדם לעבר ההתנתקות ויהי מה. בינתיים, יש שיתוף פעולה זמני. בלשכת שרון פוזלים לעבר ש"ס אבל עוד מאמינים שגם שינוי ויחד "יעשו את הדבר הנכון" ברגע האמת. ולמה קפץ אופיר פינס בשבוע שעבר?
זה כבר הפך למנהג: אחת לכמה חודשים, כשהאינטרסים בראש והלחץ הפוליטי גובר, שני הטייקונים נפגשים כדי לתאם מהלכים. בדומה לשני ראשי משפחות יריבות, הם מבינים מידי פעם שצריך לשמור על שקט וכדאי לשתף פעולה, לא להלהיט את השטח. אז הם לוחצים ידיים, יושבים סביב אותו שולחן, מדברים בנימוס האחד לשני ומחליטים ללכת ביחד, כתף אל כתף, בלי מלחמות. לפחות לא גלויות.
אין לטעות: אין כאן סיפור אהבה-שנאה. יש פה רק שנאה-שנאה, אבל המון אינטרסים. עכשיו, חודש לפני המועד האחרון להעברת תקציב המדינה, הצורך לשתף פעולה הכריע שוב, ואריק שרון ובנימין נתניהו נפגשו אתמול כדי לתאם מהלכים ולפעול יחד. או כך לפחות הם טוענים בלהט.
ענייני תקציב המדינה על הפרק, וראש הממשלה הבין שהגיע הזמן שגם שר האוצר יישא בחלק מהנטל שבהעברת התקציב. עד כה טיפל מזכיר הממשלה, ישראל מימון, ברוב המגעים עם ש"ס בניסיון לצרף אותה לקואליציה או לפחות לזכות בתמיכתה בתקציב, ונתניהו צפה מן הצד והמתין. החיזורים האינטנסיביים של מימון, ולעתים גם של מנכ"ל משרד ראש הממשלה, אילן כהן, לא נשאו פרי בינתיים, ויו"ר ש"ס, ח"כ אלי ישי, נשאר איתן בעמדתו: תיענו לדרישות שלנו, הוא אמר לאנשיו של שרון, ואז נדבר. לא תיענו, אני יודע איפה הדלת.
הטור הקודם
מרכז כוסות הרוח של המורדים
אטילה שומפלבי
רשמית, מרכז הליכוד מתכנס בשבוע הבא כדי להכריע בדבר קיום משאל עם. מעשית, זה בזבוז זמן וכסף, ואירוע שבעיקר יעשה טוב לשרון מול מתנגדיו בימין. ובינתיים בעבודה: השר החדש הרצוג שמע למה במגזר הערבי יש אכזבה רבה ממפלגת העבודה, למרות פניה החדשות
לזכותו של ישי ייאמר שהוא איש מוכשר, שלמד המון בשנה האחרונה. חבריו בכנסת, ולא רק בש"ס, משבחים אותו על התנהלותו, הן בתקשורת והן במשחק הפוליטי. הוא לא נחפז ולא נדחף בכוח, מחכה בסבלנות לתורו. גם אם הוא מאוד רוצה להיות שר, הוא לא מראה את זה, והדאגה שלו לשכבות החלשות נראית אותנטית. ישי יודע שכל יום שעובר, כל מובטל שמצטרף לסטטיסטיקה, עושה רק טוב לש"ס. ובכלל, הסקרים מחייכים אליו, אריה דרעי עסוק במיזמים עסקיים מחוץ לעולם הפוליטי, והרב עובדיה מגבה אותו בכל הכוח. לכן, למרות שמימון הוא איש יצירתי, שמבין היטב את המשחק הפוליטי ויודע לשחק אותו, ישי וש"ס עדיין מחוץ לקואליציה, מחוץ למעגל התומכים בתקציב המדינה.
שרון ניסה לנהל בחצי השנה האחרונה את המשחק הקואליציוני כמעט לבד. מזכיר הממשלה היה החוט המקשר עם החרדים. נתניהו ואנשיו נכנסנו לתמונה רק לעתים רחוקות. כעת, כשהחבל מתהדק, כולם מתחילים לחפש פתרונות יצירתיים, אולי אפילו שותפים לכישלון, אם יהיה כזה.
גם לנתניהו וגם לשרון יש אינטרס לשתף פעולה. שרון, שנכשל בגיבוש רוב פוליטי, צריך את נתניהו כדי שהאחריות לא תיפול רק עליו, אם התקציב לא יעבור. נתניהו, מצידו, צריך את שרון כי הוא בכל זאת שר האוצר. לא הגיוני ששר אוצר לא יילחם עבור התקציב שהוא עצמו גיבש. אבל אם הוא לא ישיג רוב, האחריות לא תיפול רק עליו. גם אריק נכשל, יוכל נתניהו לומר. אז עכשיו הם מחבקים האחד את השני, בחיבוק דוב טיפוסי, ורוקדים יחד אל עבר 31 במארס, המועד האחרון להעברת התקציב.
יותר מיד אופציות אין לשרון ולנתניהו. או שהם מצליחים לשכנע את ש"ס בדרך לא דרך להצביע בעד, או שהם מצליחים לפורר את קבוצת המורדים בליכוד. כרגע הם מונים 13 איש, כשחלק מהקבוצה הזאת מוכן לדילים אחוריים. בלשכת שרון בונים על חברי הכנסת חיים כץ ויחיאל חזן. ואם כץ יסכים להצביע בעד, אז אולי גם לאה נס. ואם כבר שלושה מה-13 תומכים, כבר לא מדובר בקבוצה מלוכדת, וההתפוררות יכולה לאחוז בגוף כולו.
אבל יכול להיות מצב הפוך. יכול להיות שהמורדים לא רק שלא יתקפלו, אלא אף יתרבו. היום אחר הצהריים יצביע מרכז הליכוד בעד קיום משאל עם לפני ביצוע תוכנית ההתנתקות, לא מן הנמנע שעוד כמה ח"כים ייראו בדרישה הזאת פקודה עליונה. לא סביר שכך יהיה, אבל בליכוד הכל יכול לקרות. אחרי הכל, חברי המרכז עוקבים בדריכות אחר השליחים שלהם לכנסת, וביום בחירה הם יידעו כיצד לנהוג עם הסוררים, אותם ח"כים שלא באמת "פעלו במיידי" כדי לחוקק חוק משאל עם.
נתניהו ושרון יכולים לעבוד יחד, ושיתוף הפעולה הזה יכול להצליח. הרי אף אחד מהם לא באמת רוצה שהממשלה תיפול. שרון רוצה את ההתנתקות, לנתניהו לא נוח ללכת לפריימריס עכשיו, אז עדיף להמשיך הלאה, אל ההתנתקות, אל עוד כמה חודשים בשלטון. אחר כך, השמיים הם הגבול.
נתניהו ינסה לסגור את הנושאים המקצועיים, יטפל בדרישות הכלכליות. באותה הזדמנות, הוא יפעיל את כל כובד משקלו על המורדים. לפני הקריאה הראשונה, הסתובב שר האוצר כמו אריה שואג ממורד למורד, שוחח עם כל אחד בטלפון, שכנע אותו לתמוך. עד בית החולים שבו היה מאושפז ח"כ מיכי רצון הוא הגיע, כדי לשכנע אותו להצביע בעד. באותה ההזדמנות נתניהו הצליח. המורדים הצביעו בעד התקציב. המחזה הזה צפוי לחזור על עצמו. מצד אחד ינסו בלשכת ראש הממשלה להבטיח למורדים שאין סיבה לדאוג, כי בכל מקרה אף אחד לא יודע מה יהיה אחרי ההתנתקות. נתניהו, מצידו, יפעיל את הקסם שלו וישלוף כמה מיליונים.
אם יש מישהו שהמורדים מסתכלים עליו בעיניים תוהות, זה נתניהו. הוא היחיד מבחינתם שיכול לתת להם משקל, להפוך אותם מ- 13 דוד לוי-ים, לקבוצת מחץ. בינתיים, נתניהו לא מעלה על דעתו לחזור על שגיאות העבר ולהוביל מהפכות. אבל למורדים מותר לפנטז, ולנתניהו מותר לנצל את המצב.
אבל גם אם כל השטיקים הפוליטיים הפנים ליכודיים ייכשלו, תמיד יש את שינוי ואת יחד. בלשכת ראש הממשלה עוד מנסים לסגור עם ש"ס. "אבל אם לא", אומר בכיר בלשכה,"זה לא מתקבל על הדעת שהם יפילו את ההתנתקות. זה פשוט לא יכול להיות. זה נכון שאנחנו עוד לא סומכים על זה שהם יצילו את העניינים, אבל לקראת ההצבעה יצטבר לחץ. על זה אנחנו בונים: ככל שיהיה יותר לחץ, הדברים יתיישרו. ככה זה תמיד בישורת האחרונה".
מה פינס קופץ?
ביום חמישי שעבר, בשעת בוקר מוקדמת, פירסם שר הפנים, אופיר פינס, הודעה לעיתונות. אני קורא לראש הממשלה לחזור בו מכוונתו להגדיל ב-40 אחוז את התשלום המשולם לאברכים. אני קורא לו לחזור בו מכוונתו לקיים הצבעה בנושא בממשלה.
במערכות התקשורת קפצו גבוה. פינס שיגר אליהן הודעה ובה טענה חד משמעית כי ראש הממשלה החליט להביא לישיבת הממשלה ביום ראשון הצעת החלטה להגדלת התשלומים לבחורי הישיבות. פינס רמז כי בשל השינוי שמבקש שרון לעשות, מסגרת התקציב תיפרץ. אבל מהר מאוד התברר שלא פריצה ולא מסגרת, רק העברה טכנית של תקציב ממקום אחד לאחר. לפחות בשלב זה.
אין לחשוד בשרון בנאיביות. למהלך הזה צפוי להיות המשך. בינתיים אין, אבל פינס, בתרגיל תקשורתי מבריק, השיג את מבוקשו. הכותרות באותו היום זעקו שחיתות וכניעה לחרדים, ופינס יצא לוחם למען החילונים.
אט אט שככה הסערה, והתבררו העובדות. אפילו בשינוי הורידו פרופיל והודו שאין במהלך כדי לפרוץ את מסגרת התקציב. אבל ח"כ רוני בריזון, המומחה החילוני מספר אחת בכנסת לכל מה שנוגע לתקציבים לחרדים, אומר שזאת רק ההתחלה, שמדובר בתרגיל מבריק של שרון להמשך.
"מה שהיה שם זאת הכנה למערכה השנייה", הוא מסביר. "החרדים יבקשו תוספות תקציב בעוד כמה חודשים שוב. תקציב הישיבות בנוי מהרבה חבילות, אבל בעיקר משתי חבילות גדולות: חבילת הכוללים, בהם לומדים האברכים הנשואים, וחבילת הישיבות, בהם לומדים אלה שלא נשואים. החרדים מאוד מוטרדים מהקיצוצים בקצבאות הילדים. לכן, הם רוצים לשנות את האלגוריתמים שלפיהם מחלקים את הכסף. עכשיו הם שינו את היחס הזה, והכוללים יקבלו יותר והישיבות פחות. אבל הם פגעו בישיבות, וכל אותן ישיבות שבהם לומדים הבחורים, עד גיל 22, יקבלו מכה אדירה. זה לא יישאר כך הרבה זמן. הם יגידו בעוד שלושה חודשים: גוועלד, הישיבות קורסות. הם בונים על זה שיבואו וייתנו להם. הם פשוט יוצרים לעצמם מחסור. זה טריק ידוע. הם הרי רוצים עוד 150 מיליון שקל".
בריזון חושב ששר הפנים עשה נכון שהוא זעק, אבל טוען שפינס לא ממש מבין מה הוא עושה. "פינס לא מבין על מה הוא מדבר", אומר בריזון. "הוא אף פעם לא הבין, וגם עכשיו הוא לא. אם פינס כזה גיבור, אז למה הוא לא זעק כשבוועדת הכספים אנשי העבודה תמכו, לנגד עיניי, בהעברת עוד שמונים מיליון לחרדים? ניסינו לעצור את זה, ולא עזר כלום. והעבודה לא התנגדה, ושיתפה פעולה עם ביבי בשקט. אז מה הוא קופץ פתאום?".
לפנייה לכתב/ת 
חיבוק דוב. שרון
צילום: איי אף פי
צריך את שרון. נתניהו
צילום: אלכס קולומויסקי
לפיד. "לא מתקבל על הדעת שיפיל את ההתנתקות"
צילום: אורי פורת
פינס. תרגיל תקשורתי
צילום: גבי מנשה
בריזון. הכנה למערכה השנייה
מומלצים
