הו הא, מי זה בא? הפחדן

לא קל להבין מה עובר על בנימין נתניהו בחודשים האחרונים. מצד אחד הוא הצביע נגד הנסיגה מעזה. מצד שני הוא נשבע כמעט לסייע ולהעביר את תקציב המדינה עד ה-31 במרס. מצד שלישי, הוא מתרוצץ מכנס לכנס ברחבי הארץ, מתנהג כאילו הפריימריס בפתח, נואם בלהט ומתקבל בתשואות רמות ובקריאות "ביבי, ביבי".

המשוואה הפוליטית בתוך הליכוד פשוטה: מי שלא תומך היום באריק, תומך בהכרח בביבי, ולהיפך. אנשיו של ראש הממשלה דואגים להזכיר לכל מי שמוכן לשמוע מי הם מתנגדיו של הבוס: אנשי ימין, מתנגדי התנתקות, סהרוריים קיצוניים ופייגלינים, שמוכנים לעשות הכל כדי למנוע את הנסיגה מעזה. וכל אלה, אומרים אנשיו של שרון בנימה מעורבת של בוז, חרדה ושמחה לאיד, תומכים בנתניהו ומוכנים להביא להפלת הליכוד. פחחח.

הנשק הפוליטי היעיל ביותר שיש כרגע לראש הממשלה נגד שר האוצר שלו הוא הסקרים המתפרסמים באמצעי התקשורת. בשבוע שעבר התפרסמו

 כמה וכמה סקרים, ובכולם התברר שאיך שלא מסובבים את זה, למרות השחיתות והירידה בנורמות המוסר, אריק הוא מלך ישראל. לא פחות ולא יותר. נתניהו, מאידך, מדשדש מאחור, הרבה מאחור. הציבור, התברר בסקרים, לא אהב את הזגזוגים שלו בעניין ההתנתקות. אבל, חברי מרכז הליכוד המנותקים מהמציאות כן.

אנשיו של שר האוצר רתחו, לפחות על אחד הסקרים, שהציג את נתניהו כמנהיג חלש, שמדרדר את הליכוד להרבה פחות מנדטים ממה ששרון מביא. "אלה סקרי בלוף", אומר גורם המקורב לשר האוצר. "התוצאות האלה לא הגיוניות, לא נכונות. סקרים שיש לנו מראים שהפער בין שרון לנתניהו הוא של מנדט, מקסימום שניים. כל סקר שמראה אחרת הוא שטות גמורה". כשיועציו של שר האוצר יוצאים נגד הסקרים, הם מבססים את עמדתם בעיקר על שני דברים: על סקרים מקבילים משלהם, שלטענתם מציגים תמונה שונה, ועל תחושות בטן.

ביום שלישי בערב התקיים בפתח תקווה כנס בהשתתפות מאות פעילים מרחבי הארץ, כמה ח"כים מקבוצת המורדים ונתניהו, כנס שהוכרז כ"כנס של ביבי". קבלת הפנים לה זכה שר האוצר היתה ללא ספק מרשימה, אפילו מרשימה מאוד. חיבוקים, נשיקות, שלטי תמיכה, קריאות "הו הא מי זה בא, ראש הממשלה הבא", איחולי הצלחה. במשך עשר דקות ניסה נתניהו להתיישב על כסאו ליד שולחן הנשיאות, אולם הפעילים לא נתנו לו. רק טבעת האבטחה המתרחבת סביב נתניהו הצילה אותו מחיבוקי האהבה הלא נגמרים.

בצד, ליד אחד השולחנות, ישב אחד מיועציו של נתניהו והתמוגג. "זה נראה לך אדם שמפסיד לשרון?" שאל-אמר היועץ. "תראה איך הוא מתקבל, וככה זה בכל הארץ. הסקרים שמתפרסמים הם לגמרי שקריים. רק תסתכל על האנשים ותבין מה באמת קורה בליכוד".

"בעצם, הם משתמשים בביבי"

כן, התמונות בהחלט מציגות נתניהו אהוב ואהוד. אבל התמונות מתעתעות, שכן האנשים שבשעה שמונה וחצי חיבקו ונישקו את מנהיגם היקר, שרקו לו בוז ארבע דקות לאחר מכן, כשהוא ביקש את תמיכת המורדים בתקציב המדינה. "זה היה כנס של מתנגדי ההתנתקות", אומר שר בליכוד שנחשב לאיש חזק במרכז. "אלה שבאו רצו לתת לביבי את התחושה שאם הוא ישבור את הכלים, אם הוא יגרור את המדינה לבחירות – הם יתמכו בו, יילכו אחריו. אבל, תוך רגע הם יכולים להיות נגדו. הם הרי משתמשים בכולם: הם משתמשים במורדים, הם משתמשים בביבי. הם רוצים לעצור את שרון בכל דרך פוליטית. אין להם בעיה עם בחירות. רבים מאלה שהיו שם תקפו את ביבי רק לפני זמן לא רב. ביבי רוכב על הגב של הנמר הזה, אבל לא ברור למה בדיוק. אבל בכל אופן, מה שהוא עושה עכשיו מתאים לזה שהוא רוצה בחירות, אם כי אני לא מאמין שהוא יתמודד בסוף נגד שרון, אם הבחירות יהיו עכשיו. ואם הבחירות יהיו אחרי ההתנתקות, כל התמונה הרי תשתנה".

השר יודע על מה הוא מדבר. בדרך החוצה מהכנס בפתח תקווה, עמדו קבוצות-קבוצות של פעילים בצידי הדרך, על המדרכות, והביעו את מורת רוחם. "הוא פחדן", הם כינו את שר האוצר שהתרחק מהמקום בתוך המכונית המאובטחת, מלווה בניידות משטרה. "אם לא היה לא מה להגיד, בשביל מה הוא בא". "מבחינתי", אמר חבר מרכז אחד, "הוא גמר את הקריירה. מזגזג, פחדן, לא מדבר לעניין. בשביל מה צריך את זה? אם הוא פוחד מבחירות, שלא יבוא לפה".

כן, במערכת הפוליטית שוב מדברים על בחירות. בעצם, כנראה שהדיבורים האלה מעולם לא נפסקו. אף אחד לא ממש רוצה אותן, אבל מדברים עליהן בלי סוף, כמעט בכל פורום אפשרי. רבים מהפעילים שנמסו למראה דמותו של נתניהו בכנס ביום שלישי, קראו ללכת לבחירות. כששר האוצר ניסה להסביר שבחירות הן לא הדבר הנכון בעת הזו, הוא שוב נתקל בחומה של לחשושים וצעקות מתוך הקהל, שרוצה לראות דם פוליטי נשפך. בעיקר, כמובן, של אריק שרון, אותו הם רוצים להחזיר לחווה.

שרון עצמו ומקורביו אומרים שבחירות לא יהיו, לפחות לא עכשיו. אלא שביום שני בלילה נחשף ב-ynet מסמך סודי שהכין מנכ"ל הליכוד, אריק ברמי, כדי להתכונן לבחירות כלליות. פרסום המסמך הכניס לא מעט אנשים ללחץ. מערכת היחסים בין ברמי ובין ראש הממשלה לא ברורה. יש האומרים כי ברמי הוא שליחו התמידי של שרון, ויש בסביבת ראש הממשלה גורמים האומרים שברמי עם רגל אחת בדרך החוצה מהתפקיד, ושחתול שחור עבר בינו ובין שרון.

בכל מקרה, פרסום המסמך עשה את שלו, הן בליכוד, והן במפלגת העבודה. גורמים בעבודה אומרים כי המסמך הכניס לא מעט ח"כים ללחץ. הפחד הוא, שבסופו של דבר, למרות כל הדיבורים, שרון יבשל איזו קומבינה עם שמעון פרס, ייקבע מועד לבחירות, וישאיר את כולם עם המכנסיים למטה. כרגיל.

אפשר לומר על בנימין בן אליעזר הרבה דברים, אבל אי אפשר להאשים אותו בכך שהוא לא יודע לתת כבוד. כשהוא רוצה, פואד הוא מלך מלכי הכבוד. כך הוא היה בשנתיים האחרונות ביחסים שלו עם שמעון פרס, לפחות כלפי חוץ. אבל עכשיו נשבר בו.

ביום שלישי בערב, בשעה שביבי נאם בפתח תקווה, בן אליעזר שיסה את עצמו בפרס בכנס בחיפה. חוץ מלקרוא לו לוזר בל' דגושה, הוא עשה הכל. קרא לו ללכת הביתה ולא לרוץ יותר לראשות המפלגה. מי שמכיר את פואד, שהודיע כי יתמודד על ראשות המפלגה, יודע שזאת רק תחילת הדרך. הבטן של שר התשתיות מלאה, וכשהוא ייפתח את הפה, לא כדאי לפרס להיות בסביבה.

"אני לא חושב שפגעתי בו באופן מיוחד", אומר בן אליעזר. "ניסיתי לבוא ולומר את דעתי, לגבי הניסיון שלו בגיל 82 ללכת ולהתמודד. אני את פרס מאוד מכבד, אבל משום מה טעיתי. הימרתי שהוא לא יתמודד. חשבתי שהוא ישתמש בכל הטריקים כדי להישאר עוד ועוד, אבל לא עד כדי כך".

"מה שאמרתי לו בכנס", הוא ממשיך, "אמרתי לו גם בארבע עיניים. אמרתי לו שאני רוצה לראות אותו מחוץ לפוליטיקה, מדריך מנחה ומורה נבוכים

 לכולנו. האיש לא שומע. הוא לא שומע לאף אחד. לא לקרוביו ולא לחבריו, והוא מורעל על ידי דחפים שקשה לי להבין אותם. אמרתי את מה שאמרתי ואני לא מצטער על מה שאמרתי. רציתי לומר בדרך החריגה שלי שהוא צריך להתעורר מהאשליה שאין יורשים, ושאין אלטרנטיבות. הייתי צריך לומר את שלי, וגם זה בעדינות רבה. אני מייחל לו חיים ארוכים, אבל הייתי רוצה לראות אותו מחוץ למעגל ההתמודדות, כי הפגיעה היא בנו,

במפלגה".

...להתנהגותו של יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט, מיקי איתן. האיש נחשב לאחד הפוליטיקאים הישרים בישראל, שאין לו מורא מפני אף אחד. הוא אף נחשב לאחד השומרים הקנאים של שלטון החוק. אבל האומנם כך הם פני הדברים?

אך לא מזמן ביקשה הממשלה להעביר בכנסת את חוק פינוי-פיצוי. איתן נעמד על הרגליים האחוריות. לא ייתכן, הוא אמר, לעשות את זה בחטף. צריך לקיים דיון. ודיון אכן התקיים. הגיעו אנשי אקדמיה, מומחים מכובדים מכל מיני פורומים שונים שנתנו את דעתם בכל הנוגע להוצאת אנשים מבתיהם. שלושה וחצי חודשים נמשך הדיון. ח"כ איתן אמר שכשמדובר בגירוש אתני, צריך לקיים דיון. אחר כך, ביקשה הממשלה לשנות את חוק יסוד: הממשלה, כדי לתפור לשמעון פרס תיק. הממשלה רצתה לעשות את זה תוך 48 שעות, אבל מיקי איתן נעמד שוב על הרגליים האחוריות: זה לא חוקתי, הוא אמר. אי אפשר לשנות חוק יסוד בצורה כזאת. בסוף, פרס נשבר וויתר על השינוי.

עכשיו, כשהצעת חוק משאל העם על הפרק, למיקי איתן, שתומך ודוחף אותה, אין שום השגות. עכשיו, מבלי לחשוש לחוקה ולחוקי היסוד, מוכן איתן לדחוף בכל הכוח את הצעת החוק שלו תוך פחות מחודשיים. הפעם אפשר לשכוח מדיונים אקדמיים. אין צורך.