ב.מ.וו סדרה 7 - השביעייה המופלאה
בניגוד להבטחות חוזרות ונשנות, ב.מ.וו החליטה בכל זאת לעדכן את מראה ספינת הדגל. לשמחתנו, מדובר בהרבה יותר מקצת קוסמטיקה עכשווית
קצת קשה להאמין, אבל המכונית הגדולה והיוקרתית ביותר של ב.מ.וו חוגגת בימים אלה שלוש וחצי שנות ייצור. מה שלא מפריע לה, אגב, להיקרא אצלנו עדיין "סדרה 7 החדשה", לעורר וויכוחים מעייפים על כיוון, גישה ומראה. להעלות את שמו של כריס באנגל, המעצב האחראי לחזות של ב.מ.וו בכל, וה-7 בעיקר.
תאמינו או לא. מבחינת תעשיית הרכב, המכונית הזו נמצאת בדיוק ב"אמצע החיים", כמו שהגרמנים אוהבים לומר. וכמו שאותם גרמנים אוהבים לעשות, היא נכנסת בשלב זה לחדר הטיפולים, כדי להזריק לה את המרץ והמראה החיוניים להצלחה בשנים הקרובות.
שלוש וחצי שנים אחרי שנחשפה לעיני כל באירוע שמסעיר עד היום את עיתונאי הרכב, עם סיכום ביניים המבהיר כי זו סדרה 7 הנמכרת בהיסטוריה (160,000 מכוניות), לא מתביישים ב.מ.וו לטפוח לעצמם על הכתף. "היינו ראשונים להכניס לתחום הפאר מראה מעז וחדשני, ועכשיו המתחרים בעקבותינו. פרצנו דרך עם ה-I-Drive, וכולם הלכו אחרינו".
הם גם מזכירים חזור והזכר "מתחרה חדשה וחשובה שתוצג בפרנקפורט, ותציג מראה מוחצן ומערכת שליטת-מערכות מקבילה". הם מתכוונים כמובן ל-S החדשה של מרצדס, שמבחינות רבות הייתה זרז למתיחת הפנים אליה הוזמנו.
יותר
זה לקח לי בערך דקה וחצי, כדי להבין שלא מדובר כאן במתיחת עפעפיים ושאיבת שומן פופולאריות. דקה וחצי של נהיגה בכביש מתפתל אליו נגיע מייד, שהבהיר כי ב.מ.וו, כמו ב.מ.וו, הלכו על כיוון מעט-שונה. זאת אומרת, אם ההחלטה להפוך את הנהיגה בספינת פאר יקרה, ארוכה וכבדה למהנה וחזקה יותר, נחשבת אצלכם למעט.
וכן, "על הדרך" היא הפכה גם למצוידת ומהודרת מבעבר, כאילו שחשבתם אחרת. צריך אולי להדגיש את הנקודה. החלטה לפנות לתאוות הנהיגה, במכונית בה בעל הרכב יושב לא פעם מאחור, היא לא שיא הקונצנזוס.
את זה עשתה היצרנית עם החלפה או שדרוג של כל מבחר המנועים (למעט ה-760), כיול מחודש למתלים, הרחבת סרן אחורי ב-14 מ"מ. ועוד לא הזכרנו חלוקה מחודשת של אפשרויות המתלים ל"רגיל", נשלט אלקטרונית, ו"ספורט" מונמך, שדרוג הבלמים ומערכות התאורה, שיפור האבזור ואיכות החומרים. אתם יודעים, מראה טבעי יותר לעץ ולעור...
דיאטה חזותית
בכל אופן, השינוי הבולט לעין הוא המראה המחודש. שינוי שבולט בעיקר בגלל הביטחון שב.מ.וו מפגינה בו, ושהפגינה בעבר במראה המקורי. עכשיו הם מספרים על "מראה קליל, ספורטיבי וזורם מבעבר", והם צודקים. אלא שאז הם סיפרו על כיוון מאוד מסוים, מעז ומחוצף ומתריס, שאבד בדרך. נעלמו ה"גבות" מעל יחידות התאורה, עודן מכסה תא המטען הבולט למרחקים. מלפנים הפך מכסה המנוע משופע יותר, עם תפיחת כוח במרכז.
בסך הכל נראית ה-7 מעט קומפקטית יותר, מזכירה במשהו את הדור שלפני עידן באנגל. וגם אם הגרמנים יכחישו זאת ללא הרף, זה נראה כמעט כמו התנצלות קלה על ה"פראות" של המקור. אל תשכחו שהעיצוב הזה "נחתם" לפני שנתיים לפחות, כאשר באנגל וב.מ.וו מצאו עצמם תחת אש ביקורת כבדה.
תא הנוסעים לעומת זאת, כמעט ולא שונה. הסביבה עדיין נעימה ומרווחתה כשהייתה. רק חבל שלפתע, התפעול האינטואיטיבי שהיה פעם סימן הכר של ב.מ.וו, קצת נעלם לו. כך למשל, למרות טענות לשינוי מסוים בתפעול ה-I-Drive, לטובת נוחות תפעול, הוא עדיין דורש חיטוט מיותר בתיקיות מרובות.
מישהו יכול להצדיק מספר לחיצות ומעברים רק כדי לשנות מצב מתלים או לנתק בקרת יציבות? ואם כבר, הרשו לי להבהיר כי מנוף-בורר תיבת ההילוכים הזעיר מעולם לא היה כוס התה שלי, וכך גם לחצני תפעול תיבה ידני על גלגל ההגה החדש, או מתג מצב "חניה" בתיבה, או בלם יד אלקטרוני, או תאורת ערפל חבויה.
הכוח
עיקר המכירות של ה-7 הוא בארה"ב ובמזרח. זה לא מפליא, אפילו לא נתון האומר כי כ-65% מסך המכירות נרשמות לזכות מנוע ה-V8 הגדול. מה שהביא
טכנולוגיה
כל מה שרציתם לדעת על ה-7
אלי שאולי
הדור הרביעי בסדרה 7, שהופיעה לראשונה ב-77', היה עד כה למצליח ביותר של ב.מ.וו. השינוי הבולט בו, מעבר לעיצוב, הוא בראש וראשונה החלפת יחידות הכוח בחדשות לגמרי או לפחות מחודשות. הן חזקות מהמוחלפות, ולפי ב.מ.וו גם חסכוניות יותר
כך או אחרת, המנוע הזה כה שקט, חלק ומעודן, עד כי נדמה שתקתוק שעון היד שלי רועש יותר. הוא כל-כך חזק, עד שכל ישורת קצרה מסתיימת בקלות מעל ה-200 קמ"ש. מה שהופך במידה מסוימת את נתון ההאצה מ-0 ל-100 קמ"ש ללא ממש רלוונטי. למרות שעם 5.9 שניות בלבד, הוא מרשים למדי. כל כך קל לשכוח כאן שמדובר ביותר בשני טון של מתכת. כך גם לא משנה שיחסי ההעברה ארוכים, לא ממש חשוב שהילוך רביעי חוצה את גבול ה-200, עם החלפות חלקות ונעימות, גם אם לא תמיד זריזות.
יודעת לפנות
אלא שעוד יותר מדהים מזה, מאלף לגלות כמה מהר שוכחים כאן את המשקל העצום, ודוהרים על כבישי אירופה המצוינים כאילו אין מחר. כמו למשל הכביש המטפס לעיר רונדה בספרד. כביש מפותל, שבפירוש לא נועד לספינות דגל ענקיות. כביש שהצליח להוכיח כי ה-7 החדשה, עוד יותר מקודמתה, "מעלימה" לחלוטין את המשקל הכבד ובסיס גלגלים כמעט באורך של מכונית קטנה (313 ס"מ).
אפשר להיות פדאנט, ולהתלונן (בצדק) על הגה לא ממש מתקשר, עם יותר מדי חופש במרכז. אפשר לומר, אבל העניין הזה נעלם בצל השליטה המצוינת בתנודות גוף והעברות משקל. כמובן שהגרסה הקצרה (הקלה רק ב-40 ק"ג) מגיבה בנחישות גבוהה יותר, ומעניקה תחושה קלילה, חדה מרוסנת ומהנה יחסית. אבל זה לא באמת משנה. עוד סופרלטיבים? חכו שאתחיל לדבר על מערכת הבלמים המשופרת, עם בלימה לדוגמה בתנאים מהקשים שניתן להעלות על הדעת.
חם בצמרת
ב.מ.וו טוענים שהויכוח שעוררה ה-7 עשה להם רק טוב. הוא מיצב אותם שוב כחברה חדשנית, שם את המכונית במרכז תשומת הלב ושמר על נעוריה. אלא שהפנים החדשות רומזות כי קצת נמאס להם מוויכוחים. שיהיה, לנו לא אכפת, כל עוד מדובר במכונית כה טובה.
למרות שנהגנו רק ב-750, התחושה היא שב.מ.וו לקחה מכונית מצוינת ועשתה אותה טובה יותר, תוך שהיא משפרת דווקא את נקודות הכוח, כדי לייצר דימוי ספורטיבי מבעבר, המתאים לגישתם יותר לערכי ב.מ.וו, וכנראה אמור להיות הנשק העיקרי מול ה-S הממשמשת ובאה מבית מרצדס. ולזו האחרונה, אם לשפוט לפי ה-7 הנוכחית, צפויה עבודה לא קלה.
ב.מ.וו 7 החדשה. מרגישה קלילה
נקודות חזקות חוזקו עוד יותר...
העיצוב מותן למען הקונצנזוס
גם מאחור