משאל עם בצלם אלוהים
משאל העם על ההתנתקות שמבקשים המתנחלים מתבסס אמנם על עיקרון דמוקרטי טהור, אך הוא לוקה בחוסר עקביות דמוקרטי
יחד עם זאת, יש להודות שמשאל העם הוא כלי דמוקרטי לגיטימי, שעשוי לקדם חברה הנמצאת במבוך פרלמנטרי חסר מוצא. קשה לשלול עקיפת נבחרים כושלים בשעת "חירום", כמובן בתנאי שכל הנוגעים בדבר משתתפים בהכרעה לגבי עתידם. משאל עם יכול להיערך על כל נושא. למשל, בנוגע לשימוש בכלבי הרוטוויילר בחוצות ישראל. אני הייתי מסתייג ממשאל כזה (גם אם לא מתנגד), ולעומת זאת, הייתי נוטה לתמוך במשאל עם בשאלת הפטור של תלמידי הישיבות משירות בצה"ל. כל אחד מהקוראים היה בוודאי בוחר במשאלי עם אחרים, שהיו תואמים את משאלותיו הפוליטיות.
משאל העם על ההתנתקות, שמציעים הימין ונציגי המתנחלים, מתבסס אף הוא על עיקרון דמוקרטי טהור: בני אדם צריכים להחליט על גורלם, במיוחד אם הוא נוגע לעצם תנאי חייהם. אין דבר יותר דמוקרטי מזה וכל מי שמסויג מפוליטיקה גבוהה של פוליטיקאים מקצועיים ואנוכיים צריך עקרונית לתמוך בתביעה זו.
הבעיה היחידה היא חוסר העקביות הדמוקרטי בדרישת המתנחלים. הדמוקרטיה בעידן המודרני, בניגוד לדמוקרטיית העבדים בעת העתיקה או דמוקרטיית הלבנים ששררה בדרום אפריקה עד לא מכבר, היא דמוקרטיה שנועדה לכולם - לבנים ושחומים, גברים ונשים, בעלי הרכוש ופשוטי העם. עקרון אוניברסלי זה מנחה את כל חסידי הדמוקרטיה בתחילת המאה ה-21, ומי ששולל את זכותו הדמוקרטית של האחר אינו יכול להיחשב לדמוקרט.
יותר משלושים שנה חיים המתנחלים הדמוקרטים בתוך קהילות אנושיות שנשללה מהן כל זכות לשלוט על גורלן, על אדמתן ועל ביטחונן באמצעות ריבונות דמוקרטית מלאה. האם מתכוונים המתנחלים לאפשר גם לשכניהם הפלסטינים להשתתף במשאל העם שתוצאותיו נוגעות להם ולתנאי חייהם הבסיסיים לא פחות מאשר לתושבים היהודים?
משום מה אני חושד שהמתנחלים הדמוקרטים אינם מבקשים לשתף בני אדם אחרים, שנבראו אם איני טועה כמותם בצלם אלוהים, במשאל העם היהודי שלהם. הם מוכנים להמשיך ולשבת בקרבם תוך שלילת זכויות האדם והאזרח שלהם. האדמה היא יהודית והאחרים צריכים לקבל את אדנות העם הנבחר ולהתגורר בצנעה לצד החזקים, או להסתלק בשקט מ"ארצו של ישראל".
לצערי הרב, ישראלים רבים, מחייבי התנתקות אך חסידי דמוקרטיה, מהססים. נמאס להם מהמשך הכיבוש, הטרור וההרג ההדדי, אולם התביעה למשאל עם נראית להם לגיטימית. חלקם הגדול מעולם לא שאל את עצמו: מהם ההיגיון והצדק בלשאול עם אחד אם הוא רוצה להמשיך ולשלוט על עם אחר?
מכאן שלכאורה נותרו לנו, חסידי הדמוקרטיה, שלוש אופציות: 1) משאל עם משותף לישראלים ולפלסטינים, המברר אם הם מבקשים להמשיך להתקיים יחד במדינה שוויונית אחת. 2) משאל עם רק של תושבי השטחים, "מקומיים" ומתנחלים כאחד, מכיוון שהמשאל נוגע בעיקר להם. 3) משאל עם רק בקרב הפלסטינים, מתוך ההכרה בזכות ההגדרה הלאומית שלהם.
נדמה לי שהפלסטינים כבר בחרו מזמן באופציה השלישית. כל מאבק לאומי הנתמך על-ידי רוב האוכלוסייה הוא כעין משאל עם מתמשך - מה שמאלץ אותנו לרוע המזל להתנתק מכל השטחים ולא רק מעזה, וכמה שיותר מהר. כי באמת, חבל על הדם ועל הדמים. הרי עם פגזי טנקים וטילי מטוסים, כאשר הצד השני חסר אותם, אפשר לעשות הרבה, חוץ מדבר אחד: אי אפשר לשבת עליהם בנוחות לאורך זמן.
