אליהו עולה בסערה השמימה
פסטיבל ישראל מציג: האורטוריה "אליהו" מאת מנדלסון, בביצוע מקהלת "מונטוורדי" מהמבורג. אולם הנרי קראון, תיאטרון ירושלים
אורטוריה היא קודם כל סיפור. אז בטרם נדון במוזיקה, הבה ונספר את הסיפור: בצורת נוראה בארץ. העם מאשים את אליהו ש"סגר את ארובות השמים" והוא בורח ומוצא מסתור בביתה של אלמנה ענייה מרודה בצידון. מרגע בואו מתרחשים ניסים: כד הקמח לא כלה, וצפחת השמן לא חסרה. וכשכלתה נשמתו של בנה החולה של האלמנה, משיבו אליהו לחיים.
אליהו עולה להר הכרמל וקורא את נביאי הבעל והאשרה להתמודדות. הניחו פר שחוט על מצע עצים, וכל נביא קרא לאלוהיו להצית את העצים. "והיה האלוהים אשר יענה באש – הוא האלוהים". למותר לציין ידו של מי הייתה על העליונה. או אז קורא אליהו להמון לשים ידו על כל נביאי השקר ועובדי האללים ולשחוט אותם עד האחרון שבהם. הדרמה רווית הדם מסתיימת, לא אחרי צפייה מורטת עצבים, בסוף הבצורת: עב קטנה עלתה מן הים ולאחריה "התקדרו עבים ורוח, ויהי גשם גדול". אלא שמבקשי נפשו של אליהו ממשיכים לרודפו. נואש הוא קורא: "אשא עיני אל ההרים – מאין יבוא עזרי?". סופה של הדרמה בעלייתו של אליהו בסערה השמימה, רכוב על רכב-אש וסוסי-אש.
אליהו של מנדלסון הוא, על-פי תיאורו של מנדלסון עצמו, אדם "חזק, תקיף, אך גם אכזרי, נטול חמלה ומאיים". מנדלסון כתב את התמליל תוך צירוף קטעי טקסט מספר מלכים, תהילים, כמה ספרי נביאים ומן הברית החדשה. אך עיקר קסמה של האורטוריה הגדולה הזו, זו כמובן המוזיקה. המוזיקה של מנדלסון היא משיאיה של התקופה הרומנטית. זו מוזיקה שופעת רגשות (שלא נוגעת כלל ברגשנות מתקתקה), עם שיאים דרמטיים עזי-עוצמה, אך גם פרקים ליריים ונוגים. כשסולן הבס, בתפקיד אליהו הנביא, זועק אחרי הקדמה מרטיטה של הצ'לו, "ה' קח את נפשי, מאסתי, לא לעולם אחיה, חדל ממני, כי הבל ימי" – הלב בוכה. וכשרביעיית זמרות, שתי סופראניות ושתי אלטיות, משמיעות את מילותיו האלמותיות של הנביא ישעיהו "קדוש, קדוש, קדוש ה' צבאות, מלוא כל הארץ כבודו" – האולם דומם ביראה.
פורמלית, אורטוריה היא יצירה מוזיקלית שנושאיה לקוחים מכתבי הקודש. אך בעצם האורטוריה היא מחזה בלי שחקנים, תפאורה ותלבושות. במובן מסוים האורטוריה היא אחותה הדתית של האופרה. שתיהן נולדו באיטליה בראשית המאה ה-17. שתיהן מבוססות סיפור דרמטי עם עלילה הסובבת סביב גיבורים אחדים. שתיהן בנויות מרצף חילופין של קטעי סולו וקטעי מקהלה. שתיהן מתבססות על הצורות המוזיקליות המוכרות כגון אריות (קטע שירי עבור סולן בליווי כלי), דואטים (חיבור לשני קולות או שני כלים), שלישיות, רביעיות וכדומה. בשתיהן לתזמורת תפקיד מכריע גם בליווי המקהלה והסולנים וגם בקטעים עצמאיים. במהלך השנים הלכו והתרחקו שתי האחיות. האופרה הפכה ליותר ויותר תיאטרלית ועממית, ואילו האורטוריה זנחה את מרכיביה הבימתיים לטובת שלמות מוסיקאלית צרופה.
מקהלת מונטוורדי נוסדה בהמבורג לפני 50 שנים. היא מתמחה בביצוע אורטוריות, אך יש לה רפרטואר מגוון גם בתקופות ובצורות מוזיקליות נוספות. יש בגרמניה מקהלות טובות ממנה. יש מקהלות שבין חבריהן קולות אדירים מרשימים ממנה. אך עם זאת, זו מקהלה מאומנת ומיומנת מאוד, בעלת גוון בארוקי, שמצליחה לרגש ולחדד דקויות. בין הסולנים ראוי לציין במיוחד את זמר הבריטון רלף לוקס, ששר את אליהו. זהו תפקיד קשה מנשוא, והוא נשא על גבו את מרבית הערב, בהצלחה רבתי. מחיאות הכפיים החוזרות ונשנות העידו על כך.
