לבנת: "בלי רפורמה תלמידים לא ידעו להפעיל נשק"
"צריך להבטיח שמערכת החינוך תדחוף תלמידים לסקרנות כדי שיוכלו להפעיל מטוסים וכלי נשק של המחר", אמרה שרת החינוך בכנס של אנשי היי-טק וכלכלנים. לבנת, שסטתה מנאומה המקורי וחיפשה הזדהות, פירטה את הליך הפיטורים הפדגוגי המייגע ושאלה את הנוכחים: "אתם, רבותי, באים מהסקטור הפרטי. מישהו מכם יכול לנהל כך עסק ולהגיע להישגים, להצלחות?"
"שלום וכמעט ערב טוב", כך פתחה הערב (ה') שרת החינוך, לימור לבנת את דבריה בכנס קרנות הון סיכון הישראליות במלון "דיויד אינטרקונטיננטל" בתל אביב. יום לא קל עבר על השרה. יום בו משרד החינוך החל במשלוח מכתבי הפיטורים ל-1,300 עובדי הוראה במשרד החינוך. גם ברשויות המקומיות נשלחו מכתבים לכ-1,000 עובדים נוספים.
"עשינו מאמצים אדירים להגיע להסכמות. אתמול בחצות הפצירו במורים לשבת איתי למשא ומתן. כמעט הגיעו איתם להסכמות אבל בסופו של דבר - כלום. הם פוצצו את הכל. פנינו אליהם בכל הדרכים, צינורות מקובלים ולא מקובלים, באופן פורמלי ולא פורמלי, ניירות עבודה שהוחלפו - וכלום. מה אגיד? קשה. קשה מאוד לבצע שינויים במדינת ישראל", קוננה לבנת.
"מתכון" לפיטורים
השרה נאמה בפני אנשי היי-טק מרחבי העולם, אולם שינתה את נאומה המקורי והעדיפה לחזור ולדבר על הנושא החם במשרדה - פיטורי המורים. "אתם יודעים איך מפטרים היום מורה בישראל? בואו ואספר לכם", שיתפה את הקהל ופירטה את "המתכון". "פיטורים פדגוגיים נעשים כך: כשרוצים לפטר מורה, מגיע מפקח של משרד החינוך לכיתה 3 פעמים במשך שנה למשך 45 דקות. כמובן שביקורו מתואם מראש. בסיום השנה הזו ממלא המפקח דו"ח. בשנה שלאחר מכן חוזר חלילה התהליך. עם ההודעה על הפיטורים ניתן לערער פעמיים לפחות ובהמשך גם לפנות לבית הדין לעבודה.
"זו הסיבה לכך שאף מנהל לא מתחיל בהליך פיטורים פדגוגי. ישנם 130 אלף מורים ורק עשרות מפוטרים כך בשנה. אתם, רבותי, באים מהסקטור הפרטי. מישהו יכול היה לנהל כך עסק ולהגיע להישגים, להצלחות?", אמרה.
"יש כ-3,500 בתי ספר בישראל", פנתה לבנת את הקהל. "לכמה מכם שיש לו ילד או ילדה, נכד או נכדה, מכיר לפחות מורה אחד, רק אחד, שצריך להיפרד ממנו? שצריך להגיד לו 'שלום'? בדרך כלל בשלב הזה עונים לי – 'יש שניים'".
לדברי השרה, חשיבות רפורמת דוברת היא גם בכך שהתלמידים יוכלו להפעיל כלי נשק ולהגן על ביטחונה של מדינה ישראל. "ברור לגמרי שמערכת החינוך צריכה להתאים את עצמה למאה הנוכחית. כולם יודעים שלמדינת ישראל אין משאבים חוץ מהמשאב האנושי. ישראל עשתה חיל בעולם והפכה למעצמת היי-טק, אבל אנחנו עדיין צריכים להיות מודאגים. לא יהיה לכך המשך אם חלילה לא נוכל להבטיח חינוך והשכלה. צריך להתחיל מלמטה, להבטיח שמערכת החינוך תהיה זו שדוחפת את התלמידים לסקרנות, למדע, לגילויים והמצאות. כדי שיוכלו להפעיל מטוסים וכלי נשק של המחר. זו גם פגיעה ביטחונית - אם נקנה את כלי הנשק הכי משוכללים בעולם לא יהיה מי שיפעיל אותם. צריך לחזק את החינוך הציבורי וזה בניגוד לכל דיסאינפורמציה שמאכילים את הציבור, כי רפורמת דו"ח דוברת לא נועדה להפריט, אלא לחזק חינוך ציבורי".
לא נשתוק, שתיקה היא נפילה
השרה לבנת הוסיפה כי "משכורת המורים נמוכה ולכן צריך שינוי. צריך שמישהו יקום, ישבור את המסורת ויגיד שאסור לתת יד לקשר של שתיקה שנמשך שנים. אנחנו מציעים העלאת שכר למורים. מורה צריך לעבוד משרה מלאה, לא חצי משרה על הדרך. זו משרה של מקצוע, פרופסיה שבגינה מקבלים שכר מלא בדיוק כמו אקדמאי".
את ההמלצה של דו"ח דוברת – תיק אישי לכל מורה', ציינה לבנת כי היא מתכוונת ליישם כבר בשנת הלימודים הבאה מאחר ואין צורך בהסכמת ארגוני המורים למהלך. "המינימום זה שדרוג כוחות ההוראה. צריך לתת רישיון לכל מורה על ידי משרד החינוך לעסוק בתחום. כל עובד מדינה מקבל מדי שנה הערכה שנתית. אצל המורים לא קיים נוהל כזה. מורה יכול ללמד 30 שנה ללא הערכה בכלל. אנחנו ניישם זאת החל מהשנה הבאה מאחר ולא צריך הסכם קיבוצי לכך".
השרה גם רמזה על מצבה הפוליטי שספג ריקושטים כתוצאה ממאבקה ביישום הדו"ח. "יש לי אחריות. אני כאן בשליחות לא של עצמי, אלא של הממשלה. חוץ מאחריותי כמובן כאמא, כשרה וכולי. מאוד נעים לנוח בחיק המחמאות. מי צריך את כל המתקפות האלה? אולי יהיו בחירות בעוד חצי שנה וכמו כולם אני צריכה להתחיל לרוץ מסניף לסניף. כולם עושים את זה וגם אני, אבל אין כל כך זמן כי אני עסוקה.
"התוצאות של התלמידים במבחנים מידרדרות ולאף אחד לא נעים להגיד", חתמה לבנת. "למה? כדי לא להרגיז וכדי להיות נחמדים. כדי שאפשר יהיה לגזור סרטים מקוקטייל לקוקטייל ולא יתקפו אותנו. תראו כמה שרים שתקו לאורך ההיסטוריה. שתיקה זה לא קיפאון של המערכת אלא נפילה".