היום שבו שונתה ההיסטוריה?
מיליארדים בכל העולם נחשפו לאירועי ה"לייב 8", קונצרט הצדקה הגדול בהיסטוריה למען אפריקה. האם הפעם משהו באמת ישתנה?
במהלך השבת מתו 50 אלף בני אדם ברחבי העולם מסיבות הקשורות לעוני. כך על פי הסטטיסטיקה, וכך בכל יום ביומו. אבל הלילה הזה, משהו השתנה. הלילה הזה התייצבו גדולי הזמרים בעולם וביקשו לומר בקול רם וצלול - לא עוד. את האסון הנורא הזה אפשר וצריך לעצור.
כבר שנים רבות שהעולם אינו עני, אבל הכסף אינו מתחלק שווה בשווה. העושר העולמי מרוכז כולו במדינות ספורות, וגם במדינות האלה מחזיקים בחלקים גדולים ממנו אחוזים בודדים מהאוכלוסיה. חלק גדול מאוכלוסיית העולם שרוי בעוני כבד, והמצב הקשה מכל הוא באפריקה, יבשת ענק בה גרים 800 מיליון בני אדם שמצבם הולך ומידרדר בעשרות השנים האחרונות - כשהעולם עומד מנגד ואינו מושיט יד לעזרה.
כמחצית מ-800 מיליון תושבי היבשת מתפרנסים מדולר אחד ליום; ל-42 אחוז מהאוכלוסיה אין גישה למים נקיים; יותר ממחצית הילדים מתחת לגיל 5 מתים מדי שנה, רובם ממחלות שניתן למנוע על ידי טיפול מתאים; רק 6 אחוז מהילדים לומדים בבתי ספר יסודיים; תוחלת החיים הממוצעת ביבשת היא 46; האיידס הרג 2.3 מיליון איש ב-2004 ו-25.4 מיליון איש נושאים את הנגיף. ועוד לא דיברנו על מלחמות האזרחים הבלתי פוסקות, על הילדים המגוייסים לצבאות, על שפחות המין, העבדות, השחיתות והגזענות.
והנה, דווקא כוכבי הפופ והרוק, אותם אנשים המושמצים תמיד על אורח חייהם הנהנתני, הם אלו שהרימו את הכפפה. הכוכבים הגדולים ביותר בעולם הפופ והרוק, בכל רחבי העולם, התגייסו בשבת למען מדינות אפריקה בקונצרט הצדקה הגדול ביותר שנערך בהיסטוריה. מאות אלפי בני אדם הגיעו למופעים, שנערכו בשמונה ערים מהמדינות החברות בארגון ה-G8 (לונדון, רומא, פאריס, מוסקבה, טוקיו, פילדפליה, טורונטו, ברלין) וכן ביוהנסבורג. עוד כ-100 אלף איש יצאו לרחובות אדינבורו שם תתקיים הוועידה כדי להפגין תמיכה במאבק. המארגנים העריכו כי 3 מיליארד בני אדם נחשפו בדרך כזו או אחרת לשידורים והדיווחים בטלווזיה, ברדיו ובאינטרנט.
"לעשות את הדבר הנכון"
"זה הרגע שלנו, זו ההזדמנות שלנו לעשות את הדבר הנכון. אנחנו לא רוצים צדקה, אנחנו רוצים צדק. אנחנו לא יכולים לתקן כל בעיה בעולם, אבל את אלה שאנחנו יכולים, אנחנו חייבים לנסות", אמר בונו בפתיחת הקונצרט המרכזי בלונדון. בונו ויו-2 פתחו את המופע בביצוע משותף עם פול מקרטני ל"מועדון הלבבות הבודדים של סרג'נט פפר". השיר מתחיל במלים "זה היה לפני 20 שנה היום" - רמז למופע ה"לייב אייד" שארגן לפני 20 שנה בוב גלדוף, שנועד לגייס כספים למגר את הרעב באפריקה.
המופע ההוא נכשל. הכספים הלכו לאיבוד בביורוקרטיה, הרעב לא מוגר והכוכבים האושמו בניצול ציני של מופע הצדקה לקידומם האישי. הפעם המטרה היתה שונה, לא עוד גיוס כספים שיילכו לאיבוד, אלא הפעלת לחץ על מדינות ה-G8, שמונה המדינות המתועשות הגדולות בעולם, שמתכנסות השבוע בסקוטלנד, כדי שימחקו את חובות הענק של מדינות אפריקה, חובות בסך כ-40 מיליארד דולר שמקשים על המדינות להתאושש מהשקיעה הכלכלית בהן הן מצויות זה שנים ארוכות. 25 מיליארד הם מבקשים מראשי המדינות למחוק כבר כעת, בפסגה שתכונס ביום ד'. בנוסף הם מבקשים להכפיל את הסיוע הישיר ולשנות את חוקי הסחר המקשים על מדינות אפריקה. עצומה עליה יחתמו, כך מקווים המארגנים, עשרות מיליוני אנשים, תוגש על ידי בונו לבאי הוועידה.
יש לא מעט טענות נגד שמיטת החובות. חלקן גורסות כי יש לטפל קודם לכן במשטרים המושחתים במדינות, ולפתור את בעיות התשתית שגורמות לכספי הסיוע להתבזבז. אחרים גורסים פשוט כי הלוואות צריך להחזיר. המארגנים טוענים בתגובה כי אכן ישנם עוד נושאים רבים לפתור, אבל שמיטת החובות חייבת להיות הצעד הראשון והמרכזי של מדינות המערב, בדרך להצלת אפריקה. הם מבקשים גם להזכיר את ההיסטוריה שרבים מעדיפים לשכוח. למערב יש חוב מוסרי וכלכלי אדיר למדינות אפריקה, שלעולם לא ישולם בחזרה. 40 מיליארד דולר הם רק פסיק ממה ששדדו מדינות המערב בכוח הזרוע מאוצרות הטבע של אפריקה, שלא לדבר על עשרות המיליונים מתושבי היבשת שנלקחו לשמש כעבדים. אפריקה עצמאית רק כמה עשרות שנים, העוני והנחשלות שלה הם במידה רבה תוצאה של בזיזתה על ידי מדינות המערב, שמיהרו לנטוש אותה לאנחות.
האיחוד המרגש
גם את המופע הנוכחי ארגן סר בוב גלדוף, שקיבל את תואר האצולה שלו בזכות פועלו רב השנים למען אפריקה. הוא הצליח לגייס 150 אמנים, כולל מדונה, קולדפליי, שאקירה, יוסו נ'דור, סטינג, אלטון ג'ון, ביורק, א-הא, מדונה, דוראן דוראן, אר.אי.אם, דיידו, פט שופ בויס, סלין דיון, בריאן וילסון, המי ועוד רבים אחרים, כולל אחינועם ניני שלנו, שהסכימו להופיע על הבמות. אפילו ביל גייטס, איש ששווה לבדו כמו מדינות רבות באפריקה, הגיע להביע תמיכה, וכך גם דייויד בקהאם. הכתובות: "ג'י-8 - העולם צופה" ו"לא עוד תירוצים", התנוססו מעל הבמה ושיגרו מסר ישיר למנהיגים.
שיאו של הערב היה האיחוד היסטורי של ההרכב הקלאסי של הפינק פלויד, ללא ספק הלהקה הגדולה ביותר בעולם שחבריה עדיין חיים. דייויד גילמור ורוג'ר ווטרס שבו לשתף פעולה לאחר 20 שנות סכסוך אישי - והוכיחו כי הם מסוגלים לשים את המטענים האישיים מאחוריהם למען מטרה כה נעלה. "חילוקי הדעות שלנו זניחים לעומת המטרה", אמר גילמור. הקהל קיבל את הלהקה, שהופיעה במשך כ-20 דקות עם ארבעה שירים, בתשואות אדירות. כשהם שרו את השורה המופלאה Hello Is there anybody in there אי אפשר היה שלא לראות במילים מסר ישיר לשמונת המנהיגים שייפגשו השבוע בסקוטלנד.
רבים תקפו את גלדוף על העדרם של אמנים אפריקאים, וטענו כי מדובר באירוע "לבן ומתנשא". גלדוף אמר בתגובה, כי המטרה היא להשתמש בכוכבים המוכרים במערב, כדי להפעיל לחץ על הממשלות דרך הציבור. עם זאת, בתגובה לביקורת, צורפה יוהנסבורג לרשימת הערים המארחות מופעים והזמר הקמרוני קוקו מבסי זומן למופע בהייד פארק. "הפעם אפריקנים מעורבים בניסיון לסייע לאפריקה, וזה לא קרה הרבה בעבר. אנחנו מציגים היום פן שונה של אפריקה ומראים שיש לה גם דברים טובים להעניק", אמר מבסי.
"אני בוכה"
"אני רואה את החדשות, אני רואה אנשים גוועים ברעב, ואני בוכה", אמרה ביורק שהופיעה בטוקיו, "אנשים מוכנים לצאת מגדרם בגלל שאנחנו מאמינים באמת במטרה. עצם העלאת הנושא למודעות היא עניין חשוב כשלעצמו".
מדונה שאלה את הקהל בלונדון: "אתם מוכנים להתחיל במהפכה? אתם מוכנים לשנות את ההיסטוריה?". את מדונה ליוותה על הבמה צעירה אפריקנית בת 24, שניצלה כילדה בעזרת קונצרט הצדקה שארגן גלדוף לפני 20 שנה. "אני מקווה שראשי ה-G8 שמעו אותנו. הם לא היו יכולים לפספס את מה שקרה כאן", אמר פול מקרטני.
רוברט סמית סולן ה"קיור" אמר בפאריס: "גיוסם של המיליונים יראה לבודדים שמקבלים את ההחלטות שיש פה נחשול שלא מתכוון להיעלם. יש יותר מדי אנשים מעורבים, יותר מדי זעם מכדי שהדברים יישארו כפי שהם. הפער בין העשירים לעניים ניתן לגישור. יש מספיק לכולם".
וויל סמית שהנחה את הקונצרט בפילדלפיה אמר: "אתם עדים לקונצרט הגדול בהיסטוריה. אני קורא למנהיגים לשים קץ לטרגדיה הזו". סמית ביקש מהקהל להקיש באצבעות כל שלוש שניות, שכן כל שלוש שניות מת ילד נוסף באפריקה. השחקן בראד פיט אמר לקהל: "בוא נזעם! בוא נהיה קולניים, בוא נהיה אמיצים".
כריס מרטין מ"קולדפליי" אמר: "זה אולי הדבר הכי נפלא שאורגן בהיסטוריה. אני רוצה להודות בשם הלהקות ובשם הקהל לגלדוף, גיבור של זמנינו שמגיע לו כל הקרדיט". סטינג אמר: "אנחנו חיים בכפר גלובלי וקשורים לאחינו ואחיותינו באפריקה ולבעיותיהם".
"הנדיבות שאנחנו מבקשים יכולה להציל את חייהם של מיליונים. יום אחד בעתיד כל האנשים, לא משנה היכן נולדו, יוכלו לנהל חיים בריאים. אנחנו יכולים לעשות את זה, כשנעשה את זה, זה יהיה הדבר הטוב ביותר שעשתה האנושות מעולם", אמר ביל גייטס ומזכ"ל האו"ם קופי אנאן הוסיף: "אנחנו רואים עכשיו באמת את האומות המאוחדות. כל העולם כולו מתאחד למען העניים".
"זהו יום של מוזיקה ואושר", אמר גלדוף ופנה לראשי המדינות המתועשות במכתב שפרסם בתקשורת: "לא נריע למאמצים חלקיים, זה חייב להיות יום היסטורי. ביום שישי בו תסתיים הוועידה כל העולם יעצור את נשימתו, אל תאכזבו אותנו". לקהל בלונדון אמר גלדוף: "גאנדי שחרר יבשת, מרטין לותר קינג שחרר עם, נלסון מנדלה שחרר מדינה - זה עובד. הם יקשיבו".
מנדלה עצמו פנה לראשי המדינות המתועשות מעל הבמה ביוהנסבורג: "יש לכם הזדמנות היסטורית לפתוח את הדלת לתקווה ולאפשרות של עתיד טוב יותר לכולנו. יש לנו סיכוי למנוע שואה לאנושות. אל תפנו את מבטכם לצד". בקרב הקהל ביוהנסבורג היה קאיפוס מולאדוזי, נהג משאית בן 32, שמרוויח 51 דולר בשבוע. "אני גר בשכונת עוני, בחדר קטן ועלוב עם אשתי ושלושת ילדי. אני כאן היום לא רק בשביל המוזיקה, אלא כדי להביע סולידריות במאבק נגד העוני. אנחנו רוצים לחיות כמו במערב, עם בתים נורמלים, עבודות מכובדות, אנחנו רוצים להנות מהחיים בדיוק כמוכם".
ומה עכשיו?
אבל האם זה יעזור? האם המנהיגים באמת יתרשמו מהצעד הזה? האם המיליארדים ברחבי העולם בכלל מתעניינים בגורלה של אפריקה, או רק בכוכבים ובמוזיקה - ובעוד שבוע לאיש כבר לא יהיה אכפת מעתידה של היבשת השחורה. האם הזמרים בעצמם, מלבד בודדים כמו גלדוף, בונו וסטינג שכבר הוכיחו מעורבות רבת שנים בנושא, ימשיכו לקדם את הנושאים הללו, או שיחזרו לעולמם הקטן והמאושר, כשהם מעדיפים להדחיק את האפשרות שניתנה להם להשפיע לחיוב על העולם?
לחץ ציבורי שהפך להפגנות רחוב המוניות כבר שינה את פני העולם. זכרו את הפלת החומה בברלין, או את המהפיכה הכתומה שאירעה זה עתה באוקראינה. אבל ה"לייב 8" היה בסופו של דבר ולמרות הכל - רק מסיבת רוקנ'רול מאורגנת ומסודרת - שספק אם תתבטא בלחץ ממשי מתמשך על מנהיגי העולם מצד אזרחיהם. קשה להאמין שמופעי רוק יעזרו לעצור את השמדת העם בסודן, את המלחמה הקטלנית בקונגו, את דיכוי זכויות האדם בזימבאבווה או את מכת האיידס בדרא"פ.
"רוב האנשים כאן בגלל המוזיקה, אני רק מקווה שהם לא שוכחים מה חשוב באמת ושמשהו באמת ישתנה", אמרה מריה בת ה-19 אחת מ-200 אלף הצופות בהייד פארק בלונדון. ימים יגידו אם תקוותה תתגשם. אם לשפוט לפי ההיסטוריה, הסיכויים לכך נמוכים. אבל את העתיד, בניגוד להיסטוריה, אפשר לשנות. גם אתם יכולים לנסות לעשות את זה, מקום טוב להתחיל בו הוא העצומה באתר המאבק.
לפנייה לכתב/ת 
