יש לי גלידה הכי טובה - סיור גלידריות

"בונה סרה, סיוניורינה" ברך פאבריציו, פקיד הקבלה המסוקס במלון הקטן בפירנצה, תוך שהוא נוטל את כף ידי בנסיון לנשקה. התדהמה שאחזה בו היתה מובנת לחלוטין: כף ידי היתה מוכתמת כולה בגלידה בטעם שוקולד-תפוז מהגלידריה הנפלאה שגיליתי במקרה, (טיול אמנות, עאלק). "אכלת קצת גלידה, אני רואה...", אמר פאבריציו וחייך אליי בשובבות תוך שהוא מציין את שעת סיום המשמרת שלו.

וניליה - פילוסופיה גלידתית

גלידה סיציליאנית - גלידה עם כבוד

ההתחלה של "גלידה סיציליאנית", אבן גבירול 63, תל אביב, היתה פחות מקרית. רפאלה, הבעלים, שבא ממשפחה של גלידות, עלה ארצה מאיטליה לפני חמש שנים בידיעה ברורה שהוא הולך להקים גלידריה משובחת.

החזון היה להקפיץ משמעותית את רמת הגלידות בארץ. בפועל מיד עם פתיחת הגלידריה פרצה האינתיפאדה השניה ("מאמא מיה!"), מה שהכניס אותו לחרדות מסויימות, שהתבדו עם הזמן. היום הגלידריה, שעברה שיפוץ מוצלח לאחרונה, הומה אדם, סניף נוסף הוקם בהרצליה פיתוח (רח' שנקר 14) ורפאלה בקושי מוצא זמן ללכת לים ("יש לי שיזוף של רואה חשבון"). במבטא איטלקי כבד וזיק ילדותי בעיניים הוא מספר על סניפי הגלידריות המשפחתיות בבייג'ין, ונקובר ורומא, כולם נקראים באותו שם: גלידה סיציליאנית. למה סיציליאנית?, אני תמהה. "בסיציליה מאוד חם", הוא מסביר, "כשחם עושים גלידה יותר קלה". כל הגלידות הן בנות 4.5% שומן, מה שכלל אינו מורגש בטעמן העשיר והמפנק.

גלידת רום-צימוקים מעולה, גלידת שוקולד באצ'ו מהממת ממש וגלידת קפה מענגת. יש גם פבלובה, אפוגטו, ופל בלגי, סופלה שוקולד עם גלידה, גלידת וניל חלב( 3% שומן בלבד) שמפתיעה במרקם קרמי מענג וגלידת סויה, (מימית משהו), לטובת אלו שאינם מעכלים חלב ומוצריו.

                                                                   (צילום: ליאור פילשטיינר)

בראוויסימו - מסורת איטלקית

מי שעוד הביא את מסורת הגלידה מאיטליה הוא חיים בירן, מייסד רשת בראוויסימו, שנטש קריירה של סמנכ"ל מפעל תעשייתי לטובת הגלידות, להן זכר חסד נעורים עוד מהתקופה שהיה מנהל השיווק הארצי של חברת סנוקרסט - ובעצם מאז שהוא זוכר את עצמו, "תמיד הייתי מניאק של גלידה", הוא אומר, "התנאי היחיד מבחינתי להקמת גלידריה היה שאני אייצר את הגלידה הכי טובה בארץ, מבחינת: הכי טוב או כלום". חיים נסע לאיטליה, התחבר עם יצרנית הגלידות "בראוו", למד את תורת הגלידה אצל פינו סקארינג'לה שנחשב למאסטרו מוביל ("בארץ אין היכן ללמוד גלידה") והקים את הסניף הראשון בשכונת "אם המושבות" בפתח תקווה, עירו. הסניף הראשון עבר בינתיים לידי זכיין, מאז נפתחו סניפים ברחוב בן יהודה 254, תל אביב, ברחוב הארבעה 4 , תל אביב ובתל מונד. החברה גם מוכרת גלידות לבתי קפה ומציעה שרותי עגלת גלידות לארועים.

לסניף ברחוב הארבעה יש יתרון מצויין: אין כאן גלידריות נוספות באיזור. אני טועמת גלידת שוקולד תפוז מעולה, גלידת מרציפן מדהימה, וגלידות מלבי, קפה וריבת חלב מצויינות. הגלידות של בראווסימו, מתברר, זכו בתואר הגלידה האיטלקית הטובה בארץ בתחרות מטעם אגוד השפים הישראלי לפני שנתיים. הסניף ברחוב הארבעה גאה להיות הבר- גלידה הראשון: ניתן להזמין כאן כדור גלידה לצד צ'ייסר של אלכוהול, לפי בחירת הלקוח, במחיר זהה למחיר של כדור ללא צ'ייסר. טעם אחד עולה 10 שקלים, שני טעמים עולים 15 שקל, שלושה – 18 שקל וארבעה 21 שקל. ויש עכשיו מבצע, עד סוף החודש (יולי 2005): מבצע "אכול ככל יכולתך" ב-30 שקל לאדם. "אתה בטוח"? אני שואלת את חיים, "לעם ישראל יש יכולת, אתה יודע". "אני בטוח", הוא עונה.

                                                                    (צילום: ליאור פילשטיינר)

אייסברג - סורבה ישמח לבב אנוש

פינגווין - מסע במנהרת הזמן

המסע לכפר סבא, לגלידת פינגווין המיתולוגית, (רח' רוטשילד 43 ), מסתמן בדיעבד כמסע במנהרת הזמן, מה שהופך לדגל בידיו של יצחק קריסטל, אחד ממנהלי המקום והבן של המייסדים. "אנשים שירדו מן הארץ לפני שנים רבות מגיעים הנה ישר מהמטוס", הוא מספר.

יצחק מראה לי בגאווה את המכונות העתיקות, "אנחנו לא הייטקים בשום אופן" הוא אומר, "המקום נראה בדיוק אותו דבר כמו בעת הקמתו בשנת 1951 והגלידה מיוצרת באותן מכונות מאז". לא, אין כאן סורבה פירות יער וטרגון או עיצוב יפה כמו של הגלידריה הסיציליאנית. אין כאן אפשרות לקבל כדור לצד כדור (במקום כדור מעל כדור) ואין כאן כדור גלידה עם צ'ייסר אלכוהול. יש כאן רק (!) 12 טעמים בסיסיים מאוד, (8 שקלים למנה), ציורים של פינגווינים טובי לבב וילדים עם כיפה (המקום כשר למהדרין!) ואת אותה גלידת רום צימוקים חביבה, פשוטה וצוננת שאכלתי כאן לפני עשרים וחמש שנים.

• צילומים: ליאור פילשטיינר. לאתר שלו הקליקו כאן.