איך מתקיימות 8 נפשות מ-2,150 שקלים?

עאדל ותמאם עומאר וששת ילדיהם מנצרת מצטופפים בשני חדרים בדירת הסבא ומנסים לשרוד מדי חודש מ-2,150 שקלים. הם רק משפחה אחת מני רבות, שעבורן דו"ח העוני של הביטוח הלאומי שפורסם היום (ב') הוא יותר מדפי נייר. הוא מציאות יומיומית.

דו"ח העוני הצביע על כך שכשני שלישים מהמשפחות העניות בישראל הן משפחות ערביות וחרדיות - שתי אוכלסיות המתאפיינות בריבוי ילדים ובהשתתפות נמוכה בשוק העבודה. עאדל עומאר (47) הצליח לפרנס בקושי את משפחתו עד לפני שבע שנים, אז נפצע בתאונת עבודה ומאז נאלצת המשפחה לחיות מקיצבאות הביטוח הלאומי. האם, תמאם (37), עקרת בית ואינה מחפשת עבודה משום שהיא עסוקה בגידול ששת ילדיה.

עאדל עומאר וילדיו (צילום: חגי אהרון)

"איך אפשר לפרנס שמונה נפשות עם 2,150 שקלים לחודש?. כל שנה המצב נהיה יותר ויותר קשה בגלל שמקצצים בקיצבאות", סיפר עומאר, אב לשישה ילדים בני שנה וחצי, 4, 5, 11, 15 ו-17. כולם נשארים בבית במהלך החופש הגדול, משום שלהוריהם אין כסף אפילו לשלוח אותם לבילוי קצרצר בבריכה. בני הזוג וילדיהם מתגוררים בבית אביו של עדאל.

"הקיצוצים בקצבאות החלו לפגוע בנו יותר ויותר", סיפר עומאר. "למה תמיד מקצצים מהחלשים ולא מאלו שמרוויחים 40,000 ו- 50,000 שקל? הקיצוץ בקיצבאות פגע בנו קשה מאד. כל שנה מכריזים על קיצוץ חדש ולנו אין מאיפה לחיות". הוא סיפר כי הוא מתקשה לרכוש אפילו מצרכי מזון בסיסיים. "יש ארבע חנויות מכולת בשכונה ולכולם אני חייב כסף. אני עובר מחנות לחנות כדי לנסות לסגור את החוב וכדי לקנות אוכל לילדים".

בבית משפחת עומאר אין טלפון, גם לא מכשירי טלפון ניידים. החשמל לדבריהם מנותק מדי פעם. "אני לא מצליח לשלם אפילו את חשבון החשמל, תמיד שולחים לי ארבע התרעות עד שאני מצליח לשלם. לפעמים מנתקים לי את זרם החשמל עד שאני מצליח לגייס כסף לתשלום. יש לי תינוקת בבית וקשה מאוד להסתדר בלי חשמל".

בעיה נוספת שמתמודדת איתה המשפחה היא בעיית הצפיפות בדירה. שמונה הנפשות אמורות להסתדר בשני חדרים וסלון. לדבריו עומאר, "הפחד הוא שאבא שלי, שהוא בעל הבית, יגיד לי - אתה לא יכול לגור כאן יותר. מה אני אעשה? לא יהיה לי איפה לגור. יש לי ולילדי בית בזכות אבא שלי שמרשה לי לגור בביתו".

בעוד פחות מחודש תחל שנת הלימודים, ועומאר ייאלץ להתמודד עם משימה שהפכה לבעיה של ממש - כיצד לרכוש לילדיו מכשירי כתיבה, מחברות וספרי לימוד. "אין לי מושג מאיפה אני אשיג כסף כדי לקנות להם דברים לבית הספר, אין לנו אפילו כסף לאוכל".

למרות תאונת העבודה שעבר מנסה עומאר לחפש עבודה שתתאים למגבלותיו, כדי להביא עוד כמה שקלים הביתה ולפרנס את אשתו וילדיו. אבל בנצרת ובסבביתה, שאחוז האבטלה גבוה בהרבה מן הממוצע הארצי, קשה לעשות זאת. 

סכום הקיצבה ממנה אמורה משפחתו בת שמונה הנפשות להתקיים, אינו מוטעה. "שאלתי בביטוח הלאומי כבר כמה פעמים איך בן אדם עם אשה ושישה ילדים יקבל קיצבה כזאת של 2,150 שקל – והם אמרו שזה בדיוק הסכום שאני אמור לקבל", הסביר עומאר.

עוד 3,800 משפחות עניות בשנה

עמותת קול העובד מנסה לסייע לחלק מהמשפחות הערביות בצפון הארץ הזקוקות לעזרה. העמותה פועלת מול הרשויות בעניין. מנהל העמותה, והבה בדארנה, הסביר: "בשנת 2003 קיבלנו 1,200 פניות של משפחות במצוקה, אבל בשנת 2004 המספר הגיע ל-2,350, כלומר כמעט כפול. הגזרות של משרד האוצר והתקנות של הביטוח הלאומי מחלישות את האוכלסיה הערבית והופכות אותה לענייה יותר".

ממרכז מוסאוא נמסר כי עוד 3,800 משפחות התווספו למספר המשפחות העניות במגזר בשנה החולפת. מספר הילדים העניים במגזר עומד על 420 אלף. משמעות הדבר היא, כי 60% מכלל הילדים הערבים הם עניים. לדברי אנשי המרכז, דו"ח העוני חושף מגמת עליה בעוני בקרב האוכלוסיה הערבית, "ובעוד הממשלה מדברת על עבודה בפועל היא העמיקה את העוני ביישובים הערבים". 31.3% מכלל המשפחות העניות הן ערביות, לעומת 12.7% במגזר היהודי, וכי כמחצית מהמשפחות הערביות הן עניות.

בדארנה הסביר עוד: "הרבה ערבים נתקלים בתקנה 10 א' לפיה בעל נכס לא יקבל קיצבה או שתקוצץ הקיצבה שלו. במיגזר הערבי נהוג שהאב בונה דירה לבנו מעל ביתו וכך מסתבר שלבן יש נכס ולכן הקיצבה שלו מקוצצת. זאת למרות שהוא לא יכול להפיק תועלת או רווח מהנכס. לדעתנו הנתונים של העוני במגזר הערבי הם גבוהים יותר ממה שפורסם. השנה אנחנו מקבלים פניות רבות יותר של תושבים ערבים נפגעי התוכנית הכלכלית".