הממשלה אישרה: משנים את חוזה השלום עם מצרים

26 שנים לאחר חוזה השלום עם מצרים, הממשלה מאשרת את שינוי הנספח הצבאי להסכם. בצהריים (יום א') אישרו השרים את הסכם פילדלפי, במסגרתו תפרוס מצרים 750 אנשי משמר-גבול חמושים לאורך ציר פילדלפי. רק לימור לבנת וצחי הנגבי התנגדו. ככל הנראה, כבר ביום רביעי יובא ההסכם לאישור הכנסת, שם מובטח לו רוב, לקראת החתימה עליו עם הצד המצרי.  

במסגרת ההסכם, אמורה מצרים למנוע הברחה של אמצעי לחימה לרשות הפלסטינית. ח"כים בימין הזהירו מהכרסום בנספח הצבאי להסכם השלום עם מצרים, ומהפגיעה בעיקרון של פירוז סיני. לעומתם הרמטכ"ל, רב-אלוף דן חלוץ, דווקא הביע תמיכה בפינוי הציר מכוחות צה"ל, לאחר שהרצועה כולה כבר תפונה.    

את ההסכם המתגבש, שאמור להיחתם בקרוב מאוד בדרג צבאי בכיר עם הצד המצרי, הציג בפני השרים עמוס גלעד, איש משרד הביטחון. השר שאול מופז ביקש להרגיע את עמיתיו, שהביעו חשש מהעברת נשק גלויה ממצרים לרשות, ואמר: "אנו יכולים להטיל וטו על כל העברה של נשק". הוא הבהיר: "למרות שהפלסטינים אינם צד בהסכם, יש ברשותינו כלים לפעול מולם על מנת שלא ינסו לפגוע בהסכם". בכך רמז מופז לכלים כמו הרצון הפלסטיני לשמור על מנגנון גביית המכס על-ידי ישראל.

ראש המועצה לביטחון לאומי, גיורא איילנד, התנגד להסדר עם המצרים וטען שההסכם צריך היה להיראות אחרת. לטענתו, ההסכם נוסח לפני שהוחלט על הוצאת חיילי צה"ל מהציר, ולכן הוא בעייתי. איילנד טען שצריך היה לקבל הכרעה שיוצאים מפילדלפי ואז להגיע להסכם כולל יותר עם המצרים, שבו יועלו דרישות נוספות מהמצרים, לנוכח הכוונה להוציא את חיילי צה"ל משם.

לדבריו, הצבת החיילים המצרים בפילדלפי היתה יעד מצרי, שמעניק להם יתרון. ישראל, כך הסביר, הסכימה לכך מבלי לדרוש התחייבויות נוספות, וללא קבלת תמורות עבור הצבת החיילים המצרים לאורך הציר.

השר חיים רמון תקף את הדברים: "האינטרס המרכזי שהמצרים יהיו שם הוא שלנו. זה לא שהם עושים לנו טובה. הברחות הנשק מסכנות אותנו, כל שיפור במאבק נגד ההברחות מועיל לאנטרס הישראלי. לא ניתן להעמיד להם תנאים". השר מתן וילנאי אמר: "חיזוק הכוח המצרי לאורך הציר הוא נכון. אני מברך על עדכון הסכם השלום עם המצרי, דבר שנכון בנסיבות האלה. הברחות לאורך הגבול יש כל הזמן גם מאז הסכם השלום, במקרה הזה, תהיה מלחמה יותר עיקשת".

יו"ר ועדת החוץ והבטחון, יובל שטייניץ, הגיב: "זה יום שחור למדינת ישראל, המזמינה את הנמר המצרי לשמור על השמנת. מדובר בליקוי מאורות שפקד את הממשלה, המוותרת על פירוז סיני בעבור נזיד עדשים של מחמאות ומחוות".

ח"כ בנימין נתניהו אמר בתגובה לאישור הצבת חיילים מצרים בציר פילדלפי כי "החלטת שרון להפקיד את בטחון ישראל בידי צבא מצרים במקום בידי חיילי צה"ל היא טעות נוספת שתיתן רוח גבית לטרור, ותאפשר להזרים כוחות ואמצעי לחימה לבסיס הטרור שהולך ומוקם ונבנה ברצועת עזה".

מחר יגיע לרצועת עזה שר המודיעין המצרי ואיש אמונו של מובארק, הגנרל עומר סולימאן. הוא יעמוד מקרוב על ההערכות הביטחונית החדשה בצד הפלסטיני, ולאחר מכן ימשיך לפגישות בישראל, לקראת החתימה על הסכם פילדלפי.   

הרמטכ"ל, דן חלוץ, שהשתתף אף הוא בישיבה התייחס בדבריו להתנהגות המפונים, ואמר כי "התנהגותם היתה אצילית, בקרב המפונים אך אל לנו לשכוח שריפת ציוד צבאי בעלות מליוני שקלים. האלימות המילולית היתה קשה שבעתים מהאלימות הפיסית. לא נוכל לעבור על כך מהר לסדר היום".

20 בתי כנסת ייהרסו

עוד הוחלט בממשלה כי מבין 22 בתי הכנסת המצויים עדיין ברצועת עזה, רק שניים - אלה הניתנים לניוד - יועברו לשטח ישראל. שאר המבנים יפורקו, והיסודות יועברו לישראל. שר הביטחון, שאול מופז, שהעלה את ההצעה, ציין כי ינחה את צה"ל להתחיל מיידית בעבודות ההעתקה.

במערכת הביטחון אמרו כי יש צורך דחוף להכריע בגורל בתי הכנסת, שכן לפי שעה, החיילים מאבטחים את המבנים בשטח ונתונים לאיום של חידוש האש הפלסטינית. אולם הרבנים ניסו לשנות את ההחלטה, ואף ליזום מהלך במסגרתו גורמים בינלאומיים יערבו לשלמות המבנים.

הרבנים הראשיים יונה מצגר ושלמה עמאר השתתפו בדיון. מצגר טען: "זה משפיע על יהדות העולם, איך ניתן יהיה לשמור אחרי זה על מקומות יהודיים בקהילות אחרות?".

שרון ביקש לתת כדוגמא בית כנסת מ-1540 בחברון, שנהרס אחרי מלחמת ששת הימים: "זה בית כנסת בן מאות שנים, והפך תסלחו על הביטוי, לבית שימוש של כל השכונה, וכלל אחזקה של עדר צאן שלם במבנה".

ראש הממשלה ביקש לא להשתמש במינוח הריסה, שלטענתו יש לו קונוטציה פוליטית: "אני שומע שמשתמשים במילה 'להרוס', אני מבקש להשתמש במינוח 'מפרקים'. כל דבר שניתן להעתיק משם, מדלת, עד ויטראז'ים, חלונות הנצחה, מגיני דויד - מועתק. צריך להשתחרר מהעניין של ההריסה ולעסוק בפירוק כל הסמלים הקדושים והסממנים היהודיים, ולחשוב מה יעשו השכנים בתוכו ומסביבו של הבניין אם נשאיר אותו להם".

שר הביטחון שאול מופז העריך כי: "יום אחרי שנמסור יהיה גל צונאמי של החמאס ואחרים שיעלו על כל מקום אפשרי ושום מקום קדוש וציבורי לא ישמר". בסופו של דבר התקבלה הצעת מופז, כי 20 בתי הכנסת הנייחים יפורקו ויופשטו מכל הסמלים, ויפורקו ככל שניתן. 2 בתי כנסת שניתן לניידם - יועתקו למקום אחר.

השרים החליטו על הקמת ועדה משותפת לרבנות ולמשרד הביטחון, אשר תבחן ביומיים הקרובים כיצד ניתן, אם בכלל, להעתיק את המבנים באופן שימזער את הריסתם.

ממלא מקום ראש הממשלה, השר אהוד אולמרט, תקף בישיבה את הרבנים וטען כי דרישתם בנושא נובעת ממניעים פוליטיים. השר ישראל כץ תקף את אולמרט ואמר: "יש לכבד את בקשתם, גם אם הממשלה תצטרך לשנות את עמדתה. הם אומרים את הדברים מתוך חרדה לעולם היהודי".

בזמן ישיבת הממשלה קיבל שר הביטחון, שאול מופז, עדכונים שוטפים אודות ההתפתחויות מחקירת הפיגוע בבאר-שבע. השרים התייחסו בעיקר לסוגיית הפרצה בגדר מול דרום הר חברון, דרכה הסתנן כנראה המחבל המתאבד.

השר מופז התייחס בעיקר ליום שאחרי ההתנתקות. "הגדה הופכת כעת לזירת המאבק העיקרית בטרור. הבהרנו לפלסטינים בכל הדרגים כי כעת עליהם לממש את התחייבותם ולהילחם בטרור. השטח ברצועת עזה יעבור לידי הפלסטינים רק לאחר שאחרון חיילי צה"ל יעזוב". ב-15 בספטמבר, העריך מופז, ניתן יהיה להעביר את השטח, אך עדיין ללא ציר פילדלפי הדרומי בו אמורה מצרים להציב את כוחותיה. "בכל מקרה, זהו לא תאריך מקודש", הוסיף.