בג"ץ קבע: בלי "מגן אנושי" בשטחים
הרכב של שלושת שופטי בג"ץ ובראשו הנשיא אהרון ברק, פסק הבוקר: "נוהל אזהרה מוקדמת", המוכר בציבור כ"נוהל שכן" אינו חוקי. נשיא בית המשפט העליון, השופט ברק, אומר שגם התניית הנוהל בהסכמה אינו חוקי: "יש להימנע מכניסה למצב בו תתבקש הסכמה זו". השופטת בייניש קבעה כי אין בידי השכן ברירה אמיתית לסרב להצעה, "ולכן הסכמה כזו אינה הסכמה". השופט חשין דיבר על ההתלבטות: "כעוצמת הסיכון כן עוצמת הפיתוי לסטות מן הנוהל". ח"כ איתם בתגובה: "קשרו לצה"ל את הידיים". ח"כ גלאון: "הצבא לא יכול להתנהג ככנופיית טרור"
"נוהל אזהרה מוקדמת", המוכר בציבור כ"נוהל שכן", אינו חוקי - כך קבעו הבוקר (יום ה') שופטי בג"ץ. בכך נאסר לשימוש הנוהל במסגרתו נשלחו אזרחים פלסטינים לבתי מבוקשים כדי לסייע לצה"ל בעת המעצרים. העתירה בנושא הוגשה לפני יותר משלוש שנים. את ההחלטה קיבל הרכב של שלושה שופטי בג"ץ בראשות נשיא בית-המשפט העליון, השופט אהרון ברק.
הצדדים לדיון בבג"ץ (צילום: חיים צח)
השופט ברק כתב בפסק הדין: "לאור חוסר השוויון בין הכוח התופס לבין התושב המקומי, אין לצפות כי התושב המקומי יתנגד לבקשה להעביר אזהרה למי שמבקשים לעוצרו. אין לבסס נוהל על הסכמה, כאשר ברבים מן המקרים זו לא תהא אמיתית. יש להימנע מכניסה למצב בו תתבקש הסכמה זו".
דברי השופט ברק, אין אפשרות אמיתית לדעת מראש האם העברת האזהרה בין הפלסטיני למבוקש אכן תסכן אותו או לא. "יש להתחשב לא רק בסיכון הפיזי של פגיעה מירי שיבוא מהמקום בו נתון העצור, או ממלכודות שונות, אלא גם בסיכון הרחב יותר, הצפוי לתושב המקומי המשתף פעולה עם הצבא".
חשין: כעוצמת הסיכון כן עוצמת הפיתוי
המשנה לנשיא בית המשפט העליון, השופט מישאל חשין, קבע שההחלטה קשה ביותר ו"כל פתרון שאבחר בו, יבואו ימים ואתחרט על בחירתי". חשין קבע שהשימוש בנוהל אזהרה מוקדמת מסוכן וגם אי-הכרה בו אינו פשוט. למרות הלבטים הקשים, הכריע חשין נגד הנוהל: "תהא ההוראה הכתובה ברורה ונקייה ככל שתהא, אל נשכח כי ביצועה הלכה למעשה הוא בשדה, בשטח הפתוח, בתנאי לחץ, במתח, בתנאים של סיכון חיי אדם - תושבים וחיילים.
"סטייה קלה מן ההוראה, אי הבנה, קריאה לא נכונה של תנאי השטח, והנה ירדנו אל השוליים האסורים, גלשנו מן המותר אל האסור. כעוצמת הסיכון כן עוצמת הפיתוי - בתנאי השטח - לסטות מן הנוהל", קבע חשין.
השופטת דורית בייניש קבעה שהסכמת הפלסטינים איננה הסכמה אמיתית. "אין דרך כשרה לקבלה של הסכמה. קשה לראות כיצד בנסיבות השוררות באזור, מושגת ההסכמה הנדרשת. כאשר מתבקש תושב מקומי על ידי מפקד צבאי, המלווה בכוחות צבא חמושים".
לדברי בייניש, "כאשר מתבקש תושב מקומי על ידי מפקד צבאי, המלווה בכוחות צבא חמושים, לסייע בפעולה המתבצעת נגד אוכלוסיה שהוא נמנה עימה, הרי גם אם הדבר נעשה למטרה רצויה, אין בידו ברירה אמיתית לסרב להצעה, ולכן הסכמה כזו אינה הסכמה".
עורך הדין מרואן דלאל, שהגיש את העתירה אמר בתגובה: "זו החלטה חשובה ששולחת מסר לדרג לא רק הצבאי אלא גם האזרחי. המשימה כרגע היא לעקוב אחרי פעילות הצבא בשטח ולוודא שצה"ל יישם את ההחלטה כי מניסיוננו, צה"ל כבר הפר צו ביניים בסיפור הזה".
איתם: בג"ץ קושר את ידי צה"ל
ח"כ אפי איתם אמר בתגובה להחלטה הבוקר כי "שופטי בג"ץ קושרים את ידיו של צה"ל העומד מול טרור ללא מגבלות. שופטי בג"ץ הוכיחו היום שוב ש'המרחם על אכזרים סופו שמתאכזר לרחמנים' ומגביר את הסיכון לחייהם של חיילי צה"ל".
ח"כ זהבה גלאון אמרה כי "טוב שבג"ץ אסר את השימוש בנוהל-שכן ומנע את הפגיעה בחפים מפשע וההפלייה בין דם לדם. החלטת בג"ץ קובעת שצבא במדינה אינו יכול להתנהג ככנופיות טרור".
מארגון נפגעי הטרור "אלמגור" נמסר בתגובה להחלטת בג"ץ לפיה "נוהל שכן" אינו חוקי, כי "השופטים מעדיפים את סיכונם הברור של בנינו בהתייצבותם מול דלת המחבלים ובלבד שלא לייצר אי נוחות לשכנים הפלסטינים". בכוונת הארגון ליזום חקיקה עוקפת בג"ץ ביחד עם הורי חיילים שנהרגו כתוצאה ממגבלות צה"ל בלחימה וכן לבדוק אפשרות של ערעור להרכב מורחב על ההחלטה.
גם ח"כ רן כהן אמר כי "שוב הוכח שבג"ץ הוא תמרור מוסרי לצה"ל ולממשלה". לדבריו, "מכיוון שהוא מתקשה לעמוד בקצב האירועים, כדאי מאוד שצה"ל יתחיל להבחין בעצמו בין מותר ואסור ויקבע מדיניות שעומדת במבחן בג"ץ במקום לחטוף בכל פעם מחדש סטירת לחי מבג"ץ".
יו"ר ועדת הפנים של הכנסת, ח"כ ראלב מג'אדלה מהעבודה, שיבח את החלטת בג"ץ ואמר: "זהו צעד נוסף שיסמל התקדמות חיובית ביחסו של צה"ל לאזרחים פלסטינים, בכך שלא יראה בהם כלי לקידום מטרותיו הצבאיות ללא התחשבות בסיכון הקיים לחייהם".
העתירה - ממבצע "חומת מגן"
את העתירה הגיש עו"ד דלאל בזמן מבצע "חומת מגן". לטענתו, צה"ל עושה שימוש באזרחים פלסטינים כ"מגנים אנושיים". בבואם ללכוד מחבלים המתבצרים בבתים, נטען בתביעה, מאלצים החיילים את האזרחים הגרים בסמוך ליעד לנקוש על דלת הבית ולבקש מהחשודים לצאת, מה שמעמיד אותם בסכנה רבה. אחד המקרים הידועים היה מותו של נידאל אבו-מוחסן, פלסטיני בן 18, שנהרג בעת שנעשה בו "נוהל שכן".
בחודש אוגוסט 2002 הוציא בג"ץ צו ביניים שמנע מהצבא לעשות שימוש באזרחים פלסטינים לצרכים אלו. בינואר 2003 הגישה המדינה את תשובתה לבג"ץ ובו פירטה את "נוהל האזהרה המוקדמת". על-פי נוהל זה, לצה"ל מותר להיעזר באזרח פלסטיני במהלך פעולות צבאיות בהן הוא מבקש לבצע מעצרים, זאת במידה שמתקיימים שני תנאים: ראשית, האזרח הפלסטיני חייב להביע את הסכמתו לעזור לצבא; שנית, אסור שיהיה חשש כלשהו לחייו של אותו תושב במסגרת הסיוע שייתן לצבא.
ארגון עדאללה הגיש פעמיים בקשות לפי פקודת ביזיון בית המשפט, בטענה שהצבא הפר את צו הביניים של בג"ץ ונעזר ב"נוהל שכן" למרות האיסור. בג"ץ טרם מסר את החלטתו בשתי הבקשות הללו.
בנוסף לעתירה הגיש הארגון תצהיר של גדעון עציון, חייל מילואים שכתב: "תנאי ההסכמה (נוהל האזהרה - ט.ר) גרר תגובה משועשעת אצל רוב המפקדים. הרי איזה אזרח סביר יסרב ל'בקשה' שמוגשת בשלוש בבוקר על ידי קבוצת חיילים עם אפודים וקסדות שמכוונים עליו נשק דרוך?".
העותרים טענו כי "נוהל האזהרה המוקדמת" אינו חוקי מכיוון שהוא מציב את האזרח הפלסטיני בסכנה ממשית וכי הסכמתו אינה יכולה להיות אמיתית, ולכן מדובר בשימוש בתושבים כ"מגן אנושי".
המדינה, מצידה, טענה כי מדובר בנוהל הכרחי שאינו מציב בסכנה ממשית את הפלסטיני מאחר שכוח צבאי מגבה אותו בכל מהלך הפעולה וכי הדבר נעשה אך ורק בהסכמ מלאה של האזרחים לסייע במעצר מבוקשים. עוד טענה המדינה כי "נוהל שכן" הכרחי למעצר מבוקשים.
לפנייה לכתב/ת 
