פולין: צל העבר, רוח העתיד

תם סיבוב בחירות שני ומכריע לנשיאות פולין. התמודדו בו שני מועמדים, שניהם מהמחנה הימיני. המפסיד, דונלד טוסק, מועמד מפלגת המרכז הליברלית "המצע האזרחי", הוא בן למיעוט אתני קאשובי המתגורר במחוזות הסמוכים לים הבלטי. מפלגתו והוא מציגים לבוחרים מצע קרוב לזה שהציגה בשעתה מפלגת "שינוי" בארץ: מסים נמוכים, תקציבים ציבוריים מצומצמים, שקיפות ממשלתית, דה-רגולציה והפרטה גורפת. מצע נוסח ביבי דגם 2003. אבל טוסק אינו ביבי; הוא פוליטיקאי אפור, מחויט ומכובס מכל כריזמה.

המנצח - הנשיא המיועד - הוא פרופ' לך קאצ'ינסקי, אח תואם ליורוסלב, מאישיה הפוליטיים הבולטים של פולין בעשרות השנים האחרונות. נמוך קומה וחם מזג, קאצ'ינסקי רץ מטעם מפלגת "חוק וצדק",שזכתה ברוב קולות בבחירות שנערכו בחודש שעבר לפרלמנט ותרכיב את הממשלה הבאה. "חוק וצדק" היא מפלגה קשה להגדרה אפילו בנוף המפלגתי הסבוך של פולין כיום. היא משלבת ליברליזם עם תמיכה בממשלה חזקה, פופוליזם עם טכנוקרטיה, מסורת קתולית עם חלומות על "פולין מנהיגת המערב". לך קאצ'ינסקי מדבר על "פולין הסולידארית", להבדיל מ"פולין ליברלית" של טוסק. הוא מכהן כראש העיר ורשה וביקר בישראל.

נכון לעכשיו, ליל ספירת הקולות (יום ב'), ניצחונו של קאצ'ינסקי בטוח: לפי כל המדגמים, כ-53% עד 54% מהבוחרים הצביעו בעדו. בסוף הקולות הצפים הכריעו, כמו שהם מכריעים אצלנו.

בזמן מערכת בחירות הלכתי למטות של המתמודדים בוורשה, השוכנים במבנים משופצים ומקושטים במיטב הטכנולוגיה. שוחחתי עם הפעילים, פגשתי את המועמדים. התרשמתי - לתדהמתם של ידידיי הפולניים - שאין הבדלים כה עמוקים ביניהם. אפילו בשאלת היחס אל העבר. טוסק אמר: צריך לפתוח לקהל הרחב את כל הארכיונים ("התיקים") של משטרות הביטחון הפולניות מימי הקומוניזם. קאצ'ינסקי אמר: צריך לפרסם רק את השמות ("התיקים") של מי ששירת בפועל במשטרות אלו ושל משתפי הפעולה, ולסלקם מן המנגנון הציבורי. ההבדלים המעשיים בין ההצעות מצומצמים - כל התיקים החשאיים ממילא ייחשפו בקרוב, חבל על הוויכוח.

אין הבדל במצעים, אך יש הבדל בקהלי הבוחרים. מועמדותו לנשיאות של טוסק נהנתה מתמיכה גורפת של התושבים בערים הפולניות הגדולות, של הצעירים עד גיל 30, של בעלי השכלה גבוהה, של שכבת המנהלים, היזמים, החוואים העצמאים, של המשקיעים בבורסה ובעלי העסקים הגדולים באזורים המערביים והצפונים של פולין. טוסק ייצג את האינטרסים של פולין החדשה, המרוצה מעצמה, הגאה בהישגיה הכלכליים (צמיחה מהירה, עלייה ברמת החיים, דיכוי האינפלציה, מטבע חזק, חברות באיחוד האירופי) והדמוקרטיים (חופש עיתונות, זכויות אזרח, חיים פוליטיים תוססים, מערכת בתי משפט עצמאית למופת). רק שקצת חסרה לטוסק תאוות השלטון, בלעדיה קשה לנצח בחירות.

לך קאצ'ינסקי, לעומתו, הקרין שאיפה כמעט בלתי מרוסנת להיות הנשיא הבא של פולין. כשהוא מדבר על פוליטיקה, עיניו בורקות וידיו מתקפצות לאגרופים. הוא איש שיחה צבעוני המדגיש דווקא את כישלונותיה של פולין במעבר מקומוניזם לקפיטליזם. הוא פנה לקהל הבוחרים שלו: קהל פחות משכיל, פחות מבוסס, מתגורר בעיירות קטנות וכפרים נדחים בחלק המזרחי והדרומי של המדינה. בוחרי "חוק וצדק" מאוכזבים ומתוסכלים מהשינויים שהתחוללו בארצם מאז נפילת הקומוניזם. הקהל של קאצ'ינסקי קתולי, מאמין, מבוגר, חושש מהפרטה ומקיצוצים נוספים בתקציבי הרווחה. וגם קהל השונא את היהודים, את הרוסים ואת הגרמנים, אבל הפעם, כנראה, בסדר הפוך: קודם כל את הגרמנים, אחר-כך את הרוסים ורק בסוף היהודים.

הבוחרים קולטים את קריצות העין

ככלל, "הנושא היהודי" לא אוזכר הפעם במערכות הבחירות לנשיאות פולין, ואף לא במערכה הקודמת, לפרלמנט. אדם מיכניק, העורך הראשי של העיתון "גזיטה" ואינטלקטואל מוביל, מסביר: "השימוש בכלי של אנטישמיות לא משרת כעת אף פוליטיקאי בפולין. אין מועמד לנשיאות עם רקע יהודי, אין מחלוקות דתיות יהודיות-פולניות והדור הצעיר סולד מהעיסוק בנושא". ההיסטוריון פרופ' מאצ'ייק קוזלובסקי פחות נחרץ: "ראשי המפלגות הלאומניות בפולין למדו שנפנוף בסיסמאות אנטישמיות גלויות לא מושך בוחרים, אבל עולה להם בהפסד יוקרה פנימית וחיצונית. לכן הם נמנעים מכך עכשיו ומציגים תדמית של פטריוטיזם נקי משנאת זרים. אבל קהל הבוחרים שלהם קולט את הרמזים ומבין את קריצות העין נגד היהודים".

אף שקהל הבוחרים של לך קאצ'ינסקי אכן מושפע גם מהטפות של תחנת השידור הקתולית "רדיו מארייה" - תחנה שבעבר השמיעה דרשות נגד היהודים אך באחרונה נמנעת מכך, בין השאר בלחץ הכס הקדוש - קאצ'ינסקי עצמו נקי לחלוטין מאנטישמיות. אם כבר, הוא נחשד ב"פילו-שמיות", אהבת-יתר של היהודים. מס. 3 במפלגתו יהודי, מועמד לכהן כשר פנים בממשלה. קאצ'ינסקי סיפר לי בגאווה על הוריו שחינכו אותו "להתנגד לכל צורה של אנטישמיות", על אשה יהודיה שהייתה "הסנדקית" שלו, על עשרות מיליוני הדולרים שגייס מהתקציב של עריית ורשה להקמת המוזיאון לתולדות יהודי פולין בעירו ועל אהדתו העמוקה לישראל.

באשר למועמד השני, הליברל דונלד טוסק, פוליטיקאי ותיק וחבר פרלמנט ותיק - האיש מעולם לא השמיע ולו גם מילה אחת בנושא היהודי או הישראלי, מלבד אולי שינון של אמירות סטנדרטיות. אפשר להניח שהשקפותיו הליברליות שיחררו אותו מחשד לדעות אנטישמיות. התרשמותי אישית: לטוסק מאוד לא נוח לדבר על היהודים. אולי בשל היותו בן לעדה הקאשובית מהעיר המעורבת גדאנסק. רבים מבני העדה שירתו במלחמת העולם השנייה בצבא הכיבוש הגרמני - ורבים פעלו במחתרות האנטי-נאציות. סבו של טוסק נחשד בכך שהתגייס מרצונו לוורמאכט. על בוחריו המשוכנעים זה לא השפיע. על המתלבטים, אולי כן.

ביממות האחרונות ובעימותי הטלוויזיה האחרונים - המשעממים למדי - צבר קאצ'ינסקי מומנטום חיובי, וסגר לגמרי את הפער (בסקרים) בינו לבין טוסק. הוא נישא על גל של קואליציה אנטי-אליטיסטית רחבה, הכוללת גם מפלגות ותנועות מאוד לא סימפטיות. הוא חורש את פולין לאורכה ולרוחבה. הוא שאפתן, בולט מול טוסק השאנן והמרוצה מעצמו.

דה-גול חדש?

ומה עכשיו, לאחר שקאצ'ינסקי לקח את הבחירות ויכהן כנשיאה הבא של פולין - כשמפלגתו תרכיב גם את הממשלה הבאה? קאצ'ינסקי מדבר על כינון "רפובליקה פולנית חדשה" נוסח הרפובליקה החדשה של דה-גול. הוא מבטיח מלחמת חורמה בשחיתות, תיקון מידות ציבורי, מדינה "עם הפנים לאזרח", שינוי חוקה כדי להעביר סמכויות נוספות לנשיא והעמקה נוספת של הקשרים עם ישראל (כך בשיחה איתי).

האינטליגנציה הפולנית, החרדה מניצחונו, מדביקה לו תוויות של "חואן פרון הפולני", של פופוליסט לאומני, של בעל ברית לכוחות החושך לסוגיהם. שאלתי חבורה של אנשי רוח במפגש חברתי במרכז ורשה, מה יקרה למחרת ניצחון קאצ'ינסקי. היו שהחווירו מאימה וחזו את קריסתה ההדרגתית של פולין הדמוקרטית ואת הידרדרותה למשטר פופוליסטי-סמכותי. היו שדיברו בעיקר על הריח הרע שיתפשט במערכות הפוליטיקה והתרבות. היו שציפו לשרשרת של משברים. והיו שלא התרגשו. "שולי הגמישות של כל ממשל בפולין כיום", אמר לי אחד מהם ערב הבחירות, "צרים ביותר. וטוב שכך. ההכרעות ההיסטוריות הגדולות שלנו כבר מאחורינו. פולין כבר חברה בנאט"ו, חברה באיחוד האירופי, אימצה את כלכלת השוק. היא מדינת חוק, היא מושכת משקיעים זרים, היא יודעת להסתדר עם שכונותיה. נניח שתהיה לנו ממשלה כושלת ומסוכסכת; מה היא כבר תוכל לקלקל? למזלנו, מעט מאוד".

פולין היא מדינה מערבית לעילא ולעילא, ומן המסלול הזה היא לא תרד. במיוחד לא עם הנשיא, פרופ' לך קאצ'ינסקי.

עוד בבלוג של סבר פלוצקר: הרומן של עם ביל גייטס