יועץ בצרות: קורבן של מלחמת הספינים

לואיס "סקוטר" ליבי, הוא איש רב עוצמה בממשל בוש. מראשי המושכים בחוטים מאחורי הקלעים, ומראשי המשפיעים על קביעת המדיניות האמריקנית, לרבות היציאה למלחמה בעיראק. לפי פרסומים שונים יש לו, לליבי, יכולת להזיז דברים בתוך הממשל, כולל למשל השפעה על הפנטגון לתת לחברת הליברטון חוזים בעיראק בלא מכרזים. ליבי, יועצו בעבר של בוש ומומחה לנשק להשמדה המונית.

כתב האישום שהוגש נגדו הערב (יום ו') מחזק את ההנחה שהיתה לו השפעה גדולה על דעת הקהל - בין היתר באמצעות הדלפות לתקשורת לפני המלחמה על הימצאות נשק להשמדה המונית בעיראק ועל קשר כביכול בין סדאם לבין אל-קאעידה.

ליבי, בן 50, משמש כראש מטה סגן הנשיא דיק צ'ייני. הוא האיש הכל יכול בלשכתו של סגן הנשיא רב העוצמה. הוא עושה עבור צ'ייני מה שצ'ייני עושה עבור הנשיא בוש. הוא למד מדעי המדינה אצל פול וולפוביץ, בכיר אחר בממשל, באוניברסיטת ייל. משפטים למד אחר כך באוניברסיטת הראוורד. וולפוביץ היה זה שפיתה את ליבי לבוא לוושינגטון, שם הוא משמש בתפקידי יעוץ מאז 1981.

תחילה עבד ליבי במשרד החוץ של רייגן ואחר כך עבר למשרד ההגנה של בוש האב, בראשו עמדו צ'ייני ושוב, וולפוביץ. ליבי כתב ב-1989 את נייר העמדה המפורסם הקובע כיצד ארה"ב צריכה להבטיח את עליונותה הצבאית בעקבות קריסת ברית המועצות.

הוא נמנה על קבוצת השמרנים-החדשים ובהם פול וולפוביץ, ביל קריסטל ואחרים שהגישו יחד בשנת 2000 דו"ח שכותרתו "לבנות מחדש את ההגנה על אמריקה: אסטרטגיה, כוחות ומשאבים למאה החדשה".

ליבי הוא ללא ספק אחד האישים המרכזים בממשל בוש. הוא היה דמות מפתח שהשפיעה על הנשיא בוש לצאת למלחמה בעיראק והגן על נשיאו בכל דרך אפשרית, כולל קרבות הספינים בתקשורת שבסופו של דבר גרמו להפללתו.

הוא זה שלחץ על סגן הנשיא לקשור בין סדאם חוסיין לבין אל קעידה וה-11 בספטמבר. עוד הפעיל לחצים כבדים על מזכיר המדינה דאז, קולין פאוול, לשבץ בנאומו המפורסם באו"ם בפברואר 2003 את הידיעה הלא מאושרת לפיה מוחמד עטא, מראשי מבצעי הפיגועים במגדלי התאומים, נפגש עם קצין מודיעין עיראקי בפראג.

השגריר לשעבר, ג'וזף ווילסון, שנשלח מטעם ה-CIA לאפריקה לבדוק אם עיראק רכשה מניז'ר ציוד לנשק גרעיני, חזר וקבע כי בניגוד להצהרות הממשל ושל הנשיא בוש עצמו, לא היתה רכישת נשק כזה. מישהו רצה להתנקם בווילסון - אויב הציבור - ודאג להדליף לבעל הטור רוברט נובאק, כתב החצר של ממשל בוש, כי ווילסון הוא בעלה של סוכנות ה-CIA ואלרי פליים.

הדלפת זהותה של סוכנת הינה עבירה פלילית וכך מצא עצמו סקוטר ליבי, משפטן ואדם מבריק, נופל על חרבו במלחמת הספינים בתקשורת האמריקנית.

הגשת כתב אישום נגד לואיס סקוטר ליבי האיש הקרוב ביותר, איש האמון, וקצין המבצעים של סגן הנשיא, פירושה אחד: הלהביור הפלילי של התובע המיוחד בחקירה הזו היה קרוב כפסיעה מלחרוך את סגן הנשיא צ'ייני עצמו, שליבי הוא איש סודו.

גם אם לא הואשם בפלילים, עלול צ'ייני למצוא עצמו מעל דוכן העדים במשפטו של ליבי - אם אכן יתקיים משפט כזה וליבי לא יסגור עיסקת טיעון. ההערכה היא שבסופו של דבר תהיה עיסקה כזו כדי שליבי ייצא בעונש קל וכדי שהממשל לא ייחשף במערומיו במהלך דיונים. היום ברור כמעט בוודאות שצ'ייני ידע על זהותה של ואלרי פליים. הוא שמע על זהותה מפי ראש ה-CIA דאז ג'ורג' טנט. מי שהעלה את שמו של צ'ייני כמועמד לנשיאות בבחירות בשנת 2008, יכול לאפסן את התוכניות הללו בבוידם.

ליבי, שנלקח מהתחום הפלילי לפוליטיקה, מוצא עצמו חוזר מהפוליטיקה לענייני משפט. הפעם, שהוא עצמו יושב על ספסל הנאשמים. וזו כנראה תהיה "הפרשה" של ממשל בוש, בדיוק כפי שפרשת לוינסקי זיעזעה את ממשל קלינטון ופרשת אירנגייט - את הקדנציה השניה של רייגן.