שריד נפרד: "זו הכנסת הגרועה בתולדותינו"

אחרי 32 שנות פוליטיקה הודיע הבוקר (יום ו') רשמית חבר הכנסת יוסי שריד על פרישתו מהחיים הפוליטים. עבור רבים מחבריו לא מדובר בהפתעה. כבר תקופה ארוכה מהרהר שריד ברעיון וחבריו לדרך העריכו שפרישה היא רק עניין של זמן. עבור שריד, מנגד - אחד מהוותיקים והמוערכים שבפרלמנטרים בישראל - לא מדובר בצעד קל. 32 שנה ליווה אותו הנוף הפוליטי הישראלי. 32 שנה נאבק ונלחם, בעט וספג, הצליח ונכשל. ועכשיו החליט ללכת הביתה. "זה מתבשל אצלי חודשים, שלא לומר שנים", הוא מספר בראיון ל-ynet שבו הוא מתייחס לראשונה בהרחבה לנסיבות פרישתו.

"מאז שהתפטרתי מראשות המפלגה אחרי הבחירות הקודמות זה כל הזמן ניקר לי בראש. אני לא יכול לומר שלא ישנתי בלילה, אבל הרעיון חזר וצף. בשבועות האחרונים, מכיוון שהולכים לבחירות ויש לוחות זמנים, ואדם צריך להשיב לעצמו מה הוא רוצה לעשות בארבע השנים הבאות - חשבתי שאני לא רוצה לרוץ עוד פעם. השיקול היחיד שכנגד - ולא היו הרבה נגד - הוא 'למה רשעים יעלוזו'. יש כמה רעים שיערכו עכשיו חגיגה כי 'נפטרים סוף סוף מיוסי שריד'. חשבתי שאני לא רוצה לשמח אותם. החלטתי שזה לא נימוק רציני דיו, וזהו.

"אני 32 שנים במקום הזה. אני לא חושב שיש חמישה אנשים בארץ שהיו זמן כה רב חברי כנסת ושרים. אפילו בן-גוריון, שאני עפר לרגליו, לא היה. כמובן, אי אפשר להתחרות עם הפנומנולוגיה הפתטית של שמעון פרס, אבל אין מי שנמצא 32 שנים בכנסת. יכולתי ללכת עוד ארבע שנים ואולי הייתי נכנס לספר השיאים של גינס, אבל חשבתי שזה לא יעד עד כדי כך נכסף. אני שמח להיכנס לספרים, אבל לאו דווקא לספר הזה.

הוריקן לימור לבנת

אז למה פרש שריד? "אמרתי לעצמי בניתוח מפוקח שבקדנציה הבאה הסיכויים שלי להיות שר חינוך הם בין קלושים לאפסיים. לו הייתי יכול לחזור למשרד החינוך לא הייתי פורש. אני אומר זאת באופן חד משמעי. גם על משרד המשפטים או על המשרד לביטחון פנים כדי לגרש את כל המושחתים מחיינו הייתי מתפשר. אבל הסיכויים הם אפסיים. אז מה? אני אשב עוד ארבע שנים ואשמיע את קולי? אדם כמוני לא מזלזל בהשמעת קול, ואני לא יכול לזלזל בזה. אבל כדי להשמיע קול בלבד יש לי עוד זירות ובמות. גם שם אני יכול להשמיע את קולי. השמעת הקול שלי איננה מותנית בכסא בכנסת".

"התייעצתי עם עצמי, התייעצתי עם אישתי, ועם ילדיי, ובזה תמו ההתייעצויות. גם ההתייעצויות לא היו כבדות ראש באופן מיוחד, לא היו התלבטויות קשות. התלבטתי, אבל לא קשה. אף אחד לא היה נגד זה אצלי בבית. מעבר לבית לא התייעצתי עם איש".

אז מה ייחסר לשריד, פרלמנטר בדמו? לא הרבה כנראה. "תחסר לי היכולת לשקם את ההריסות של החינוך לאחר הוריקן לימור לבנת", הוא אומר. "לא צריך לחשוד בי שאסתכל בערוץ הכנסת, אין סכנה כזאת. אבל כשיהיה דיון חשוב באופן מיוחד - ואני אקשיב לנאומים שם - אני אוכל לומר לעצמי: 'אח, לו הייתי שם, הייתי מרביץ נאום שראוי להישמע', נאמר".

הכנסת הגרועה בתולדותינו

פרס? מעורר רחמים במקרה הטוב

שריד, שפורש כדי לפרוש, לא חוסך ביקורת מפורש אחר - שמעון פרס. "אני לא נוהג לחבוט באישיות חבוטה. האיש נראה מסכן, עלוב, ומעורר רחמים במקרה הטוב. גם בלי המעבר שלו לשרון לא היית שומע דבר טוב - ועם המעבר, בכלל. בעניין מעברים ממפלגה למפלגה יש לי מבחן. זה מבחן אובייקטיבי יחידי. אף אחד לא בוחן כליות ולב כשהוא אומר שהוא הולך להציל את המדינה, או להציל את עורו. אבל יש מבחן. המבחן הוא מבחן רווח והפסד. אם אדם עובר בכוונה להרוויח, זה כנראה לא כל כך מתאים. אם אדם הולך ובעצם אתה אומר: רגע, הוא עושה מקח טעות, כי הוא קרוב לוודאי הולך להפסיד, הוא כנראה עושה את זה מניקיון. במבחן הזה, שמעון פרס מקבל את הציון נכשל. הדברים מאוד פשוטים".

העתיד של יוסי שריד טומן בחובו אהבות ישנות. "לאן עכשיו?", הוא נשאל ועונה: "קדימה. כולם קדימה. אני אלמד, ואני מניח שאלמד באוניברסיטה כלשהי. אלמד בתיכון, כמו שאני עושה עכשיו. בוודאי אגביר את הכתיבה הפובליציסטית שלי, שהיא קבועה בעיתון הארץ. הוצאתי השנה שני ספרים, והשנה אוציא עוד שני ספרים, ואהיה יותר נחמד לנכדים שלי מכפי שהייתי עד כה. ואגב כך, אתקן במידת מה את אבהותי. אני אוהב נורא לדבר עם אישתי. לא אשתמעמם לרגע.